‏290.00 ₪

שאלת המחקר

כיצד בא לידי ביטוי תפקיד היועץ המשפטי לממשלה באתיקה עריכת הדין והשיפוט המשמעתי?

תוכן עניינים

מבוא. 3

הקבילה. 3

אתיקה של עורכי דין 7

הפעלת "סעיפי הסל" בדין המשמעתי של עורכי הדין 8

פרשת פלוני 9

הנחיות היועץ המשפטי לממשלה. 12

סמכויות ערעור. 14

התערבות של היועץ המשפטי לממשלה בדיונים.. 15

הפסקת הליכים על-ידי היועץ המשפטי לממשלה. 16

ריבוי צדדים.. 17

פיקוח בג"צ. 18

סיכום.. 21

ביבליוגרפיה. 24

המחוקק הקים את לשכת עורכי-הדין והעביר לו סמכויות, אשר במדינות רבות מוקנות לרשויות המדינה. ברבות מהמדינות, איגודי עורכי-דין הינם וולונטריים בלבד; וגם באלה אשר בהם אין האיגוד וולונטרי אלא חלק ממסגרת עבודתם של עורכי-הדין, גם אז השיפוט המשמעתי לא תמיד הינו אוטונומי.

במדינת ישראל נתן המחוקק אמון רב בחברי לשכת עורכי הדין בתקוה שידעו לכלכל את עניני המקצוע בצורה יעילה ומכובדת; אולם יחד עם זה, אנו מוצאים במקומות רבים את היועץ המשפטי לממשלה כבעל סמכויות רבות, הן יחד עם רשות מדינה אחרת והן בעצמו, הן במקביל לרשויות הלשכה והן בנפרד.

 עבודה זו תסקור את מעורבותו המשפטית של היועץ המשפטי לממשלה בהליכים משמעתיים, ונבחן את ההצדקה לסמכויות אלה ואת דרך השימוש בהן.

בהנחיות היועץ המשפטי לממשלה, המחייבות את הפרקליטים, אין כל הסבר לכפילות הנזכרת בין סמכויות היועץ המשפטי לממשלה מחד ופרקליט המדינה מאידך.

כל שמצאנו הוא, כי "הגשת קובלנה ע"י היועץ המשפטי לממשלה או פרקליט המדינה תעשה רק תוך תיאום בין שניהם" (פרק 52.004).

לנו נראה, כי יש מקום לתחום את תפקידי היועץ המשפטי לממשלה מול פרקליט המדינה כפי שהצענו, או לבטל את סמכות אחת משתי הרשויות, כאשר פרקליט המדינה ממילא פועל בשם היועץ המשפטי לממשלה; וכפי שראינו, אף היועץ המשפטי לממשלה עצמו, בהנחייתו, מחייב תיאום בין שתי הרשויות.

ובאשר להגשת קובלנה, מפורטים בהנחיות עיקרי השיקולים, אשר מן הראוי שידריכו את היועץ המשפטי לממשלה ואת פרקליט המדינה, בבואם לשקול אם ליזום הגשת קובלנה מטעמם נגד עורך-דין.

על-פי שיקולים אלה, תוגש קובלנה כזו רק באחד מארבעת המקרים הבאים:

1. יש אינטרס ציבורי מיוחד במקרה.

2. המקרה חמור באופן יוצא דופן.

512394639

3. המקרה הוא בעל אופי פלילי. [1]

4. המדובר אינו בעבירה משמעתית רגילה, אך טיפול הלשכה בתלונה הושהה מעבר לזמן הסביר הדרוש לטיפול.

עינינו הרואות, כי אף היועץ המשפטי לממשלה, בהנחיותיו, רואה את סמכויותיו כנועדו לשימוש במקרים מיוחדים, בדומה למה שהזכרנו לעיל, ורואה בפעילותו גם אופי ביקורתי על פעולת מוסדות הלשכה.

לא ידוע לנו על מקרים, בהם היועץ המשפטי לממשלה או פרקליט המדינה הגישו קובלנה משום השהיית טיפול בלשכה מעבר לזמן הסביר. כמו כן, וזאת יש להדגיש, אין בהנחיות הנזכרות משום ביקורת על החלטה אוטונומית של מוסדות הלשכה, במובן זה שגם אם לא נחה דעתו של היועץ המשפטי לממשלה או של פרקליט המדינה מהחלטת קובל שלא להגיש קובלנה - אין ההנחייה קובעת התערבות היועץ. הביקורת היא על ההשהיה בהחלטה ולא על תוכנה.

יחד עם זאת, אין לנו ספק שאם יראה היועץ-המשפטי לנכון לבקר החלטה של מוסדות יוכל היועץ המשפטי לממשלה לבסס את שיקול דעתו במסגרת אותם מקרים שנזכרו לעיל, כגון חשיבות ציבורית, אף שבפועל שיקוליו יהיו כשיקולי רשות המבקרת את תוכן ההחלטות של מוסדות הלשכה.

בהתאם להנחיות היועץ המשפטי לממשלה, כאשר מועברת אליו או לפרקליטות המדינה תלונה על עבירת משמעת רגילה שאין בה אחד מהסממנים הנזכרים, תועבר התלונה בדרך הרגילה לטיפול הועד המחוזי, כאשר הועד המחוזי מתבקש להודיע ליועץ המשפטי לממשלה על החלטתו תוך 30 יום, כדי שניתן יהיה להחליט אם יש מקום להפעלת הסמכות של רשויות המדינה. בהנחיות מצוין במפורש, כי "אם לא התקבלה תשובת הועד המחוזי תוך מועד זה או תוך זמן סביר נוסף בהתאם לבקשת הלשכה, יפעיל היועץ המשפטי לממשלה או פרקליט המדינה סמכותו להגיש קובלנה". לא כן הוא המצב, אם ניתנה החלטה, אשר היועץ המשפטי לממשלה או פרקליט המדינה, דעתם אינה נוחה ממנה. מידת ההתחשבות באוטונומיה של הלשכה מובעת בהנחיה נוספת, האומרת כי כאשר רשויות המדינה מתכוונות ליזום הגשת קובלנה "יודיעו על כך במידת האפשר מראש ליו"ר הועד המחוזי הנוגע בדבר כדי לאפשר לו להציג עמדתו בנושא זה".

מן הראוי לציין, כי הנחיות אלה הוצאו בתאום עם לשכת עורכי-הדין ועל דעתה ולמיטב ידיעתנו הן מופעלות בצורה שוטפת ותקינה.

לא מצאנו בארצות אחרות קיום סמכויות מקבילות למועצות הלשכה וליועץ המשפטי לממשלה (או לרשויות משפט אחרות).

ביבליוגרפיה לדוגמא (בעבודה האקדמית כ-20 מקורות אקדמיים באנגלית ובעברית) 

דינה זילבר בשם החוק: היועץ המשפטי לממשלה והפרשות שטלטלו את המדינה, הוצאת דביר

מרים בן פורת "יחסי הגומלין בין מבקר המדינה לבין היועץ המשפטי לממשלה" המשפט י"ד 149 

אמנון רובינשטיין וברק מדינה המשפט החוקתי של מדינת ישראל, הוצאת שוקן, מהדורה שישית, כרך ב: רשויות השלטון ואזרחות, פרק 18 היועץ המשפטי לממשלה והתביעה הכללית