‏270.00 ₪

שאלת מחקר:

כיצד השפיעה העוצמה הצבאית של ישראל מערכת האזורית במזרח התיכון?

תוכן עניינים

מבוא.

פתיח קצר. 

שאלת המחקר. 

הגדרת המשתנים העיקריים.. 

מטרת המחקר. 

רקע תאורטי ורקע היסטורי של מבצע עופרת יצוקה 

פרק יישומי 

שאלת ההכרעה והניצחון– מבצע עופרת יצוקה. 

התגוננות מטילי קרקע קרקע. 

אסטרטגיה צבאית. 

ביבליוגרפיה. 

נקודת התחלה בניתוח מאזן היחסים האסטרטגים בין ישראל לחמאס היא ההבנה כי הצורך במבצע עופרת יצוקה מציין כשלון של ההרתעה הישראלית כלפי חמאס. על פי המרכז למורשת המודיעין(6), בין השנים נורו לעבר ישראל 2,383 רקטות קסאם. רק בשנת, נורו 2,048 רקטות לעבר ישובי הדרום(7) על סמך נתונים אלו, במונחיו של ז'בוטינסקי – ניתן לומר שהקסאם היווה פרצה ב'קיר הברזל' של ישראל. בנוסף, ניתן יהיה לומר כי חמאס הפעיל הרתעה כלפי ישראל, הרתעה שמוסברת בחשש הישראלי לבצע פעולה צבאית רחבת היקף בשנים שקדמו למבצע עופרת יצוקה על מנת לעצור את הירי לשטחה.
אלא, כפי שיאיר עברון מעיר, יכולת ההרתעה של חמאס כלפי ישראל מוגבלת, שכן אם צעדיו נגדה מתגברים, בסופו של דבר היא תידחק לפינה ותפעל מולו תוך ניצול עליונותה הצבאית (עברון). הגברת הירי לכל אורך נובמבר, ולבסוף מטח הרקטות המסיבי מעזה ב-24 לדצמבר(שכלל 60 רקטות קסאם וגראד לעבר אשקלון, שדרות וישובי עוטף עזה) היוו במונחיו של הורביץ "עילת מלחמה" (רעה לעיל). ישראל הייתה מוכרחה להגיב על פגיעה באינטרס חיוני – בטחון אזרחיה.
בניגוד למלחמת לבנון השנייה שלוותה בהגדרת יעדים מרחיקי לכת של שינוי מוחלט של המצב בדרום לבנון והריסתו של חיזבאללה, למבצע עופרת יצוקה הוגדרו מלכתחילה יעדים מוגבלים: צמצום ירי תלול המסלול לעבר ישראל ובכך יצירתם של תנאי בטחון משופרים בעבור דרומה של ישראל (שם. 67). המבצע היווה אקט של הרתעה ענישתית שעיקרו יצירת תו מחיר גבוה עבור החמאס בעבור ירי על ישראל. תו המחיר הושג באמצעות שימוש בכוח לא פרופורציונאלי לגרימת הרס לא פרופורציונאלי על ידי שימוש עיקרי בכוח המחץ של חיל האוויר.
נקודת בחירת יעדים מוגבלים למבצע עופרת יצוקה על ידי ישראל הינה בעלת חשיבות מכרעת בכל הקשור לדינאמיקה של Coercive Strategy בינה לחמאס. אלכסנדר ג'ורג' טוען שאילוץ (coercion) יטה להצליח אם היעדים שנבחרו על ידי הצד המאלץ (ישראל) משקפים את האינטרסים החיוניים ביותר שלו; כך הוא יוצר א-סימטריה של אינטרסים לטובתו. לחלופין, אם היעדים שהצד המאלץ לא משקפים את האינטרסים החיוניים ביותר עבורו או שהמאלץ כופה דרישות על הצד המאולץ (חמאס) שמפרים את האינטרסים החיוניים ביותר שלו (של המאולץ), אזי הא-סימטריה של האינטרסים תיטה לרעת הצד המאלץ (George). עבור ישראל השבת הביטחון לישובי הדרום היה אינטרס חיוני הקשור לביטחון אזרחיה. חמאס, מאידך, לא היה מקבל את הפסקת האש שהכריזה ישראל ב-17 לינואר אם ישראל הייתה שמה לה כיעד חיסול משטרו וכך דוחקת אותו לפינה על ידי איום על אינטרס חיוני שלו. בהקשר זה, אלכסנדר גורג' מעיר: "…asking relatively little of the opponent makes it easier for him to permit itself to be coerced" (Ibid. 12).
ואכן, כאמור, בהשוואה לאפשרות של חיסול משטרו, ישראל ביקשה מחמאס מעט, הפסקת הירי על הדרום. אולם על מנת שחמאס יבין שבנכונותו להפסיק את הירי על הדרום הוא יוצא בשן ועין לעומת האפשרות של איבוד משטרו בעזה, מידת האיום שהפעילה ישראל צריכה הייתה להיות או להיתפס כאמינה מספיק. אלכסנדר ג'ורג' מסביר שהצלחתה של פעולת האילוץ תלויה במידה רבה באם היא חלק ממכלול של פעולות נוספות פוטנציאליות שנועדו להסלים את הלחץ על המאולץ (Ibid. 11). הכנסת כוחות קרקע למבצע ב-3 בינואר וגיוס מילואים לאחר מכן היה בגדר איתות לחמאס בדבר נכונות ישראלית להסלים את העימות ובכך התחזקה האמינות של האיום של צה"ל על חמאס. למעשה, ישראל פעלה על פי תפיסת הביטחון שלה בלוחמה בעצימות נמוכה מול ארגונים תת מדינתיים כפי שהורביץ מגדיר אותה (ראיה לעיל): הפעלה לא רצופה של כוח צבאי ברמות שונות של אינטנסיביות (הורביץ, 1985: 60), כשהיכולת להסלים באופן מבוקר עימות צבאי מקנה גמישות בהפעלת אסטרטגיות של הרתעה ואילוץ.

ביבליוגרפיה לדוגמא (בעבודה האקדמית כ-20 מקורות אקדמיים באנגלית ובעברית)

גיא כרמית, "בין טיוח לניפוח", העין השביעית,

פריסקו אורן,"הוכו בתדהמה",העין השביעית,

דיגי, יואב. "חשיפת צה"ל בתקשורת במלחמת לבנון השנייה ובמבצע עופרת יצוקה". מבט מל"מ, כ' 54 (2009), 31-34.