‏290.00 ₪

שאלת המחקר

כיצד באים לידי ביטוי הדין הרצוי והמצוי של עבירות מחשב?

תוכן עניינים

מבוא    

מיון והגדרה של עבירות מחשב כבסיס לדיון בענישת עברייני מחשב

ארצות הברית   

ישראל  

פס"ד רמי מור   

פייסבוק והגנת הפרטיות

עוולת לשון הרע בפייסבוק          

פרשת הנער דוידאל שהתאבד בגלל פרסום לשון הרע        

השוואה לארה"ב: פרשת אמנדה טוד        

השוואה ליפן : בריונות מקוונת ולשון הרע בפייסבוק יכולים להרוג    

הענישה בגין פרסום לשון הרע של קטינים אשר עלול להוביל למוות 

עבירות של הימורים באינטרנט    

עבירות של הסתה ברשת           

הפרת זכויות יוצרים       

פגיעה בפרטיות 

הענישה בארה"ב בעבירות דואר זבל במחשבים    

עבירות מרמה   

ענישת עברייני מחשב בדין הישראלי        

משפט משווה    

משפט משווה של הגנת הפרטיות

ארצות הברית   

הזכות לפרטיות לעומת זכות הציבור לדעת          

פומביות הדיון בארה"ב   

אירופה 

האיחוד האירופי

מדינות העולם   

ענישה בעבירות מחשב בעולם     

סיכום   

ביבליוגרפיה      

הפצת סרטון של עדן בן זקן מחליפה בגדי ים: בפברואר 2018 הופץ סרטון של עדן בן זקן מחליפה בגדי ים בחנות בגדים שבבעלות השותפות נטע אלחמיסטר ונועה בני. מטעם בן זקן הוגשה תלונה במשטרה ומכתב התראה לפני תביעה לשותפות. אלחמיסטר ובני הבהירו כי הפרסום נבע כתוצאה מפריצה לרשת המחשבים שלהן וגם הן הגישו תלונה במשטרה על הפרסום[1].

למרות הכשלים החוק מאפשר צעד קדימה, וזה בהחלט צעד גדול ומבורך לאכיפת הפרטיות ומניעת סקסטינג.

רק מיעוט מעבירות המחשב נחשפות על ידי זרועות אכיפת החוק, ורק במיעוט מאותן עבירות שנחשפות מתגבשות די ראיות להגשת כתב אישום על ידי התביעה הכללית, ומתוך קבוצה זו של תיקים - רק אלה המגיעים לכלל הרשעה הם בגדר קבוצת ההתייחסות הרלוונטית לענייננו כאן. על סמך קבוצת התייחסות מצומצמת זו, מתיימר חיבור זה לצפות פני עתיד, מתוך תקווה שהאכיפה הפלילית[1] תאפשר חשיפה מוגברת של פשעי המחשב. כאן המקום לשוב ולהדגיש כי מבחינת הכרוניקה של ההליך הפלילי, מתמקד החיבור ברגע מתן גזר הדין. מכאן שאין מטרתו לדון בשאלות חשובות כמו מידת התאמתן של עבירות המחשב המוגדרות בחוק המחשבים[2] למציאות העבריינית כיום, והאופן שבו יש לפרש את חוק המחשבים לאור התכלית הגלומה בו. בבואנו לבחון את סוגיית הענישה על פשעי מחשב, עלינו להתייחס לגורם נוסף המעצים את קשיי ההתמודדות עמה - היעדר הבנה כללית לסוגיית הענישה במשפט הישראלי. על כן, כנקודת מוצא לבחינת הסוגיה דנן, יש להידרש תחילה לעמוד על מאפייני תורת הענישה הכללית במשפט הישראלי, ולהציג את ההצעות או האפשרויות לשינויה. רק לאחר מכן אפשר לבחון כיצד ניתן להתאימה לשאלת הענישה על פשעי מחשב, על הדגשים והנתונים הייחודיים לתחום עברייני זה. החיבור טוען כי ההבנה הנדרשת לענישה בעבירות מחשב צריכה להשיק להצעות ההבניה הכלליות לענישה בישראל, אך עליה גם להעניק משקל לשיקולים קונקרטיים (tailor-made) הייחודיים לעבירות המחשב[3].

בחוק המחשבים נקבעה ענישה פלילית של משלוש ועד חמש שנות מאסר לאדם העושה אחת מפעולות אלה:

משבש את פעולתו התקינה של מחשב או מפריע לשימוש בו.

מוחק חומר מחשב, גורם לשינוי בו, משבשו בכל דרך אחרת או מפריע לשימוש בו.

עושה פעולה לגבי מידע כדי שתוצאתה תהיה מידע כוזב או פלט כוזב.

חודר שלא כדין לחומר מחשב הנמצא במחשב. בית המשפט העליון פירש חדירה כ"שימוש במחשב בהיעדר הסכמת בעליו".[4]

יוצר וירוס מחשב או מפיץ אותו בזדון.

במסגרת חקיקתו של חוק זה תוקנה פקודת הראיות, ונקבעו בה התנאים לקבילותו של פלט מחשב כראיה.

תהיינה כמה הבחנות מוצא שישמשו אותנו כמצע להמשך הדיון. המושג ״עבירות מחשב״ יפורק לכמה גורמי משנה שיאפשרו להתמודד עם כל אחד מהם בנפרד בהמשך, אחר כך ייבחנו מספר תיקים בעבירות מחשב שהובאו בפני בתי המשפט כישראל, ויהיה דיון על הפער הבולט בין הדקלרציה השיפוטית בדבר הענישה הראויה לעבירות אלו, לבין ה״פעולה״ הענישתית בפועל. הפער האמור ניתן לאפיון הן לנוכח התופעה הכללית של היעדר הבניה בענישה, והן לנוכח מאפיינים פרטיקולריים לעבירות המחשב[5].

יוצגו בקצרה הניסיונות המרכזיים להבניית דרכי הענישה במשפט הישראלי.

יהיה נסיון להגדיר כמה מהשיקולים הייחודיים שצריך בית המשפט להביא בחשבון בבואו לגזור את דינו של עבריין מחשבים הנידון בפניו, שיקולים שבחלקם נעדרים מההצעות הנוכחיות להבניית דרכי הענשה, וחלקם מופיעים בהן אך ראוי להגדיל את משקלם הסגולי.

לאחר סיכום הדברים, יצויינו בקליפת אגוז כמה התפתחויות עתידיות אפשריות בנוגע לרשת האינטרנט, העשויות להשפיע בעקיפין על השאלה נשואת דיוננו.

(בעבודה האקדמית כ-20 מקורות אקדמיים באנגלית ובעברית)

ביבליוגרפיה לדוגמא:

ד"ר יובל דרור קוד סמוי, הוצאת דביר, זב"מ, 2019

גיל שפטל אחריות הקפידה במשפט הפלילי (הוצאת נבו, 2018)

רע"פ 8464/14 מדינת ישראל נגד ניר עזרא

 H. Jacobson, R. Green, Computer Crime, 39 Am. Crim. L. Rev. 273