‏290.00 ₪

שאלת המחקר

כיצד באה לידי ביטוי החקיקה להגנת הצרכן?

תוכן עניינים

מבוא

חוק הגנת הצרכן

סוגיות מרכזיות בחוק

הוראות בעסקאות מיוחדות

סוגיות שהוסדרו בתקנות

סוגיות נוספות

הגבלים עסקיים

הסדרים כובלים

חופש החוזים והגנת הצרכן

"ייזהר הקונה" והגנת הצרכן

האם יש לחוקק חוק עסקות צרכניות?

סיכום

חקיקה

ספרות ומאמרים

פסיקה

מקורות זרים

בינואר 2019 אושר תיקון לחוק שבמהלכו הרחיב המחוקק את סמכויותיו המנהלתיות, ובו שונה שם החוק לחוק התחרות הכלכלית.

סמינריון זה בוחן את היחס שבין הגנת הצרכן ובין דיני החוזים המודרניים, ושואל ארבע שאלות: א. באיזו מידה התרחקו הדינים, המסדירים חוזים צרכניים, מעקרונות החוזים הכלליים. ב. האם ההבדלים שבין דיני החוזים הכלליים לדינים החלים על חוזים צרכניים מאפשרים את הגדרתם של החוזים הצרכניים כענף נפרד של דיני החוזים. ג. האם הבדלים אלו הם אמיתיים או שהם מדומים. ד. אם ההבדלים אינם משמעותיים, האם יש לחוקק חוקים נוספים כדי לספק הגנה נאותה לצרכנים בחוזים צרכניים. חקיקה כזאת תרחיב, כמובן, את הפער שבין הדינים החלים על חוזים צרכניים לבין הדינים החלים על חוזים כלליים.

נבחן שאלות אלו על-פי העקרונות הבאים של דיני החוזים :

1. כלליותם של דיני החוזים.

2. עיקרון חופש החוזים.

3. "ייזהר הקונה" והגנת הצרכן.

עבודה זו יוצא מתוך הנחה שדיני החוזים הם מכשיר חשוב להגנת הצרכן. חוקרים חשובים בתחום הגנת הצרכן אינם מסכימים להנחה זו, ומעדיפים יתר מעורבות ממשלתית להגנת הצרכן.

עבודה אקדמית זו עסקה בצרכנות, חוקי הגנת הצרכן וגם בהיבטים של הגבלים עסקיים צרכניים.

לדיני הגבלים עסקיים יש פעמים רבות השלכות צרכניות מרחיקות לכת.

הגנת הצרכן הוא עיקרון חשוב בתפיסה המודרנית של חיי המסחר ותרבות הצריכה, שמטרתו להגן על הזכויות של ציבור הצרכנים בעיקר מפני הטעייה וניצול מצד בעלי עסקים ויצרנים. החוק נותן גושפנקא לעקרונות יסוד של מסחר הוגן, תום לב והגינות, וזרימת מידע נכון וחופשי בעולם המסחר. במדינות רבות בעולם נחקקו חוקים, והוקמו ארגונים, שתפקידם לשמור על זכויות הצרכנים. בבסיס דיני הצרכן עומד חוסר השוויון בין הצרכן לעוסק. לכן המחוקק מתערב בדיני החוזים במסגרת רגולציה, על מנת להגן על הצד החלש יותר. דיני הצרכן מטילים איסורים על העוסקים, כמו איסור הטעייה בפרסומת, וגם מחייבים אותם בנקיטת צעדים אקטיביים, כגון חובת גילוי מידע חשוב לצרכנים. [1]

איסורים שנועדו להגן על הצרכן היו כבר קיימים במשפט העברי. במשפט הישראלי עמוד התווך של דיני הגנת הצרכן נעוץ בחוק הגנת הצרכן. החוק עבר תיקונים רבים ומכוחו הותקנו תקנות. אכיפת החוק מוטלת על משרד התעשייה, המסחר והתעסוקה ועל הרשות להגנת הצרכן ולסחר הוגן והממונה שעומד בראשה. כדי להגן על ציבור הצרכנים הוקמו ארגונים ובהם המועצה הישראלית לצרכנות. 

החוק נולד בעקבות התפתחות חיי המסחר וריבוי תלונות של ציבור הצרכנים בגין הטעייה וניצול. מטרת החוק להגן על זכויות הצרכנים, שמצויים בנחיתות מבחינת כושר המיקוח והמידע שברשותם, לעומת כוחם הרב של העוסקים. חובות החוק חלות בעיקר על "עוסק" – שמוגדר: "מי שמוכר נכס או נותן שירות דרך עיסוק, כולל יצרן".

החוק אוסר על עוסק להטעות צרכנים במעשה או במחדל בכל עניין מהותי בעסקה. החוק מביא רשימה לא סגורה של עניינים שיחשבו מהותיים בעסקה. חל איסור גם על ניצול מצוקתו של הצרכן, בורותו, או הפעלת השפעה בלתי הוגנת עליו. על העוסק חלות חובות גילוי בנוגע לכל פרט שעשוי להיות מהותי.

מצגת רפרט צרכנות פאוורפוינט מקצועי רפרנט כ-20 שקפים- 99 ש"ח

ביבליוגרפיה חלקית (בעבודה האקדמית כ-20 מקורות אקדמיים באנגלית ובעברית)

יוסף גרוס מחקרים בדיני חברות ומשפט עסקי (עורכים, אהרן ברק, יצחק זמיר, דוד ליבאי) נבו

דוד גילה "האם ראוי לפרוץ את סכר ההסדרים הכובלים ולחסום את השיטפון בגדרות אד-הוקיים?" עיוני משפט כז 751

סיני דויטש דיני הגנת הצרכן – הדין המהותי כרך ב',ג' . בר אילן  

Klein, Daniel B.  "Consumer Protection". In David R. Henderson (ed.). Concise Encyclopedia of Economics (2nd ed.). Indianapolis: Library of Economics and Liberty.