‏290.00 ₪

שאלת המחקר

כיצד באה לידי ביטוי השפעה בלתי-הוגנת בדין-החוזים הישראלי?

ראשי פרקים

מבוא

עושק סעיף 18 לחוק החוזים

השפעה בלתי הוגנת בדיני חוזים

פרשת חקלאי

פרשת קלצ'קין

דין ה-undue influence בישראל

משפט משווה: אנגלי

היקש

בלעדיותם של פגמי הסכמה

פגמי הסכמה ועסקאות חד-צדדיות

השפעה על השולח אל השלוח

בטלות ובטילות; העברה בירושה של רשות הביטול

ליקוי-דעת

סיכום: פירוש סעיף 18 מתוכו

מצוקת המתקשר

ביבליוגרפיה

זהו סמינריון בנושא השפעה בלתי-הוגנת בדין-החוזים הישראלי.

 פס"ד לדוגמא בענין חקלאי. 

 עובדות פסק הדין: משה חקלאי, איש בא בימים, עבר לגור אצל בנו הבכור, צבי, לאחר שעורערה בריאותו הגופנית והנפשית ונזקק לטיפול. תוך כדי שהייתו שם נתן יפויי-כח בלתי-חוזרים לעורך-דין לשם העברת נכסים שברשותו, דירות ומניות, לצבי ; והשלוח ביצע את הפעולות. כאשר מת משה חקלאי הגישו בנו השני, יהודה, ומנהל העיזבון תביעה, שבה טענו כי העסקאות האמורות היו תוצאה מהשפעתו הבלתי-הוגנת של צבי על המנוח.

בקבלו טענה זו קבע בית-המשפט כי הפרשה נתפשת בכל אחת משתי הסדרות שבמשפט האנגלי נוהגים לראות בעניין השפעה בלתי-הוגנת, ובעקבות פרופ' פרידמן הוא מפרט :

(א) יחסים בלתי-שווים בין שני הצדדים משום עליונות מעמדו של אחד ונחיתות מעמדו של האחר ; (ב) האמון שבעל-העסקה רחש לצד השני. לא קל להבין למה בדיוק התכוונו דברים אלה : האם להקיף את כל המקרים שבהם לפי הדין האנגלי ניתן להוכיח שהעסקה נעשתה בהשפעה בלתי-הוגנת או לציין את שתי ההנחות שלפי הלכת האקוויטי מקובלת החזקה שהופעלה ההשפעה ? על-אף לשונו, יש להניח כי פסק-הדין מתכוון לשני סוגי המקרים שבהם ההלכה האנגלית משערת תחולתה של השפעה בלתי-הוגנת. והנה, אין מגבלות להיקף המקרים שההוכחה אפשרית לגבם. אך במה שנוגע לתחולת החזקות, ההשערה הנובעת מפער המעמדות אינה מתאימה לפרשה הנדונה. אמנם, החזקה עשויה לחול על היחס אבות-בנים, אך, לפי ההשקפה המקובלת בחברה בעבר, בנוגע להשפעת האב על הבן, ולא להיפך. היא ישימה גם על חולה, אבל לפי מעמד הנחיתות שיש לו כלפי רופאו, ולא כלפי כל אדם אחר המטפל בו.

בפסקי הדין שדנו בעושק [1] הובעה ההשקפה, שיש לפרש סעיף זה מתוכו ומתוכנו, ולא לפנות למקור ההיסטורי של הסעיף ואפילו הוא ידוע. בדיקת יסודותיו של הסעיף, כפי שהם עולים מתוכו ומתוכנו בלבד, מלמדת על הקשיים שמעוררת דרך זו. סעיף 18 לחוק החוזים קובע:

"מי שהתקשר בחוזה עקב ניצול שניצל הצד השני או אחר מטעמו את מצוקת המתקשר, חולשתו השכלית או הגופנית או חוסר נסיונו, ותנאי החוזה גרועים במידה בלתי סבירה מן המקובל, רשאי לבטל את החוזה".

שלושת המרכיבים של הוראה זו הם: א. מצוקת המתקשר, חולשתו השכלית או הגופנית או חוסר נסיונו; ב. ניצול המצוקה; ג. תנאי החוזה גרועים במידה בלתי סבירה מן המקובל.

כל אחד מיסודות אלה מעורר שאלות, שספק אם ניתן לענות עליהן מתוך עיון בחוק עצמו בלבד. [2]

מצוקת המתקשר

מונח זה מעורר שאלות רבות: האם ניתן לקבוע על סמך לשון הסעיף קריטריונים, מתי מצוקת המתקשר היא כזאת שתצדיק את ביטול החוזה בהתקיים שאר תנאי הסעיף? האם במונח מצוקה הכוונה למצב. זמני של מצוקה, או דווקא למצב של קבע ? האם מצוקה מתייחסת רק למצבו הכלכלי של המתקשר, או שמא גם למצבו הנפשי ? לא ברור כיצד ניתן לענות על שאלות אלו ואחרות מתוך עיון בסעיף עצמה

מונחים אחרים המופיעים בסעיף אינם ברורים יותר. האם חולשה שכלית כוללת גם חולה נפש שלא הוכרז כפסול דין? [3]או שמא מתכוון המחוקק במלים חולשה שכלית לרמת האינטליגנציה של המתקשר (Q.I) ? האם החולשה צריכה להיות מתמדת, או די שתתקיים בעת ההתקשרות ?

חולשה גופנית היא מונח שתוכנו אינו ברור; אך חשוב מכך, האם הכוונה היא שחולשת כזו תפגום בגמירת הדעת, או שדי בעצם קיומה כדי להחיל את הסעיף ? לא ברור גם למה התכוונו במונח חוסר ניסיון, הלא חלק ניכר מהציבור הוא חסר ניסיון בעסקאות מסחריות. האומנם הבנה מועטת בעסקים תיחשב כחוסר ניסיון, או שיש צורך בפגם בגמירת דעתו של המתקשר ? האם חוסר ניסיון בעסקים בכלל, או בעסקים אחדים ? נכון שקשה לתת הגדרה פשוטה למונחים אלה, אך בשל כך אין אנו יכולים לפטור עצמנו מכל ניסיון להציג קווים מנחים לפירושם. [4]

ביבליוגרפיה לדוגמא (בעבודה האקדמית כ-20 מקורות אקדמיים באנגלית ובעברית) 

נתנאל מונדר חוק הגנת הצרכן ותקנותיו - הדין, ההלכה, התיאוריה והמעשה, הוצאת אוצר המשפט (ספטמבר 2017)

אור-חן ד' חוק חוזה הביטוח- דין,הלכה ומעשה, הוצאת אוצר המשפט (2016)

 Cheshire, Fifoot and Furmston, Iaw of Contract (11th ed.) 304