‏290.00 ₪

שאלת המחקר

כיצד בא לידי ביטוי משפט אמריקני מול משפט ישראלי?

תוכן ענינים

א. ביקורת שיפוטית אקטיבית מול ביקורת שיפוטית מרוסנת

ב. התערבות בית-המשפט הגבוה לצדק בנושא הקשור להליך הפלילי: סוג העונש שאפשר להטיל על הנאשם

ג. גישת הרשות השופטת האמריקנית לנושא ההתערבות בפעולותיהן של רשויות אחרות

1. ביקורת מרוסנת

2. ביקורת אקטיבית

ד. עקרונות הפדראליזם האמריקני כרקע להתפתחותן של זכויות-הפרט במשפט האמריקני

ה. פדראליזם ויצירת נורמות שונות לשמירה על זכויות-הפרט במשפט האמריקני

ו. זכות הייצוג כערך-יסוד במשפט האמריקני

ז. יישום הנורמות החוקתיות בסוגיית הייצוג

1. ענין Powell

2. ענין Zerbst

3. ענין Betts

4. ענין Palko

ח. הסטנדרט הכפול: פלורליזם בנורמות למתן הליך הוגן

ט. הרחבת היקף הייצוג

1 . ענין Gideon

2. שינוי תקדים חוקתי

3. ענין Douglas

4. ענין Argersinger

י. ערכי-יסוד כמגילת-זכויות של הנאשם בהליך הפלילי

יא. ערכי-יסוד במשפט הישראלי

1 . הגישה הכללית

2. הגישה להליך הפלילי

יב. זכות הייצוג כערך-יסוד במשפט הישראלי

סיכום

ביבליוגרפיה

כאשר מפעיל בית-המשפט ביקורת שיפוטית, נשאלת השאלה, מה צריכה להיות מידת ההתערבות שלו בפעולותיהן של הרשות המחוקקת או הרשות המבצעת (להלן: הרשות האחרת). במושג "התערבות" מתכוון אני לבדיקת הפעולה של הרשות האחרת, על-מנת להחליט, אם הפעולה היא כשורה; 1אם תוצאת הבדיקה היא כי הפעולה איננה כשורה, כי אז יפסול בית-המשפט את הפעולה או חלק ממנה. מהותה של ההתערבות הינה נקיטת עמדה לגבי תוקפה הבסיסי של הפעולה; לדוגמה, כאשר בודק בית-המשפט, אם חרגו המחוקק או הרשות המנהלית מסמכותם בקביעת הוראה מסוימת.

חיבור זה מושתת על הנחת -היסוד, לפיה ייתכנו מידות שונות של התערבות של בית-המשפט בפעולותיהן של הרשויות האחרות. מצד אחד ייתכן, כי הנורמה הנוהגת במערכת שיפוטית תהא נורמה מוחלטת של אי-התערבות, אם יש, למשל, מחסום קונסטיטוציוני להתערבות בפעולות מסוימות של הרשות האחרת, כגון תהליך החקיקה. אי-לכך, אחד המישורים שבהם נבדקת שאלת מידת ההתערבות הינו המישור המבני, הקובע, מכוח העקרונות הקונסטיטוציוניים, מהן הסמכויות של בית-המשפט כלפי הרשות האחרת. כך, קובע במדינת-ישראל המבנה הקונסטיטוציוני, כי אין הרשות השופטת מוסמכת לפסול הוראה של חקיקה רגילה2. מאידך גיסא ובהיעדר מחסום קונסטיטוציוני כאמור, ייתכנו נורמות שונות של התערבות, החל בהתערבות אקטיבית וכלה בהתערבות מינימליסטית. התערבות אקטיבית משמעה שבית-המשפט בודק לעומק את השיקולים בעד ונגד פעולת הרשות האחרת, על-מנת לראות, אם נשקלו כהלכה האינטרסים השונים המושפעים מהפעולה. הנחת-היסוד של בדיקה זו היא, כי בהתקיים חשש כי אינטרס מיוחד נפגע, ישים עצמו בית-המשפט במקום הרשות האחרת וישקול מחדש את האינטרסים השונים, על-מנת להחליט, אם הפגיעה באינטרס המיוחד הכרחית. בהגדרת השאלה בצורה זו קובע בית-המשפט, כי מתחם הלגיטימיות של פעולת הרשות האחרת צר ועל בית-המשפט לוודא בבדיקה קרובה, כי לא היתה חריגה ממתחם זה.

ביבליוגרפיה לדוגמא (בעבודה האקדמית כ-20 מקורות אקדמיים באנגלית ובעברית) 

א' ברק, שיקול דעת שיפוטי (פפירוס) 481

בג"צ  נוף נ' היועץ המשפטי לממשלה, ואח', פ"ד לז (4) 326.

Constitutional American. Tribe .L.H