‏290.00 ₪

שאלת המחקר

כיצד בא לידי ביטוי קודיפיקציה משפט מינהלי?

תוכן עניינים

א. הצגת הנושא ב. המאטריה המועמדת לקודיפיקציה 1. פתיחה 2. נורמות בדבר הסמכות 3. נורמות בדבר תוכן ההחלטות והפעולות המינהליות והשיקולים שביסודן 4. נורמות בדבר סדרי ההליך המינהלי 5. נורמות בדבר הביקורת על פעולות המינהל ועל החלטותיו 6. נורמות בדבר התפרשות החלק הכללי של המשפט המינהלי ג. מאפייני הקודיפיקציה והשלכותיה, באספקלריה של החלק הכללי של המשפט המינהלי 1. פתיחה 2. "קשיחות" 3. שלמות (א) הקדמה (ב) הפן הראשון: שלמות ההסדרים בעניינים שהקוד דן בהם (ג) הפן השני : עיסוק בכל סוגי העניינים המוסדרים בנורמות החלק הכללי של המשפט המינהלי (1) הקדמה (2) נורמות בדבר הסמכות (3) נורמות בדבר תוכן ההחלטות והפעולות המינהליות והשיקולים שביסודן (4) נורמות בדבר סדרי ההליך המינהלי (5) נורמות בדבר הביקורת על פעולות המינהל ועל החלטותיו (ד) הפן השלישי : עיסוק בכל סוגי הפעולות וההחלטות שעליהן חל משפט מינהלי (1) הבהרת תחומי התחולה (2) "גרעין" הקודיפיקציה (3) חקיקת-משנה (4) פעילות מינהלית "בלתי-פורמלית" (5) התחייבויות: חוזים, הסכמים ציבוריים והבטחות (ה) הפן הרביעי: עיסוק בכל הרשויות הפועלות במסגרת המשפט המינהלי ד. היחס שבין הקוד המינהלי הכללי לבין החוקה ה. סוף-דבר

הנורמות הכלליות של המשפט המינהלי בישראל לא זכו עד כה לקודיפיקציה שיטתית. 1

בחיקוקים רבים מספור, שלהם היבט מינהלי,2 כלולים הסדרים שונים ומשונים, שלעתים קרובות יד המקרה היא השולטת בקביעתם3. סוגיות רבות שבתחום הנורמות הכלליות של המשפט המינהלי לא זכו להסדר חרות כמעט בכלל4.

בהעדר תחיקה שיטתית, מעוגן עיקרן של הנורמות הכלליות של המישפט המינהלי בישראל ב"משפט המקובל" שבפסיקת בתי-המשפט, ובראשם בית-המשפט העליון בשבתו כבית-המשפט הגבוה לצדק (להלן: בג"צ)5.

2. מצב זה, שבו מוטל עיקר נטל העיצוב והפיתוח של המשפט המינהלי הכללי בישראל על בג"צ, למרות היתרונות המסוימים הגלומים בו, לא תמיד הניח את הדעת6.

3. נמנו ראשי משרד המשפטים וגמרו לעשות להכנתה של הצעת חוק סדרי המינהל, שבה יעוגנו נהלים קבועים וברורים במידת האפשר, אשר יקדמו את היעילות המינהלית ואת הזכויות והאינטרסים הלגיטימיים של האזרח7.

הפרופסור י' ה' קלינגהופר ז"ל, ממורי ההוראה המובהקים של המשפט הציבורי, חיבר, בעזרתם של אנשי משרד המשפטים, את הטיוטה להצעת החוק האמורה8 (להלן : הצעת פרופ' קלינגהופר).

עבודתה של ועדת המומחים אשר הוקמה במשרד המשפטים כדי לחבר הצעת-חוק על יסוד הצעת פרופ' קלינגהופר לא הושלמה, ולא נראה כי תושלם במהרה.

גם נסיונות נוספים, חלקיים יותר, "להגניב" לספר החוקים הוראות מסוימות מתחום העקרונות הכלליים של המשפט המינהלי, שעד כה עוגנו רק בהלכה הפסוקה, לא עלו יפה9.

4. למרות שאין הקודיפיקציה של הנורמות הכלליות של המשפט המינהלי עומדת כיום במרכז סדר היום של העוסקים במלאכת החקיקה, אין לומר כי סוגיה זו אינה אקטואלית עוד. המשפט הישראלי בכללותו - על כל ענפיו, וביניהם המשפט החוקתי,10 המשפט האזרחי 11 והמשפט הפלילי12 - מתקדם בדרך הקודיפיקציה. יש להניח כי בסופו של דבר לא תפסח התפתחות זו אף על המשפט המינהלי הכללי.

5. בחיבור זה אנסה להציג בעיות ושיקולים מרכזיים, אשר על המחוקק יהיה לתת עליהם את הדעת בבואו לחרות בקוד שלם ושיטתי את הנורמות הכלליות של המשפט המינהלי. לא אדון בתוכנן המהותי של הנורמות, אלא רק לצורך הדגמה והמחשה של הבעיות שמעוררת הסדרתן בקוד של סוגיות שנידונו עד כה - אם בכלל - בפסיקה או בחיקוקים והנחיות מינהליות בלתי-שיטתיים. בחיבור זה אף אין אני מתיימר למצות את הדיון או להגיע למסקנות החלטיות בכל אחת מן הבעיות הרבות המתעוררות, ואף לא אגע בבעיות כולן ; אלא מטרתי הינה - בעיקרה - להציג בעיות מרכזיות, אשר דומה כי היזקקות להן היא תנאי להצלחה במלאכה הסבוכה של הקודיפיקציה.