עבודה אקדמית? חפשו עכשיו במאגר הענק, האיכותי והעדכני ביותר:

עבודה סמינריונית סעיף 10א לפקודת הראיות, חריג לכלל הפוסל עדות שמיעה, אמרת חוץ של עד (עבודה אקדמית מס. 2556)


‏350.00 ₪

34 עמודים.

עבודה אקדמית מספר 2556
עבודה סמינריונית סעיף 10א לפקודת הראיות - פרשנות ופסיקה של בית-המשפט העליון

 

שאלת המחקר

כיצד באה לידי ביטוי פרשנות ופסיקה של בית-המשפט העליון?

 

תוכן עניינים

 

מבוא

כרסום בכח של סעיף 10א, פס"ד פינטו

הכלל הפוסל עדות-שמיעה

ניהול סיכונים במשפט פלילי

אמרות-חוץ: דיני ראיות ומוסר

פרשנות ויישום סעיף 10א לפקודת הראיות בישראל והשוואה לעולם

סיכום

ביבליוגרפיה

 

סמינריון זה עוסק ב"מלכת הראיות" : החריג המרכזי לכלל הפוסל עדות שמיעה בתחום הפלילי: סעיף 10א לפקודת הראיות. שם החיבור, אשר מצביע על הקדשתו לפרשנותו הראויה של הסעיף מצד אחד ולפסיקתו של בית-המשפט העליון מצד שני, מרמז בבירור כי יש, לשיטתי, הבדלים של ממש בין שני הדברים הללו. הפירוש שניתן בפסיקה להוראותיו השונות של סעיף 10א איננו הפירוש שראוי היה לתתו. שיקוליו של בית-המשפט העליון אשר קדמו למסקנותיו הפרשניות בנוגע לסעיף דחקו את רגליהם של שיקולים אחרים, הנראים בעיני עדיפים ואף מכריעים.

הכלל הפוסל עדות שמיעה קובע, כי אמרה אשר נמסרה מחוץ לבית-המשפט איננה כשרה לשמש כראיה לאמיתות תוכנה. קבלתה של אמרה כזאת כראיה פוגעת בזכותו של בעל-הדין שנגדו היא מוגשת לחקור את מי שמסר אותה בפני בית-המשפט. הפרק הראשון של החיבור עוסק במשמעותו של כלל זה, כפי שהיא נגזרת מן התפקיד שהוא ממלא. הצדקת קיומו של הכלל בתחום הפלילי והתנאים שבהם יהא זה ראוי להכיר בקבילותה של אמרת-חוץ כחריג לכלל נדונים בפרק השני והשלישי.

שלושת הפרקים הללו מסבירים את גישתי לנושא. במרכזה של גישה זו, אשר חלה על מכלול הדינים בנוגע לראיות ולא רק על הכללים בדבר עדות שמיעה, עומדת ההכרה בחוסר האפשרות השיפוטית להגיע לוודאות מוחלטת בהכרעות שבעובדה. הצורך להכריע בעובדות השנויות במחלוקת במשפט במצבים של אי-ודאות יחסית מחייבנו להכיר בקיומם של "סיכוני-משגה". ההכרה בסיכונים אלה, משמעה הכרה באפשרות שהדין הפלילי המהותי ייושם, במקרה זה או אחר, לא על העובדות כהווייתן, אלא על תפישתן השגויה של עובדות. הדין חייב אפוא לנקוט עמדה ערכית - מוסרית ופוליטית - ביחס לסיכונים האמורים, אשר עשויים להיות שונים אחד ממשנהו, ולאופן חלוקתם בין בעלי דין שונים. הדין צריך לנקוט עמדה זו לא רק בגיבושם של כללים בנוגע להכרעות סופיות במחלוקות עובדתיות, כללים אשר מסדירים את מידות ההוכחה ונטל השיכנוע. עמדה זו חייבת להינקט גם ביחס לדרכי ההוכחה ולאופן בחינתן של ראיות שונות אשר מובאות במשפט.

בהינתן כל אלה, יש לפרש את דיני הראיות - ובכללם את ההסדרים בנוגע לעדויות מפי השמועה - בין השאר, כביטוי חיצוני לגישתו של הדין לסיכונים של משגה. ביטוי זה, כאשר הוא נלמד ממכלול ההוראות של הדין ולא ממקבץ מקרי של כללים, מקפל בתוכו השקפה מוסרית ופוליטית שאומצה במסגרת הדין וכחלק ממנו. השקפה זו, כשהיא מתורגמת לשפה של עקרונות מוסר כלליים, מהווה מכנה מוסרי משותף של מכלול הדינים הרלבנטיים. בתור שכזאת היא דוחה את רגליה של כל השקפה מתחרה אחרת. לפיכך, עקרונות המוסר אשר כלולים בה - הם ולא שום עיקרון אחר - יקבעו את המותר והאסור בחלוקתם של סיכוני-המשגה בין בעלי-דין שונים.

ביסודה של תפישת משפט זו, המזוהה, בראש ובראשונה, עם שמו של רונאלד דבורקין, עומדת ההשקפה שלפיה "דין" כולל לא רק כללים ספציפיים ודוקטרינות פסיקתיות שניתן להצביע עליהם באופן אמפירי. "דין" כולל בתוכו גם את עקרונות המוסר הכלליים שבכוחם להסביר את המכלול הקיים של כללים ודוקטרינות באופן אשר מעניק לאותו מכלול את הצדקתו המירבית. רק הבנה זו של משמעות ה"דין" יכולה להביא ליישומו הקוהרנטי לאורכו ולרוחבו, דבר הדרוש כדי להבטיח יחס שווה לאנשים אשר מצויים במצבים מוסריים זהים. זהו, בעצם, עקרון השוויון. עיקרון זה, כשהוא נתפש כצירו המרכזי של הדין, נועד להבטיח שמירה נאותה על זכויות-הפרט בכל מצבי שיפוט אשר מהווים "מקרים קשים". עם מקרים אלה נמנים המקרים שבהם מוטל על השופט להוסיף ולפתח את הדין הקיים בדרך של הכרעה בוויכוח פרשני לגיטימי או בכל דרך אחרת של הפעלת שיקול-דעתו. לפי הגישה שעליה אני מבקש להישען, גם ב"מקרים קשים" יש להכריע תוך מבט לאחור : בדרך שמביטה אל העבר הפוליטי שבו נתקבלו ההחלטות המוסמכות בדבר הדינים הקיימים ואל כל אותם עקרונות מוסר אשר עומדים מאחורי החלטות אלו. החלטות אלו והעקרונות אשר מסבירים ומצדיקים אותן מקנים זכויות, ואל הזכויות האלה צריך - כלשונו של דבורקין - להתייחס ברצינות. הכרעה שיפוטית שעיקרה צופה פני עתיד, באשר היא מושתתת על מדיניותו של שופט ביחס למצב דברים רצוי ולא על עיקרון של משפט אשר מסביר ומצדיק את מצב הדברים הקיים, מהווה התעלמות מזכויות קיימות. הכרעה כזאת, באשר היא מהווה החלטה פוליטית טרייה, גם פוגעת בעקרון השוויון מכיוון שהיא משנה את מצבת הזכויות רק אצל חלק מאזרחי המדינה.

 

ביבליוגרפיה חלקית (בעבודה האקדמית כ-20 מקורות אקדמיים באנגלית ובעברית) 

 

גבריאל הלוי תורת דיני הראיות כרך א'-ד' (הוצאת הקריה האקדמית אונו)

יעקב קדמי על הראיות חלק רביעי ( אונ' ת"א, דיונון, מהדורה משולבת ומעודכנת)‏

בועז סנג'רו הרשעת חפים מפשע בישראל ובעולם: גורמים ופתרונות (הוצאת רסלינג, 2014) 

 

 

Philips, On Evidence, 13th Edition


העבודה האקדמית בקובץ וורד פתוח, ניתן לעריכה והכנסת פרטיך. גופן דיויד 12, רווח 1.5. שתי שניות לאחר הרכישה, קובץ העבודה האקדמית ייפתח לך באתר מיידית אוטומטית + יישלח קובץ גיבוי וקבלה למייל שהזנת

בזמן הקניה, תועברו לאתר מאובטח ורק שם תתבצע הקניה


‏350.00 ₪

תוספות

בעלי חשבון פייפאל
כל כרטיס אשראי כולל דיירקט, ויזה נטען (לא דיינרס)