‏290.00 ₪

שאלת המחקר

כיצד באה לידי ביטוי אחריות הקבלן כשומר?

תוכן עניינים

מבוא

שמירת-שכר

שמירת-שכר שבה מטרת השמירה טפלה

חוק השומרים

שיקולי יעילות

חיבוב סיכון ושנאת-סיכון

יעילות

הגינות

צדק חלוקתי

סיכום

ביבל'

חוק השומרים,  קובע את היקף אחריותם של אנשים המחזיקים בנכסים שלא מכוח בעלות כלפי הבעלים. החוק חל על מגוון עצום של מצבי שמירה ותוחם את אחריותם של השומרים לפי אמות-מידה כלליות ואחידות. בחוקים שחוקקו מאוחר יותר, כמו חוק השכירות והשאילה,  או חוק הנאמנות,  נמנע איפוא המחוקק מקביעת הסדרים מפורטים בדבר אחריותם של השוכר או הנאמן כשומרים, והסתפק בהפניה להוראות שקבע בעניין זה חוק השומרים4. במקרים אחרים, כמו משכון מופקד, חלות הוראותיו של חוק השומרים מעצמן, אף ללא הפניה מפורשת בחוק המיוחד.

חוק חוזה קבלנות,  קובע אי-אלו הוראות בדבר הדין החל על חוזים לעשיית מלאכה או למתן שירות בשכר (בהיעדר יחסי עבודה בין הצדדים). בין היתר הוא מגדיר את אחריותו של הקבלן כשומר, תוך הפניה לחוק השומרים. לבד מעצם ההפניה לחוק השומרים, מוסיף החוק וקובע, שאחריות הקבלן תהא כאחריותו של "שומר שכר ששמירת הנכס אינה טפלה למטרה העיקרית של החזקתו" (סעיף 6(ב)( 1)).

כללית, ישנן שתי זיקות עיקריות בין קבלנות לשמירה. הזיקה האחת נוגעת בחוזים שבהם מתחייב אדם לשמור על נכס עבור הבעלים תמורת שכר. חוזה כזה (פיקדון או שמירה במובן הצר) הוא חוזה לעשיית מלאכה או למתן שירות בשכר, קרי חוזה קבלנות7. מאחר שחוק השומרים דן רק בעניינים הקשורים לאחריותו של השומר לשלום הנכס, ימצאו עניינים אחרים את הסדרם בחוק חוזה קבלנות ובחוקי החוזים הכלליים. זיקה זו ניתן לכנות "השומר כקבלן". הזיקה השנייה בין קבלנות לשמירה מתייחסת למקרים שבהם נעשים המלאכה או השירות בנכס של המזמין. חוזה קבלנות כזה הוא מקרה פרטי של "שמירת נכס". שמירה מוגדרת בחוק השומרים כהחזקת נכס כדין שלא מכוח בעלות (סעיף 1(א)). לפיכך, כל קבלן המחזיק בנכס של המזמין לצורך ביצוע המלאכה או השירות הוא שומר. כאן אין מדובר בחוזה השמירה במובן הצר, אלא במצב המשפטי הנוצר מעצם היות הנכס בהחזקת הקבלן. רואה-חשבון המחזיק במסמכים של הלקוח, בעלת משאית המובילה נכסים עבור המזמין או חייט שקיבל בד על-מנת לתפור ממנו חליפה - כולם שומרים במובן חוק השומרים. זיקה זו ניתן לכנות "הקבלן כשומר". שכיחותם של מצבי שמירה כאלה בחוזי קבלנות והסיכון המוחשי של אובדן הנכס או הינזקותו בעת החזקתו בידי הקבלן הניעו את המחוקק להתייחס לסוגיה זו בסעיף 6(ב)(1) לחוק חוזה קבלנות. אנו נדון בזיקה השנייה (הקבלן כשומר), ולא בזיקה הראשונה (השומר כקבלן), וסעיף 6(ב)(1) יעמוד במרכז בחינתנו.