‏290.00 ₪

שאלת המחקר

כיצד באה לידי ביטוי רכישת שליטה ע"י איסוף מניות?

תוכן עניינים

מבוא. 

עסקאות השתלטות - המסגרת הנורמטיבית. 

רכישת השליטה המרוכזת. 

רכישה על פי סעיף 350 לחוק החברות. 

הצעות רכש.

הצעת רכש רגילה. 

הצעת רכש מיוחדת. 

הצעת רכש מלאה.

משפט משווה. 

בריטניה. 

איסוף מניות המעניקות יותר מ-30% מכוח ההצבעה. 

איסוף מניות המעניקות פחות מ-30% מכוח ההצבעה. 

ארצות-הברית. 

ה-Act Williams.

תחולת ה-Williams Act על איסוף מניות. 

דין מצוי בישראל. 

הנחיות הבורסה. 

תקנות ניירות-ערך. 

סיכום ביניים משפט משווה. 

דין רצוי - הצורך בהסדר חקיקתי 

שיקולים כלליים להסדרת העברתה של שליטה בעסקה פרטית. 

שיקולים שבהגינות תאגידית. 

חלוקת הפרמיה. 

פיצוי על פגיעה בעבר. 

פיצוי על פגיעה עתידית. 

שיקולים שביעילות כלכלית. 

רכישה פרטית של דבוקת שליטה ואיסוף. 

הצעת-רכש ואיסוף. 

איסור כללי על רכישת שליטה בדרך של איסוף מניות. 

סיכום.

ביבליוגרפיה. 

סעיף 328(א) לחוק החברות קובע כדלהלן:"בחברה ציבורית, לא תבוצע רכישה שכתוצאה ממנה ייהפך אדם להיות בעל דבוקת שליטה אם אין בחברה בעל דבוקת שליטה, וכן לא תבוצע רכישה שכתוצאה ממנה יעלה שיעור החזקותיו של הרוכש מעל ארבעים וחמישה אחוזים מזכויות ההצבעה בחברה, אם אין אדם אחר המחזיק למעלה מארבעים וחמישה אחוזים מזכויות ההצבעה בחברה, אלא בדרך של הצעת רכש לפי הוראות פרק זה".

רכישת שליטה בחברה יכול שתהא מושגת באמצעות טכניקות מיוחדות שהדין פיתח לשם עריכת עסקאות אשר מטרתן העברת השליטה בחברה - כגון טכניקת המיזוג או הצעת-הרכש - ויכול שתתממש ללא שימוש בטכניקות רכישה מיוחדות, אלא בדרך של עריכת עסקאות חוזיות רגילות לקניית מניות החברה מידי בעליהן. באפשרות השנייה, הפשוטה יותר, לרכישת שליטה בחברה, יש להבחין בין שני מקרים : האחד, רכישת שליטה באמצעות עריכת עסקה פרטית עם המחזיק הקודם במניות-השליטה או עם קבוצה המחזיקה יחדיו בשליטה והפועלת מתוך זהות אינטרסים ותיאום עמדות; והשני, רכישת שליטה על-ידי עריכת שורה של עסקאות שאינן קשורות זו לזו, בבורסה או מחוצה לה, עם כמה בעלי מניות בחברה אשר אינם מתואמים ביניהם ואשר, עקב כך, לא החזיקו בידיהם את השליטה בחברה ערב עריכת העסקאות. המקרה הראשון יכונה "רכישה פרטית של דבוקת שליטה" (private sale of control) ואנו נשאיר את הדיון בו להזדמנות אחרת, ואילו המקרה השני - אשר יכונה להלן "איסוף מניות" (street sweep) - יעמוד במרכז הדיון כאן.

עקרונית ניתן להעלות על הדעת שני מצבים עובדתיים שבהם ניתן להשתמש בדרך של איסוף מניות כדי להשיג שליטה בחברה : במקרה האחד, ערב האיסוף, מבנה הבעלות במניות החברה הוא כזה שאין בחברה בעל מניות-שליטה המחזיק בידיו כמות מניות מספקת שמאפשרת לו להכתיב את רצונו לחברה. במצב עובדתי זה, תהליך האיסוף הופך את החברה מחברה בלתי-נשלטת 3 לחברה נשלטת. במקרה השני, החברה נשלטת, מבחינה עובדתית, עוד בטרם התבצע האיסוף, אלא שבעל-השליטה הוא בעל מניות-מיעוט המחזיק בשליטה למעשה בחברה עקב פיזורן של מניות הרוב בקרב ציבור מגוון של משקיעים אשר אינם מתאמים ביניהם עמדות ולכן אינם יכולים להשתמש בהחזקותיהם לצורך השגת היתרונות הנלווים לשליטה4. במצב כזה מטרת איסוף המניות היא לרכז בידי הרוכש כוח הצבעה גדול מזה שבידי השולט בחברה ערב האיסוף, כך שהשליטה תעבור לידי הרוכש גם ללא עריכת עסקה לרכישה פרטית של דבוקת השליטה. רכישת שליטה בדרך של איסוף איננה אפשרית במצב עובדתי שלישי שבו יש בחברה בעל מניות-שליטה המחזיק ברוב מניות ההצבעה בחברה. במקרה כזה הסכמת בעל מניות-הרוב למכור את מניותיו היא תנאי הכרחי 5 להעברת השליטה מידיו.

ייתכן כי אי-הסדרתה של רכישת השליטה בדרך של איסוף בחלק משיטות-המשפט, כמו גם התמיכה שיש לעמדה זו בקרב הרשויות האדמיניסטרטיביות בישראל, מקורה באמונה כי מאחר שמדובר בשורה של עסקאות - בדרך-כלל קטנות, הנכרתות על-פי עקרונות חופש החוזים אין לחשוש מפני פגיעתן הרעה. הוכחנו כי אמונה זו בטעות יסודה וכי גם טכניקת-האיסוף כאחיותיה המפורסמות יותר - המיזוג, הצעת-הרכש ורכישה פרטית של שליטה - עלולה להוביל לעריכתן של העברות שליטה אשר תפגענה בהגינות התאגידית וביעילות הכלכלית.

ניתוח מבני של כלל הדרכים לרכישת שליטה בחברה מראה, כי העדפתו של רוכש לפנות לדרך האיסוף, על-פני הדרכים האלטרנטיביות, מקורה איננו בתוצאה עסקית עדיפה של רכישה באמצעות האיסוף : שהרי האיסוף מנקודת-מבטו של הרוכש, היא דרך רכישה נחותה ומיותרת. היתרון שבעטיו יפנה הרוכש לאיסוף הוא האפשרות שהאיסוף פותח לפניו לרכוש את השליטה ללא מעורבות החוק בעסקה. רוכש יעדיף את האיסוף כאשר הוא מעוניין להשיג את התוצאה העסקית שהמיזוג, הצעת-הרכש או הרכישה הפרטית יכולים להעניק לו, אלא שהוא מעוניין להתחמק מציות להסדרים החוקיים הנלווים אליהן. אין זה רצוי שהדין יעודד התחמקות כזו, שכן להסדרים החוקיים אלו היגיון פנימי רב שנועד לשמור על מערכת-האיזון העדינה בין הצדדים השונים לעסקת-רכישה, המתבטאת בהבטחת ההגינות התאגידית כלפי בעלי-המניות ובשמירת היעילות הכלכלית של העסקה. לפיכך, חיבור זה מציע את קביעתו של הסדר חוקי אשר יאסור על האיסוף. [1]

האיסור המוצע על רכישת שליטה בדרך של איסוף יאלץ את כל המעוניינים ברכישת שליטה לעשות זאת באמצעות אחת מהטכניקות המוסדרות בחוק באופן שיבטיח כי כל המעורבים בעסקה ידעו על הכוונה לסחור בשליטה, כך שהעסקה תיחשף לכוחות התחרותיים הפועלים בשוק ויובטח כי השליטה תועבר לידי המשתמש אשר ישיא את התפוקה ממנה. כמו-כן הוצאת האיסוף מתפריט דרכי הרכישה תתרום למניעת עריכתן של עסקאות על חשבון בעלי-המניות המוכרים או תוך פגיעה בבעלי המניות הנשארים כמיעוט בחברה הנרכשת. 

לינק: מצגת מיזוג חברות, מיזוגים ורכישות תאגידים

ביבליוגרפיה לדוגמא (בעבודה האקדמית כ-20 מקורות אקדמיים באנגלית ובעברית)

ידידיה צ' שטרן רכישת חברות, מכון הארי סאקר, הפקולטה למשפטים באוניברסיטה העברית

אירית חביב-סגל דיני חברות כרך ב 349

ע״א קוסוי ני פויכטונגר, פ״ד לח(3) 253 

Bebchuk, L., Cohen, A. and Wang, C.,Learning and the Disappearing Association between Governance and Returns, Working Paper, Harvard University, Tel Aviv University and Stanford University.