‏290.00 ₪

שאלת המחקר

כיצד בא לידי ביטוי סיכול חוזה- מבחן הצפיות מול מבחן הסיכון החוזי?

תוכן עניינים

מבוא    

סעיף  לחוק התרופות    

מהות דיני הסיכול          

כוח עליון          

מבחן הצפיות    

הגישה המסורתית של הפסיקה לדוקטרינת הסיכול:          

פסק דין יהודה כהן נ' ברוך כהן:  

פסק דין כפר חסידים נ' דוד אברהם ואח': 

פסק דין לרר מירי נ' עיריית חולון:           

פסק דין אריה כץ נ' נצחוני מזרחי:,           

שינוי הגישה      

פסק דין עזרא רגב נ' משרד הביטחון:      

שינוי המגמה וירידת קרנו של מבחן הצפיות          

פסיקה: דיני הסיכול בחוקי החוזים הכלליים          

פקיעת חיובים בעקבות הסיכול    

פיצויים בשל הפרת חוזה וסיכול  

מבחן הסיכון החוזי        

פסק דין מורן גדעון נ' ציקי פוקס  

שלמה קסלר נ' רוז נסיעות בע"מ:

סיכול חוזה עקב פגעי טבע          

פסק דין גרניט הגליל בע"מ נ' שיש אלוני בע"מ       

תום לב בעילת הסיכול   

התנאה על תוצאות הסיכול         

סעדים במצב של סיכול   

משפט משווה    

בריטניה           

הדין האנגלו אמריקאי     

המשפט העברי  

הדין הצרפתי    

הדין האיטלקי    

דין רצוי: הרפורמה המוצעת בקודקס האזרחי        

מבחן הסיכון החוזי        

סיכום השוואת דין הרצוי (הקודקס) לדין המצוי      

סיכום   

ביבליוגרפיה      

חקיקה  

ספרות ומאמרים

פסיקה  

עילת סיכול החוזה מאפשרת לצד לחוזה להשתחרר ממנו, עם התרחשותו של אירוע קיצוני וחריג ההופך את תנאי החוזה לשונים באופן מהותי. ככלל, כאשר אחד הצדדים לא עומד בהתחייבויותיו בהתאם לחוזה, ניתן לכפות עליו את ביצוע התחייבויותיו או לכל הפחות לחייבו בפיצויים לצד שהופר כלפיו החוזה. חריג לכך הוא מקרה בו צד לחוזה לא עומד בהתחייבויותיו שלא מסיבות הנובעות ממנו אלא מסיבות חיצוניות חריגות: "כוח עליון", "אירוע בלתי צפוי" וכיוצ"ב.

בדין הישראלי, משמשת עילת הסיכול כטענת הגנה לצד שנבצר ממנו למלא אחר התחייבויותיו בחוזה בשל סיבות שאינן בשליטתו. כך, ה"מפר" לא מוצא את עצמו בבחינת מפר חוזה אלא הוא מוגן בשל האירוע שפקד אותו. דא עקא, בתי המשפט בישראל צמצמו את טענת הסיכול עד כדי ריקון סעיף 18 לחוק החוזים (תרופות בשל הפרת חוזה) מתוכן. בית המשפט העליון קבע בפסקי דין שונים כי במציאות החיים במדינת ישראל ניתן וצריך לצפות גם את האירועים הקשים והקיצוניים ביותר. בפסק דין נצחוני נ' מזרחי, משנות ה-70, שבא על רקע מלחמת יום הכיפורים, אמר השופט משה לנדוי כי פרוץ מלחמה אינו בגדר דבר בלתי צפוי במדינה כישראל: "בענייני מלחמה ושלום הבלתי צפוי הוא לעולם בגדר הצפוי עבור אדם מישראל". בשל כך, יצר בית המשפט את "מבחן הצפיות" שדנתי בו במסגרת העבודה המהווה אחד מהתנאים לקבלת טענת הסיכול של הצד המפר.

במדינת ישראל, אשר יודעת אירועי מלחמה ומצב בטחוני רעוע לעתים די תכופות, נוצרים מצבים רבים בהם חוזים שונים לא יכולים להתקיים בשל הנסיבות החריגות. ככלל, מדובר בחוזים מסחריים או כספיים. אירועים אלה, קיצוניים ובלתי צפויים, מהווים סיטואציות בהם צד שנקשר בחוזה אינו מסוגל (בשל נסיבות שאינן תלויות בו) לקיים את חלקו בחוזה. בלשון החוק, החוזה "מסוכל" על ידי גורם חיצוני ואינו בר ביצוע. על פניו, יכול הצד לחוזה להשתמש בעילת הסיכול כטענת הגנה בכל אותם מקרים אלו, אך בית המשפט כאמור בחר בפרשנות מצמצת של סעיף 18 והגדיר אירועים שלכאורה אינם צפויים (מלחמה, פיגוע, שביתה וכו') כאירועים הניתנים לצפייה מראש. [1]

שנים רבות נקטו בתי המשפט בגישה מצמצת זו, תוך שימוש בחלופות שונות בכדי לסייע לצד לחוזה שלא היה בידו למלא אחריו בשל סיבות שאינן תלויות בו. כאשר ישנו שיבוש משמעותי בתנאים להתקיימות החוזה, עשה בית המשפט שימוש בכלים משפטיים אחרים. כאשר חוזים שובשו באופן קיצוני יכול היה בית המשפט להשתמש בכלי פרשנות החוזים או קיום חוזה בתום לב. [2]

העבודה נכתבה תוך התייחסות עמוקה לפסק דין רגב[3]- שהיווה נקודת מפנה בגישת בתי המשפט לעילת סיכול החוזה. בפסק הדין הביע בית המשפט עמדה לפיה צד המתקשר בחוזה ששובש שיעמוד על ביצוע מדויק שלו למרות השיבוש, עלול להיחשב כצד להסכם שמקיים אותו שלא בתום לב. בפסק הדין ניכרת מגמה של ריכוך ביחס למבחן הצפיות הנוקשה שהציב בית המשפט העליון אשר רוקן את סעיף 18, במתכונתו הנוכחית, מכל תוכן. בפסקי דין שלאחר פסק דין רגב[4], אכן ניכרת מגמה של הרחבת עילת הסיכול והכרה באירועים שונים שעד עתה הוצגו כ"צפויים" כאירועים חריגים המסכלים את החוזה.

במצב הדברים הקיים היום, לצד אשר נבצר ממנו לקיים חוזה בשל עילת סיכול אמנם לא עומדת טענת ההגנה הזו, אך יש בידו להסתייע באותם כלים חלופיים שבאו לידי ביטוי בפסק דין רגב[5] ובפסקי הדין שניתנו בעקבותיו, כדוגמת טענה כי על הצד השני לקיים את החוזה בתום לב.

לדעת עבודה זו,  יש לאמץ הרפורמה המוצעת בקודקס האזרחי (הצעת חוק דיני ממונות9 מכילה רפורמה ביחס לדין הסיכול בישראל. הצעת החוק מבקשת להחליף את המבחן לתחולת טענת הסיכול ולאמץ מבחן חדש המכונה "מבחן הסיכון החוזי" (ולא מבחן הצפיות). על-פי המבחן החדש יש לבדוק על מי מהצדדים לחוזה הוטל הסיכון לאירוע שמנע את ביצוע החוזה. שינוי נוסף שמוצע לערוך הוא בתוצאה של קבלת טענת הסיכול. בעוד שכיום הסיכול משמש טענת הגנה של הצד שהפר את החוזה, לפי ההצעה עילת הסיכול תביא לפקיעת החוזה.

מצגת סיכול חוזה- רפרט פאוורפוינט מקצועי רפרנט כ-20 שקפים- 99 ש"ח

(בעבודה האקדמית כ-20 מקורות אקדמיים באנגלית ובעברית)

ביבליוגרפיה לדוגמא:

נתנאל מונדר חוק הגנת הצרכן ותקנותיו - הדין, ההלכה, התיאוריה והמעשה, הוצאת אוצר המשפט

פורת בנימין, "תום לב: עיון מושגי השוואתי", משפטים, גליון 45 (3), עמ' 603 – 651.

אור-חן ד' חוק חוזה הביטוח- דין,הלכה ומעשה, הוצאת אוצר המשפט

תח