‏250.00 ₪

שאלת המחקר

כיצד באים לידי ביטוי ישראל והשטחים?

תוכן עניינים

מבוא

א. סמכות שיפוט של בתי-המשפט בישראל בעבירות פליליות

ב. סמכות השיפוט של בתי-המשפט הפועלים באיזור השטחים בעבירות פליליות

ג. סמכות השיפוט של בתי-המשפט בישראל בעניינים אזרחיים שמעורב בהם

גורם מן האיזור

סיכום

ביבליוגרפיה 

בחיבורנו "מעמדם המשתנה של 'השטחים': מפיקדון מוחזק ליצור כלאיים משפטי", נסקרה ההתפתחות במעמדם המשפטי של השטחים ושל תושביהם. בסופו של החיבור, הגענו למסקנה, כי בשני הנושאים שבהם עסק החיבור - החקיקה הישראלית והחקיקה של המפקדים הצבאיים - ניכרת מגמה ברורה, שעל-פיה הפכו השטחים, או "האיזורים", כלשון המחוקק לאחר עליית הליכוד לשלטון, מפיקדון מוחזק על-פי דיני המשפט הבינלאומי ליצור-כלאיים משפטי, שבו שוכנות שתי שיטות משפטיות: "האחת ישראלית כמעט במלואה, השנייה - שילוב של משפט ירדני וצווים המוצאים על-ידי השלטון הצבאי, האמור להלכה להיות זמני בלבד." 

בחיבור זה נבדוק את נושא סמכויות השיפוט לגבי תושבי השטחים המוחזקים ביהודה, שומרון ועזה, ונעשה זאת במגמה כפולה: ראשית, כדי לתאר את המצב המשפטי הלכה למעשה ואת ההתפתחות שהולידה אותו; שנית, כדי לבדוק אם אותה מגמה, המתוארת בחיבור האמור, מוצאת ביטויה גם בעניין זה.

נקדים בשתי הערות:

ראשית, החיבור עוסק ברובו בצווים של המפקדים הצבאיים ובפרקטיקה הנוהגת הלכה למעשה ביהודה ובשומרון - הן לגבי היהודים הישראליים שהתנחלו בהם והן לגבי התושבים הערביים-המקומיים. זה משפט נסתר, במידה רבה. הצווים מתפרסמים אומנם בקובץ מנשרים, צווים ומינויים של מפקדת איזור יהודה ושומרון - קמצ"מ - אך תפוצתם דלה והם מצויים רק בספריות בודדות. קובץ שנתי ושימושי - החקיקה ביהודה ובשומרון

- ערוך בידי צבי פרייזלר ובהוצאת "כתובים", גם הוא אינו מוכר לציבור המשפטנים. יתר על כן, גם הצווים המתפרסמים בקמצ"מ אינם כוללים את כל הצווים בני פועל-תחיקתי. על-פי סעיף 6 למנשר בדברי סדרי שלטון ומשפט (איזור הגדה המערבית) מתשכ"ז, שהוצא ב-7.6.77, קבע המפקד הצבאי, כי "מנשר - צו או הודעה מטעמי יפורסמו בכל דרך שתיראה בעיני." אין איפוא חובה לפרסם בפרסום רשמי כלשהו את חקיקת הממשל הצבאי. אכן, בשנים האחרונות, ובעיקר למן תחילת האינתיפאדה, יש פיגור רב בפרסום הצווים בקמצ"מ. זאת ועוד: לגבי היישובים היהודיים - עליהם מוחל "משפט המובלעות" - אין נוהגים עוד לפרסם בקמצ"מ את הצווים הצבאיים, המשמשים לאמיתו של דבר חוקי-עזר של יישובים אלה. במקום זה, הנוהג הוא להפקיד את הצווים במשרדי הרשויות המקומיות היהודיות ולהדביקם על לוחות-המודעות. יש לפנינו, אם כך, משפט שבחלקו הוא משפט נסתר, למעשה ולהלכה. ככלל, דומה שההתפתחויות המשפטיות שחלו בשטחים המוחזקים - על-אף שיש להם תהודה בינלאומית רחבה ולא תמיד חיובית - אינן זוכות בהתעניינות בעולם המשפט הישראלי, למרות הגידול העצום במספר העתירות לבית-המשפט הגבוה לצדק שמגישים תושבי השטחים.

שנית: האינתיפאדה שפרצה נותנת כמובן אותותיה בכל תחומי החיים בשטחים ויצרה חיכוך מתמיד בין רשויות השלטון הישראלי לבין האוכלוסייה הפלשתינית. בין השאר, גרמה האינתיפאדה לשיתוק בתי-המשפט המקומיים והמשטרה המקומית. עיקרו של החיבור הוא התחום המשפטי - אם כי, כפי שיובהר ויוסבר, אין כל דרך לנתק תחום זה מהאירועים הפוליטיים החשובים, שהמשפט הוא, בסופו של דבר, אספקלריה שלהם.