‏290.00 ₪

שאלת המחקר

כיצד באה לידי ביטוי הרמת מסך דין מצוי ורצוי?

תוכן עניינים

א. מבוא

ב. התפתחויות חדשות בהלכות הרמת-המסך - סקירה

1. ממבחן השימוש לרעה במסך ההתאגדות לשיקולי מניעות בהרמת-המסך

2. הרמת-המסך באשכול חברות

ג. התפתחויות חדשות בהלכות הרמת-המסך - סיבות ומגמות

1. היצירה השיפוטית במסגרת של הרמת-המסך - סיבות

2. על קיומם של בסיסי אחריות אישית מדיני החברות

3. עדיפותם של בסיסי האחריות האישית מדיני החברות

4. היצירה השיפוטית במסגרת של הרמת-המסך - מגמות

ד. ביבליוגרפיה

 תפקידו החיוני של עקרון האישיות המשפטית הנפרדת של החברה המסחרית בכלכלה המודרנית מוכר ואינו נתון בספק1. עם זאת, פועלת האישיות הנפרדת תמיד בעזרת אישויות טבעיות ולטובתן. ולכן, בסביבה משפטית המכירה בכלליות האישיות הנפרדת ומבקשת להקנות לה כשירויות ויכולות הדומות לאלו של האישיות הטבעית, דבק בעיקרון שייר של פיקציה ומלאכותיות;2 שייר המתחדד באותם מקרים שבהם מביאה החלתו של העיקרון לתוצאות מוזרות ביותר. אשר על כן, לא דבק הדין הישראלי מעולם בכלל מקסימליסטי נוקשה, שהיה אוכף את העיקרון בכל תנאי. אדרבא, בצד ההרחבה ההדרגתית של כשירויות האישיות המשפטית, הקפידו בתי-המשפט לשמר בידיהם גם שיקול-דעת להתעלם מן האישיות הנפרדת של החברה, במסגרת הדוקטרינה הגמישה של הרמת-המסך3.

אלא שמעבר לניסיון המובן של בתי-המשפט להימנע ממתן תוקף לתוצאות לא צודקות ואף מוזרות של עקרון האישיות הנפרדת, רוויה הדוקטרינה של הרמת-המסך במטפורות ובאסוציאציות, אשר יקשה לדלות מתוכן כללים סיסטמטיים מנחים:4

ראשית, המבחנים החלים בהרמת-המסך אינם נהירים. בחלק מן המקרים, נקשרה הדוקטרינה במבחן השימוש לרעה במסך ההתאגדות;5 אך היו גם מקרים אחרים, שבהם החילו בתי-המשפט קונספציות מדיני השליחות, על-מנת ליחס פעולות של החברה לבעליה, ולהיפך.

(בעבודה האקדמית כ-20 מקורות אקדמיים באנגלית ובעברית)

ביבליוגרפיה לדוגמא:

מונדרר נ' חוק איסור הלבנת הון הוצאת "אוצר המשפט". 

חמדני א', אקשטיין א' "מהותיות בקשר לחובת דיווח מיידי – בחינה מחודשת והצעה לשינוי חקיקה" משפטים 

Larson, Aaron  "Piercing the Corporate Veil". Expert Law Rev. NY USA