‏290.00 ₪

שאלת המחקר

כיצד בא לידי ביטוי רשיון-כפייה בזכות-יוצרים?

תוכן עניינים

מבוא 

שימוש הוגן והגנה על אמצעים בטכנולוגיה

אמצעים לניהול זכויות יוצרים באינטרנט מול הטכנולוגיה

זכויות יוצרים מול עידן הטכנולוגיה

המאבק המשפטי בזכויות יוצרים האינטרנט מול הטכנולוגיה

משפט משווה

דיון מסקנות

סיכום

מקורות אקדמאיים

עבודה זו עוסקת בזכויות יוצרים בעידן האינטרנט מול המציאות הטכנולוגית. בשנים האחרונות, חלו התפתחויות בדרך שבה מתייחסת הפסיקה לשיקולים הרעיוניים העומדים בבסיס דיני זכויות היוצרים. לבסיס התיאורטי של דיני זכויות היוצרים חשיבות רבה, אשר אינה אקדמית גרידא, שכן יש בו כדי להשפיע במישרין על הגישה אותה נוקטים בתי המשפט לעניין פרשנות החקיקה ועיצוב התכנים אותם יש לצקת יס הרעיוני של דיני זכויות היוצרים, ובהמשך נבחן כיצד באה לידי ביטוי התפתחות זו בדרך בה יצקה הפסיקה תוכן לשניים מן העקרונות הבסיסיים של דיני זכויות היוצרים, דרישת המקוריות וההבחנה בין רעיון לביטוי.

על הצורך בהתאמת דיני הקניין הרוחני למציאות החדשה אין חולק. בלשונו הציורית של השופט חשין[1]:
"חיים אנו כיום בעולם הנשלט בחלק ניכר בו בידי הסרטים המגנטיים, הפלסטיק והיצ'יפים'. בימים שמכבר היה הספר, וב'ספרייה' החלפנו ספרים. כיום שולטת בחיינו הקלטת, וב'ספרייה' מחליפים אנו קלטות-וידאו. מוצרים שלעבר - מוצרי צריכה ומוצרים אחרים - נעשו מתכת. כיום נעשים הם פלסטיק. פעם היו במכשירי-רדיו 'מנורות', ומכשיר-רדיו שנתקלקל ביקשנו לתקנו אצל מומחה-לדבר. כיום יש במכשירי-רדיו 'טרנזיסטורים', 'צ'יפים' וסוללות, ומכשיר-רדיו שנתקלקל קונים אנו אחר תחתיו. פעם היו מכשירי-חשמל. כיום סובבים אותנו מכשירי-אלקטרוניקה. פעם עמד מכשיר-הרדיו לתפארת בחדר האורחים. היום זרוק הוא בפינה כלשהי בבית. ואם הגזמנו מעט בדברינו, לא רחקנו מן האמת. שינויים עמוקים אלה שנתחוללו, בהכרח נודעת להם השפעה על האדם : על התנהגותו של האדם ועל חיי-הנפש שלו. כל-כך באשר להתפתחות הטכנולוגית ולהתנהגות האדם. מנגד, כלי-משפט שניתנו בידינו נבראו ועוצבו בעולם-של-אתמול. אכן, יש שטחים מסוימים שבהם שליטים חוקים חדשים (יחסית). כך הוא, למשל, חוק הפטנטים שלשנת 1967 (האומנם חוק 'חדש' הוא ?). ואולם, הקונספציות הן אותן קונספציות שלעבר. הנה היא המציאות ; הנה הם כלי-המשפט, ועלינו אנשי-המשפט הוטלה המשימה לטפל במציאות המשתנה בכלים שלעבר. כלים שנבראו לספר ולמתכת אמורים לשמש לנו לסרטים מגנטיים ולפלסטיק. מה פלא הוא אפוא שמתקשים אנו במלאכתנו, מתקשים ומייגעים עצמנו לייצר נורמות-גישור בין קונספציות שלעבר לבין תופעות של-היום ? בין העולם של-אתמול לבין העולם בו אנו חיים ?"
חוק זכויות יוצרים, התשס"ח-2007 מחיל את הגנתו גם על קניין רוחני וזכויות היוצרים ברשת האינטרנט. בדרך זו מוגנים מכוח חוק זכויות היוצרים, עיצוב האתר, הפונטים, הצבעים, הסמלים, התוכן השיווקי, חיבורים וכן הלאה, המהווים קניין רוחני של יוצרם ובעליהם. על כן העתקה מאתר לאתר על גלי הרשת, מהווה פגיעה אסורה בזכות קניין רוחני של היוצר ו/או הבעלים של האתר.

בכדי לקבוע האם בוצעה הפרה, מלאה או חלקית, של זכויות היוצרים מעל גלי רשת האינטרנט, יבחן בית המשפט את קווי הדמיון בין היצירות, זו המקורית וזו המתיימרת להיות. בנסיבות בהן יימצא, לאחר השוואה, כי קיים דמיון מטריד בין היצירות, יועבר נטל ההוכחה לנתבע, להוכיח כי יצירתו הינה מקורית וכי לא ביצע הפרת זכויות יוצרים, זאת ובלבד, שבית המשפט הקדים וקבע, כי הדמיון בין היצירות עולה לכדי הטעייה ואילו השוני ביניהן זניח ושולי. [2]

בשונה מדינים אחרים בעולם המשפט, בדיני קניין רוחני וזכויות יוצרים ניתן לזכות בפיצוי גם אם לא הוכח נזק. סעיף 3א לפקודת זכות-יוצרים קובע, כי בנסיבות בהן בוצעה הפרה, אך לא הוכח נזק בצידה, יזכה התובע בפיצוי "בשיעור שלא יפחת מ-10,000 שקלים חדשים ולא יעלה על 20,000 שקלים חדשים". כאשר סכום זה מתייחס לכל הפרה בנפרד.

בנוסף, חוק עוולות מסחריות קובע פיצויים ללא הוכחת נזק עד גובה של 100,000 ₪, בגין גזל סוד מסחרי, גניבת עין וכו'.

בנסיבות בהן הוכח כי בוצעה הפרה בזכויות היוצרים, מה כוללת היא? האם יש לחשב את מספר האלמנטים שהועתקו? או שמא נתייחס לכל יצירה שהועתקה, רובה ככולה, כאל מכלול אחד, הנחשב להפרה אחת?

בתי המשפט קבעו בהתייחסם להעתקה מספר, כי כאשר עוסקים בהפרת זכויות יוצרים ביצירה ספרותית, יש להתייחס לכל ספר כאל יחידה אחת שבוצעה בה הפרה אחת. זאת גם אם מכל ספר בוצעו מספר הפרות. כך, שגם בנסיבות בהן, הועתקו מספר רב של מקטעים, מספר אחד, יחשבו העתקות אלו כהפרה אחת המזכה בפיצוי אחד (ע"א 592/88 שמעון שגיא נ' עזבון המנוח אברהם ניניו ז"ל פ"ד מו (2) 254).

הקבלה זו, בין יצירה ספרותית לאתר אינטרנט, מעלה את השאלה, האם דינם זהה? והאם בית המשפט היה פוסק באופן אחר אם היה מדובר בהפרת זכויות יוצרים מאתר אינטרנט?

שאלה זו תבחן על פי הזכות שהועתקה בשים לב לאתר האינטרנט כולו. כאשר נקבע בפסיקה מבחן הערך הכלכלי העצמאי, במסגרתו נבחנות עצמאותן של היצירות המועתקות, כך שאם יימצא, כי לכל יצירה יש ערך כלכלי עצמאי, הרי שמדובר בהפרה נפרדת, המזכה בפיצוי נפרד.

ביבליוגרפיה לדוגמא (בעבודה האקדמית כ-20 מקורות אקדמיים באנגלית ובעברית)

אפורי תמיר חוק זכות יוצרים, הוצאת נבו.

Gray, B.W & Bouzalas, E. editors, Industrial Lewinsky S.V. (2019) Copyright Throughout the World Thomson Reuters (2019

MICHAL SHUR-OFRY " Copyright, Complexity and Cultural Diversity - A Skeptic's View", a chapter in BITS WITHOUT BORDERS, Elgar publishing 

תח-9 חסינה