‏390.00 ₪

שאלת מחקר:

כיצד מצב סוציו אקונומי ורמת השכלה משפיע על קונפליקטים ומשא ומתן בזוגיות? 

לינק להצעת המחקר :

https://freeacademic.com/product.php?id_product=2534

ראשי פרקים

מבוא

שאלת המחקר

סקירת ספרות

סגנון ההתקשרות - הקשר הזוגי

זוגיות ומשפחה

זוגיות משפחתית בישראל

תחושות האושר והרווחה של הזוג הנשוי לאור מצב סוציו אקנומי והשכלה

משא ומתן בזוגיות

בחינת דרכים ליישוב הקונפליקט

בחירת הפתרון המועדף לפתרון קונפליקט לפני ובמהלך המו"מ

ניהול משא ומתן זוגי- מהו ?

האם ניתן לנהל משא ומתן על כל דבר ?

היבטים פסיכולוגיים ואישיותיים במו"מ

סגנון ותרבות במשא ומתן

מתודולוגיה

כלים

תוצאות

דיון

ניתוח

סיכום

ביבליוגרפיה

נספחים

דוגמת שאלון

נספח - פלט SPSS

זוגיות היא מערכת יחסים הדוקה בין שני פרטים. מאפיין בולט, אם כי לא הכרחי, של זוגיות הוא קיום יחסי מין בין בני הזוג. (פוגל)

בעשורים האחרונים פולחן האהבה הזוגית המערבי עובר שלב אבולוציוני חדש: הדמוקרטיה. התפתחות המחקר הפסיכולוגי, עליית הפמיניזם, התגברות הלחצים הפיזיים והפסיכולוגיים המופעלים על משפחה שבה שני בני הזוג "קרייריסטים" וניתוקה של המשפחה הגרעינית מהמשפחה המורחבת, כל אלה מביאים שני שינויים מהפכניים במודל האהבה והזוגיות: השינוי הראשון הוא במבנה מערכת היחסים במודלים האביריים, השתלטניים והנאיביים מוחלפים בהדרגה במודל שוויוני יותר, המתבטא בחלוקת תפקידים וסמכויות חדשה ובמערכת ציפיות הדדית חדשה. השינוי השני במודל הוא בהגדרת המפתח להתאהבות ולחיי נישואים מאושרים. בעבר נתפס מושג האהבה כאירוע חד – פעמי, לעומת המציאות כיום, שאהבה נתפסת כתהליך שיש לתחזק ולהשקיע בו באופן יום יומי.

סטטסיטיקה תיאורית של קבוצת הניסוי:

שאלון שנבנה לצורך עבודה זו - אוכלוסיית המחקר הם 100 אנשים החיים בזוגיות.

השאלון הועבר ל-40 בני זוג שחיים בדירות נפרדות, ל 30 בני זוג שגרים ביחד ו30 בני זוג שגרים כל אחד בבית הוריו.
כל אחד מבני הזוג מילא את השאלון לבד.

לשאלה על ההיגד "אני מרגיש פתוח עם בת זוגי" 12 נבדקים הסכימו באופן מוחלט שזה נתון מעניין כיוון שהוא מצביע שרק כעשירית מרגישים כך באופן מוחלט. אבל הרוב הביעו תשובה חיובית לגבי היגד זה. כשהרוב – 48 נבדקים עונים תשובה חיובית ביותר על כך.                                   

אבל כשמגיעים לשאלה מעשית על תקשורת – ההיגד :"אנחנו מדברים על דברים שמפריעים לנו" 18 נבדקים סימנו "7" ו-28 "6" כלומר הרבה פחות נחרצים מהתשובה עההיגד הראשון.רק 1 ענה שבכלל לא.

תוצאה הייתה לגבי ההיגד "אני משתף את בת זוגי בכל רחשי ליבי".

על ההיגד "אני מסתיר דברים מבת זוגי" רק 10 ענו שעושים כך באופן מוחלט. ו-28 נבדקים ענו בצורה פחות נחרצת. 2 שללו היגד זה מכל וכל.....

 התמונה המצטיירת מסקירת המחקרים השונים, מעידה על-כך, שאירועי לחץ מסוגים שונים ובעוצמות שונות צפויים לעורר מצוקה ולפחות בטווח הקצר לפגוע ברווחתה של המשפחה. עם-זאת, המחקרים השונים מצביעים על שורה ארוכה של משתנים, העשויים להשפיע על מידת פגיעותם של הפרט ומשפחתו, על דפוסי התמודדותם עם הלחץ ובסופו של דבר, על היקפה והתמשכותה של הפגיעה ברווחתם.

המחקרים השונים, שנסקרו, עסקו במגוון רחב מאד של אירועי לחץ. נשאלת השאלה, עד כמה ניתן לגזור גזירה שווה לכלל האירועים האלו ועד כמה ניתן להכליל ממצאים הנוגעים לאירוע מסוג אחד על אירועים מסוג אחר. נראה שיש לחדד את ההשוואה בין מצבי לחץ שונים, על המשותף והמבחין ביניהם. כמו-כן, כמות המחקרים שהוקדשו לכל אירוע לחץ, בפני עצמו, היא פעמים רבות מעטה ביותר וקיימים אספקטים רבים נוספים, שטרם נבחנו. נראה, שיש עדיין מקום נרחב למחקרים פסיכולוגיים, שיתמקדו בהשפעותיהם של אירועי לחץ על רווחתה של המשפחה ובאיתור הגורמים העשויים לתרום להתמודדות טובה יותר ולמזעור המחיר הנפשי אותו עלולים לשלם בני המשפחה.

הזוגיות מצויה עכשיו אי שם באמצע הדרך, בין אי-שוויון בין המינים לשוויון.
בתחילתה של הדרך הזאת, עליונות הגבר וזכויות היתר שלו והנחיתות של האישה והיעדר הזכויות שלה, היו מובנים מאליהם. בסופה של הדרך הזאת יהיה השוויון המלא בין בני הזוג מובן מאליו. לשני הצדדים יהיה מובן, באופן העמוק ביותר, שהם שווים וששניהם ראויים לכבוד. אז תהיה הזוגיות מוסד של אהבה, חברות ותמיכה, פרגון ושיתוף פעולה. אז יהיה ביטוי ל"לא טוב היות האדם לבדו", אז ירד סוף סוף שיעור הגירושין הגבוה כל כך היום. אבל אנחנו, כאמור, רק באמצע הדרך. (אברמסון).

בקונטקסט של זוגיות ניתן לאבחן גורמים פנימיים וגורמים חיצוניים המשפיעים על מידת שביעות הרצון או חוסר שביעות הרצון מהקשר הזוגי. ניתן לתייג את הגורמים כמו מחויבות לקשר, רצון להגיע למחוזות אושר עם בן הזוג, התאהבות, "פרפרים בבטן" כגורמים פנימיים אשר מוסיפים לשביעות הרצון ואילו גורמים כמו יחס הורים, חוסר פרטיות במקום המגורים, מצב כלכלי, שיפורם ימנע חוסר שביעות רצון, אבל קיומם החיובי לא ייצור שביעות רצון.

תיאורטיזציה זו מניחה שאין קשר סיבתי בין מגורים עם ההורים לבין מידת שביעות רצון נמוכה מן הקשר הזוגי. אמנם שיפור במדד זה יכול למנוע חוסר שביעות רצון אך שביעות רצון מהזוגיות תושפע, כאמור מהגורמים הפנימיים של בני הזוג שהביאו אותם לקשר מלכתחילה.

אציין שככותבת עבודה זו לא הייתי נטולת דיעה אישית לחלוטין מלכתחילה, הייתי מושפעת גם מהחוויה האישית שלי ממגורים עם בן זוגי בדירתנו ובחינה אישית שלי מה גורם לי להיות מרוצה מהקשר הזוגי.

דעת עבודה זו היא שאין תחליף לזוגיות תחת קורת גג אחת בבית משותף שכן זוגיות כזאת היא בית ספר ל"עבודת המידות" של בני הזוג דהיינו תיקון הפגמים האישיים באופיו של כל אחד מבני הזוג.

תיקון זה מתבצע ע"י חיכוך יומיומי אינטנסיבי בין בני הזוג במיסגרת קורת גג משותפת אחת. משל שני סכינים המתחדדות ע"י חיכוך האחת בשנייה. ללא חיכוך מתמשך זה לא יתחדדו הסכינים. באופן דומה אם לא יגורו בני הזוג תחת אותה קורת גג לא יוכלו פגמי האישיות של כל אחד מהם לבוא לידי תיקון.

זוג המעוניין להפוך לבני אדם רגישים ומתחשבים יבחר במגורים תחת קורת גג אחת למרות הטירחה הקשיים ועבודת המידות הקשה הכרוכה בדבר. לגבי מחקרים בעתיד, מומלץ לבחון המונח שביעות רצון רומנטית לעומק במחקר סוציולוגי איכותני אשר ישווה בין זוגות שונים במאסה גדולה יותר מהמחקר שערכתי באמצעיי הדלים. יש לקחת זוגות שחלקם גרים עם ההורים וחלקם גרים בדירה לבד וקבוצת ביקורת של זוגות שאינם גרים יחד הן בשל העבודה שכל אחד מהם גר אצל הוריו הן בשל העובדה ששניהם כל אחד בנפרד גר בגפו, והן כאשר האחד גר בגפו ובן הזוג השני גר אצל הוריו. מחקר זה יבחן את דעתם הסובייקטיבית-אותנטית לגבי גורמים חיצוניים ופנימיים שונים בהקשר של שביעות רצונם מהקשר הזוגי שלהם ויתן ספקטרום רחב יותר למחקרי הצנוע. 

ביבליוגרפיה לדוגמא (בעבודה האקדמית כ-35 מקורות אקדמיים באנגלית ובעברית) 

שרלין, ש., כץ, ר. ולביא, י.. מדיניות המשפחה בישראל. המרכז לחקר ולימוד המשפחה, בית הספר לעבודה סוציאלית, אוניברסיטת חיפה.

בר-יוסף, ר. . סוציולוגיה של המשפחה לאור שינויים חברתיים וחידושים ביוטכנולוגיים.

פרס, י. וכץ, ר.  המשפחה בישראל: שינוי והמשכיות. בתוך: שמגר-הנדלמן,ל., ובר-יוסף, ר. (עורכות).משפחות בישראל. ירושלים: אקדמון.

 בר-יוסף, ר. סוציולוגיה של המשפחה לאור שינויים חברתיים וחידושים ביוטכנולוגיים.

Larry L. Bumpass, James A. Sweet and Andrew Cherlin The Role of Cohabitation in Declining Rates of Marriage, National Council on Family Relations