‏290.00 ₪

שאלת המחקר

כיצד בא לידי ביטוי צדק בפסיקה של בית-המשפט הגבוה לצדק?

תוכן עניינים

א. מבוא

ב. שיקולים של צדק וסמכותו של הבג"צ

ג. שיקולים של צדק והחלטתו של הבג"צ לדון בעתירה

ד. שיקולים של צדק והמעבר "מן הסעד אל הזכות"

ה. עקרון זכויות-הפרט, משקלן של זכויות-הפרט ותפיסת הצדק של שופטי הבג"צ

ו. שיקולים של צדק, הבג"צ והרשות המחוקקת

ז. סיכום וכמה מסקנות כלליות

אין ספק שההחלטות הרבות שהחליט הבג"צ מאז הוקמה המדינה תרמו תרומה חשובה ביותר למערכת היחסים בין האנשים החיים במדינה לבין רשויות השלטון שלה. חשיבות מפעלו של הבג"צ נעוצה לא רק בתרומה שתרם ליישוב סכסוכים קונקרטיים שהתעוררו בין הפרט לשלטון, אלא גם בתרומה שתרם לעיצובן של נורמות משפטיות כלליות, שקבעו דפוסים חדשים במשפט המנהלי שלנו1. ואכן, המשפט המנהלי בישראל מבוסס היום במידה רבה לא על כללים ועקרונות שנקבעו על-ידי המחוקק, אלא על כללים ועקרונות שהם יצירת הבג"צ, 2ומבחינה זו מזכיר המשפט המנהלי בישראל, יותר מכל תחום משפטי אחר, את המשפט המקובל האנגלי.

לא אעסוק כאן בניתוח יסודי של החלטה מסוימת זו או אחרת של הבג"צ. כוונתי היא לתאר באופן כללי צדדים שונים של ההשפעה שהיתה לשיקולים ערכיים חוץ-משפטיים, המעוגנים בתפיסת הצדק ובסולם-הערכים של שופטי הבג"צ, על התפתחות הפסיקה שלהם בפרט ועל התפתחותו של המשפט המנהלי בישראל בכלל. אחת המגמות המסתמנות בפסיקת הבג"צ למן הקמת המדינה היא, המגמה הכפולה של הרחבת והעמקת הפיקוח השיפוטי על מוסדות השלטון מכאן ושימוש מרובה באמות-מידה גמישות ביותר, התלויות במידה רבה בשיקולים ערכיים חוץ-משפטיים מכאן.

1 כאשר אני מדבר כאן על המשפט המנהלי, כוונתי לאותו תחום משפטי העוסק בעיקר במוסדות המנהל הציבורי במדינה. המוסדות המרכזיים של המנהל הציבורי הם מוסדותיה של הרשות המבצעת - הממשלה, על שלוחותיה השונות. המשפט המנהלי עוסק בכל הפונקציות שממלאים מוסדות אלה, והם ממלאים, כידוע, לא רק פונקציות מנהליות, אלא גם פונקציות שיפוטיות או חקיקתיות. המוסדות של הרשות השופטת והמחוקקת אינם מהווים חלק מהמנהל הציבורי במדינה, אך המשפט המנהלי עוסק גם בפעולות שונות שלהם, בעיקר פעולות שיש להן נגיעה בהליכים מנהליים. הגבולות שבין המשפט המנהלי והמשפט החוקתי אינם חדים, וחלק מן השאלות שבהן אדון במאמר זה שייכות, לפי תפיסות שונות, למשפט החוקתי דווקא. אך לא אעסוק כאן בהבחנה כין שני תחומים אלה. ספרו של ב' ברכה, משפט מנהלי (שוקן, תשמ"ז) חלק א 16-9.

2 הקשר בין פעילותו של הבג"צ לבין המשפט המנהלי בישראל נעוץ בכך, שהבג"צ עוסק בפיקוח שיפוטי על מוסדות המנהל הציבורי, אך מעביר הוא תחת שבט-ביקורתו גם החלטות שונות של ערכאות שיפוטיות שאינן שייכות למנהל הציבורי, ואף החלטות שונות (מנהליות ומעין-שיפוטיות) של יו"ר הכנסת, ועדות הכנסת ואף מליאת הכנסת.י לציין, כי הבג"צ איננו הערכאה השיפוטית היחידה הדנה בשאלות שונות מתחום המשפט המנהלי. מאות הטריבונלים השיפוטיים השייכים לרשות המבצעת דנים גם הם בשאלות אלו, וגם בתי-משפט כלליים אחרים, לבד מהבג"צ, דנים בהם. עם-זאת, בית-המשפט העליון, בשבתו

כבג"צ, הוא הערכאה השיפוטית הגבוהה ביותר הדנה בסכסוכים אלה. יתר-על-כן, בית-המשפט העליון הוא הערכאה השיפוטית היחידה שבכוחה לא רק לדון ולהכריע בסכסוכים אלה, אלא גם ליצור, אגב ההכרעה בהן, נורמות משפטיות כלליות (במסגרת עקרון התקדים המחייב). האופי היצירתי שיש להכרעותיו של הבג"צ בולט במיוחד על רקע העובדה, שבניגוד לסמכות שיש, בדרך-כלל, לערכאות שיפוטיות אחרות, הסמכות של הבג"צ היא סמכות שבשיקול-דעת - הבג"צ איננו חייב להפעיל תמיד את הסמכות שיש לו, והחלטתו לדון או לא לדון בעתירה המועלית לפניו תלויה במקרים רבים בשיקולים של מדיניות שיפוטית. לענין זה אשוב בהמשך.