‏290.00 ₪

שאלת המחקר

כיצד בא לידי ביטוי קניין רוחני?

תוכן עניינים

א. מבוא

ב. קניין רוחני ומעבר חופשי של סחורות - התשתית התחיקתית באמנת רומא

1. מעבר חופשי של סחורות - כללי

2. מעבר חופשי של סחורות - הסעיפים הרלוונטיים באמנת רומא

3. קניין רוחני - הסעיפים הרלוונטיים באמנת רומא

4. הקונפליקט האינהרנטי בין קניין רוחני לבין מעבר חופשי של סחורות

ג. הקניין הרוחני כחריג למעבר החופשי של סחורות ב-EEC

1. פרשנות סעיף 30 לאמנת רומא

2. סעיף 36 לאמנת רומא

(א) הגדרת קניין רוחני בסעיף

(ב) הסעיף כחריג לסעיף 30

(ג) הסייג בסיפא של סעיף 36

3. יישום סעיף 36

(א) הצגת הבעיה

(ב) שלב ראשון: ההבחנה בין קיום הזכות לבין מימושה

(ג) שלב שני: המבחן של מימוש "מוצדק"

(ד) שלב שלישי: פיתוח הדוקטרינות המסייגות את הפעלת סעיף 36

ד. דוקטרינת מיצוי הזכויות (Principle Rights of Exhaustion The)

1. מבוא

2. השלכות הדוקטרינה על המעבר החופשי של סחורות

(א) העיקרון ויישומו

(ב) סיטואציה ראשונה: חסימת יבוא מקביל לתוך מדינת המקור

(ג) סיטואציה שנייה: חסימת יבוא מקביל למדינה זרה

(ד) סיטואציה שלישית: חסימת יבוא מקביל ממדינה בה לא ניתן לרכוש הגנה

(ה) אלמנט ההסכמה ורשיונות-כפייה

3. ניתוח והערכה

ה. דוקטרינת המקור המשותף

1. מבוא

2. השלכות הדוקטרינה על המעבר החופשי של סחורות

(א) עניין I-Hag

(ב) שלושת פסקי-הדין בעניין EMI

(ג) עניין Terranova

(ד) עניין ll-Hag

3. ניתוח והערכה

ו. קניין רוחני ודיני תחרות

ז. זכויות קניין רוחני בישראל לאור הסכם הסחר החופשי בין ישראל ל-EEC

1. מבוא

2. פרשנות ההסכם לאור פסקי-הדין בעניין EMI ועניין Polydor: הדין המצוי ולאקונה

3. הצעת פתרון ללאקונה

ח. סיכום והערכה

 עתיד להיכנס לתוקף האיחוד הכלכלי של שתים-עשרה מדינות הקהילייה הכלכלית האירופית או השוק האירופי המשותף (ה-Economic European

Community, להלן: EEC). ה-EEC הינו ארגון-גג כלכלי של שתים-עשרה מדינות מערב-אירופיות, אשר שורשיו בשנות החמישים של המאה העשרים. המטרה העיקרית של מסגרת זו הינה ליצור שוק רב-לאומי יחיד ואחיד, המהווה מיזוג של שוקי שתים-עשרה המדינות החברות. שוק יחיד משמעו היעדר גבולות או מגבלות כלכליות. לפיכך, העיקרון המרכזי של ה-EEC הינו לאפשר תנועה חופשית של ארבעת גורמי הייצור: סחורות, שירותים, כוח-אדם והון.

אולם, השאיפה ליצור שוק אירופי יחיד ואחיד אינה פשוטה להגשמה. הצלחה בכך מצריכה לחלוף מעל מגוון של מכשולים המפריעים או מונעים את המעבר החופשי של גורמי הייצור. מגבלות אלה מעוגנות במערכות הדינים הפנימיים של המדינות החברות,אשר טרם הושגה הרמוניזציה ביניהם, והדבר גורם בעיות רבות בדרך ליצירת שוק יחיד ואחיד. מגבלות אלה כוללות, בין היתר, מכסים, סובסידיות ממשלתיות, הגבלות כמותיות (מיכסות), מונופולים, רכישות שלטוניות ועוד. הבעיה העיקרית היתה ועודה למצוא למכשולים הללו פתרונות שיהיו מוסכמים על כלל המדינות החברות ולא בכדי הנושא של יצירת תשתית תחיקתית אחידה הינו מאבני-הנגף העיקריות בדרך לאיחוד.

נוסף להגבלות שהוזכרו לעיל, במישור השלטוני, ראוי לזכור גם את המישור הפרטי, המשפיע אף הוא על חופש המעבר של גורמי הייצור במגוון דרכים, כגון חוזי שיווק, חוזים מגבילים ומכירה במחירי הפסד/היצף במסגרת תחרות על פלח שוק. מגבלה נוספת נוצרת מקום שהפרט צריך להעניק רשיון כדי שניתן יהיה לסחור בתוצרתו, והוא אף יכול להגביל רשיון כזה בתנאים. מגבלה אחרונה זו כוללת את זכויות הקניין הרוחני (Property Intellectual), המעוגנות בדיני המדינות החברות. ניתן לומר כי הקניין הרוחני מהווה הגבלה במישור הפרטי על מעבר של סחורות ושירותים באמצעות שימוש בזכויות שהשלטון מעניק לפרט.