‏290.00 ₪

שאלת המחקר

כיצד באים לידי ביטוי יחסי עובד מעביד?

תוכן עניינים

א. פתח-דבר

ב. כללי

ג. הקביעה - לצורך העניין העומד לדיון בלבד

ד. ההגדרות שבחוק

ה. מיהו "עובד"

1. הרקע

2. "עובד" כסטטוס

3. ההתקשרות החוזית ומטרתה

4. המבחנים לקביעת קיומם של יחסי עובד-מעביד

5. המבחנים הישימים בבתי-הדין לעבודה בישראל

(א) מבחן ההשתלבות

(ב) חובת הקשר האישי

(ג) כפיפות

(ד) הספקת כלי-עבודה

(ה) צורת תשלום השכר

(ו) דרך ניכוי מס-הכנסה במקור, תשלום מס-ערך-מוסף ודמי ביטוח לאומי

(ז) בלעדיות במסגרת שעות העבודה

(ח) מבחן "האדם הרגיל" או "האדם הנבון"

6. קטיגוריות ספציפיות

(א) בן משפחה כעובד

(ב) אנשים המועסקים כתוצאה מ"מעמד" (סטטוס)

(1) חיילים

א. כללי

ב. מעמדו של החייל כ"עובד" לעניין הביטוח הלאומי

ג. ביקורת על פסיקת בתי-המשפט ובתי-הדין לעבודה ותשובה לה

(2) רכזי-ביטחון

(3) נושאי-משרה ברשויות שלטון ונושאי משרה שיפוטית

(4) נבחר בארגון עובדים

(ג) אנשים המועסקים מכוח חיקוק

(1) שירות עבודה בשעת חירום

(2) מועסקים מכוח "צווי ריתוק"

(3) חניכים

(4) מתמחים

(5) נכים ובני משפחות של חיילים שנספו במערכה

(6) אסירים

(ד) מתנדבים

(ה) חבורת עובדים ומהותה

(ו) "משתתף חופשי" (Lancer Free)

(ז) חברים בתאגיד

(1) דירקטור או בעל מניות כחברה

(2) שותף בשותפות

(3) חבר באגודה שיתופית

(4) חבר עמותה

ו. מיהו המעביד

1 . סימני הזיהוי של המעביד

2. העובד המושאל והעובד המוצב

3. מעבידים במאוחד

4. עבודה במקביל

ז. סיכום

בחינת נושא זה וסקירתו מדי שנים מספר היא בגדר הכרח, במיוחד משום שהמושגים "עובד" ו"מעביד" לא הוגדרו בחוק, והפסיקה בנושא לא קפאה על שמריה.

בפסיקה גובשו כללים ואמות-מידה לבחינת השאלה אם פלוני הוא "עובד" או "קבלן עצמאי"; אימתי ייחשב דירקטור בחברה רק לאורגן שלה ומתי אף יימנה עם עובדיה; אם יש לראות בחייל או בנבחר-ציבור "עובד" או מי שממלא תפקיד מכוח סטטוס; מי הוא מעבידו של עובד המועסק במפעל מטעם חברה להספקת עובדים. אף-על-פי-כן חוזרות ומתעוררות שאלות אלה ודומות להן בבתי-הדין לעבודה בתכיפות גדולה.

"המבחן אשר לפיו ייקבע אם פלוני מעמדו הוא מעמד של 'עובד' או של 'מפרנס עצמאי', לא יכול שיהא יציב לדורות, קיים בכל הנסיבות, וטוב ליישום לכל המטרות." מובאה זו הובאה בראשית דברנו, עת הובהר הרקע לשינוי המבחן הקובע את מעמדו של אדם כעובד. נשאלת השאלה: האם יש הצדקה לסטות מהמבחנים שבהם אנו עושים כיום שימוש לקביעת קיומם של יחסי עובד-מעביד, משחלפה כמעט רבע מאה מאז נטשו בתי-הדין את מבחן הפיקוח, אימצו את מבחן ההשתלבות, ועם השנים, אף מבלי שהדברים נאמרו מפורשות, עברו למבחן "מעורב", מבלי לזנוח את משקלו המכריע של מבחן ההשתלבות בתוך המבחן המעורב? המעבר ממבחן המרות והפיקוח למבחן ההשתלבות בא, בעיקרו, מחמת הצורך לקבוע את מעמדם של אנשים בתפקידי ניהול, ממלאי תפקידים הדורשים ידע אקדמי או מקצועי מיוחד ומועסקים בעבודות הדורשות יוזמה וחופש פעולה. שעה שנקבע מבחן ההשתלבות כמבחן המוביל, הועסקו רוב העובדים בדפוסי עבודה שגרתיים - יום עבודה מלא, שעות עבודה קבועות, עבודה בחצרי המפעל וביצוע העבודה על-ידי עובדי הבעלים של המפעל. בימינו אלה, בארץ, כמו בעולם כולו, הולכים ורבים מספר העובדים המועסקים בדפוסי עבודה בלתי שגרתיים, לצורותיהם השונות, ועובדה זו מחייבת היערכות חדשה, לא רק בתחום יחסי העבודה, אלא לא פחות מכך גם בתחום דיני העבודה. אחת השאלות החשובות הדורשת בחינה, לאור שינויים אלה, היא מעמדו של אדם כ"עובד", וזאת במיוחד לאור מספרם, ההולך וגדל משנה לשנה, של עובדים המבצעים את עבודתם בביתם-הם ואינם נזקקים כלל לחצרי המעביד. את הזמנת העבודה הם מקבלים בפקסימיליה, את תוצאותיה הם מעבירים במודם ממחשב למחשב ושכרם מופקד בחשבונם בבנק. איש אינו מתעניין בשעות העבודה שלהם ובימי החופשה שהם נוטלים לעצמם.

סקירת המבחנים הקיימים לקביעת קיומם של יחסי עובד ומעביד מוליכה למסקנה, כי השיטה הנהוגה אצלנו היא הטובה מבין האפשרויות השונות, אף כי אינה מושלמת. מסקנתי היא, כי בחינת השאלה צריך שתיעשה מפעם לפעם, מבלי שנישאר כבולים לפסיקה הקיימת. בשלב זה איני רואה מקום לסטות מהמבחן העכשווי, אף כי ייתכן שיש מקום, במקרים הראויים, ליתן יחס שונה למרכיבים השונים של המבחן ה"מעורב", תוך נתינת משקל-יתר לשאלה איך ראו הצדדים את מערכת היחסים ביניהם. 

ביבליוגרפיה לדוגמא (בעבודה האקדמית כ-20 מקורות אקדמיים באנגלית ובעברית)

מרדכי מירוני "התפתחויות ומגמות במשפט הקיבוצי" דין ודברים,חיפה, אונ' חיפה, 2014

מ' גולדברג "דפוסי עבודה גמישים - היבטים משפטיים" ניהול גמיש

מנחם גולדברג ונחום פיינברג, דיני עבודה, שער שני: מיהו עובד?, הוצאת סדן. (מהדורה 56)

ראובן גרונאו וגיא מונדלק,  יחסי עבודה בעידן של תמורות, המכון הישראלי לדמוקרטיה, פורום קיסריה ה-12