‏290.00 ₪

שאלת המחקר

כיצד באות לידי ביטוי הקלות מס לפנים משורת הדין?

תוכן עניינים

מבוא

 השיקולים השונים בהענקת קונצסיות

תוקפן המשפטי של הקונצסיות

הסעדים לאכיפת הקונצסיות

הקונצסיות בארץ

ליקויים בדין הקיים

הצעות להסדר הליקויים בדין הקיים

סיכום

ביבליוגרפיה 

סמינריון הקונצסיות - הקלות מס לפנים משורת הדין

קונצסיה היא הוראה מטעם רשות מינהלית, שהיא אחת מרשויות המס, הקובעת הנחה או הטבה, שיש בה כדי להקטין את החבות במס, המתחייבת על-פי חוק המס.

הקלות מס הניתנות לפנים משורת הדין מבטאות החלת שיקולים ערכיים כמו צדק, יושר, מוסר, אמון והגינות, השואפים להטמע בגישה הדוגמטית של דיני המסים, תוך הטבעת חותמם על הפעלת חוקי המס וקביעת החבות במס. מכאן עולה כי הקלת המס אינה מתיישבת לרוב עם לשון החוק ולעיתים אף סותרת אותו. הקונצסיה עשויה להיווצר כאשר החוק קובע "גזירה שאין הציבור יכול לעמוד בה" ופירוש דווקני שלו יהא בלתי צודק או בלתי הוגן בהחלתו על משלמי המסים, או כאשר החלתו עלולה לגרום לקשיים מינהליים או לבעיות טכניות חמורות. במקרים אלה אין רשויות המס אוכפות את לשונו הנוקשה של החוק, אלא מוציאות הוראות המרככות את חומרת החלתו. הוראות אלה מכונות בדרך כלל "concessions legal- extra" ומשמעות מונח זה היא, שהן ניתנות "לפנים משורת הדין" כלומר מחוץ למסגרת החוק ובהעדר הסמכה סטטוטורית.

תוצאתה של חקיקה מעין - מינהלית זו היא ויתור על המס המגיע וגבית מס בהיקף קטן יותר מזה שתוכנן ונקבע בחקיקה הרלבנטית, בין אם בדרך של הרחבת הפטורים ממס, בין אם בדרך של הקלת נטל המס, ובין אם בדרך של הקלת הדרכים להוכחת ההוצאות המותרות בניכוי. הקונצסיה היא מתן תרופה מיידית לנישום, לשם תיקון העוול שנגרם לו בהחלת החוק כלשונו, ובכך מקורה בשיקולי צדק והגינות בהחלת חוקי המס על משלמי המסים. מאידך גיסא, יש הרואים בפרקטיקה זו סכנה לקיום שלטון החוק במדינה; הקונצסיות נחשבות כהוראות קפריזיות של מינהל בלתי תקין, המובילות לאי-צדק ולאי-שויון בין נישומים, הוראות שהן פרי תיקון של חוק בהליך מינהלי מיוחד, הנעדר בסיס משפטי או חוקי. לקונצסיות רבות ניתנת פומביות באמצעות פרסום5, אך רבות אחרות אינן מתפרסמות ברבים, ואי גילויין הפומבי מחמיר את האפלייה בהחלתן.

ניתן למיינן לקונצסיות כלליות, המוחלות על בסיס אובייקטיבי לקונצסיות פרטיות המוענקות לנישומים בודדים על-פי פנייתם, והמתייחסות למערכת נסיבות מסוימת אד-הוק, ולקטיגורית-ביניים של קונצסיות הניתנות לסוג נישומים מסוים, כמעין הסדר פרטי החל רק עליהם.

בדיקת תוקפן המשפטי של הקונצסיות בבית-המשפט נעשה על-פי פנייתו של נישום בשני מקרים: האחד, כאשר מבקש הנישום לבטל קונצסיות שהוענקו לנישומים אחרים. והשני, כאשר מבקש הנישום להחיל על עצמו קונצסיה מסוימת, החלה על נישומים כמותו, בניגוד לעמדתן של רשויות המס. סירובם של שלטונות המס להחיל את הקונצסיה המבוקשת יכול לנבוע מנסיבות מיוחדות, המאפיינות את מקרהו של הנישום המסוים הפונה לבית-המשפט, המאבחנות אותו מנישומים אחרים שזכו להקלת המס, משיקולים שהם פרי הפעלת שיקול דעת מוטעה או שרירותי, או משיקולים הנובעים משינוי מדיניות, והמחייבים שינוי בהקלת המס מכאן ולהבא על כלל הנישומים.

נשאלת השאלה, האם יש לנישום סעד כלשהו נגד רשויות המס בבקשה לאכיפתן של קונצסיות או במניעתן? האם לנישום סעד שיפוטי במסגרת ערעור על השומה שהוצאה לו, או שעליו לפנות בעתירה לבית-המשפט הגבוה לצדק? האם שיקוליו של פקיד המס, המסרב להיענות לבקשת הנישום, הם רלבנטיים? מהו תוקפן המשפטי של הקונצסיות והאם ניתן לאכפן בבית-המשפט? מהו הדין הקיים בארץ והאם קיימת פרקטיקה זו גם במדינות אחרות? ולבסוף, האם לנישום, שנגרם לו נזק כספי עקב הסתמכות על קונצסיה מסויימת, אשר רשויות המס מסרבות להחילה עליו, סעד נזיקי נגד המדינה?

ביבליוגרפיה לדוגמא (בעבודה האקדמית כ-20 מקורות אקדמיים באנגלית ובעברית) 

 עמ"ה (ת"א) 858/72 שפריר נ' פקיד השומה ת"א 1, פד"א ז 151, 152;

 עמ"ה (ת"א) 1537/65 דיין נ' פקיד השומה, פ"מ נב 346;

 עמ"ה (ת"א) 690/65 זיבצקי נ' פקיד השומה ת"א 1, פ"מ נה 386;

עמ"ה (ת"א) 75/74 סגל נ' פקיד השומה ת"א 3, פד"א ז 98.

עמ"ה (ת"א) 1087/64 א. בן עזר וכניו בע"מ נ' פקיד שומה, פ"מ נא 372, 374-375;

עמ"ה 232/57, 231 חימאי נ' פקיד שומה ת"א 5, קפ"ד (אז') ג 62.

עמ"ה (ת"א) 203/66 סוליאתן בע"מ נ' פקיד שומה, פ"מ נו 3, 4.

עמ"ה (ת"א) 63/66 החברה הא"י לקירור והספקה בע"מ נ' פשמ"ג, פ"מ נב 343, 345

בג"צ 651/79 מתיתיהו דוד נ' שר האוצר, פ"ד לד (1) 43.