‏290.00 ₪

שאלת המחקר

כיצד באות לידי ביטוי עסקאות נוגדות בנדל"ן בשטחים?

תוכן עניינים:

1. מבוא

• רקע
• אופן רישום המקרקעין
• השלכותיו של אופן הרישום

2. דיני התחרות הקיימים בישראל ויהודה ושומרון

•  הדין הישראלי לעומת הדין החל
• אי תחולת תקנת השוק ביהודה ושומרון
•  הצגת הבעיה

3. ניתוח הבעיה

•  ניתוח היסטורי מדיני וכלכלי
•  עמדת המשפט הבינלאומי והאספקט הפוליטי

4. הצעה לפתרון

•  מצבי עסקאות נוגדות ביהודה ושומרון
•  האם מרשם פרטי או ציבורי יפתרו את הבעיה

5. סיכום העבודה

הבסיס הנורמטיבי של דיני המקרקעין באזור יהודה ושומרון הוא סבוך ומורכב , מערכת הדינים החלה על האזור זהו דין מהותי המשלב כמה דינים יחדיו כגון זכות בקנית נכסי דלא ניידי, רישום מקרקעין ועוד. שילוב אלו היא תולדה של עקרון הרציפות החל בין התקופות השונות . השלטונות באזור יהודה ושמרון תחילה עוד מהשלטון המנדטורית ואחר כך לשלטון המנדטורית בהמשך לשלטון הירדני ולשליטה של כוחות צה"ל[1]. נדבך נוסף לכך הוא המצב המשפטי המיוחד החל באזור, המשפט הבינלאומי משמש כנורמת על. המשפט המנהלי הישראלי מעלה ביקורת מגורמי שילון בגדה , גורמים שיפוטיים ודיני מקרקעין מהותיים החלים בישראל וזוכים לפרשנות של כלל הדינים החלים באזור וזאת על מנת ליצור התאמה בין הדינים מתוך החלתה של חזקת "שוויון דינים" אשר אין דין ברור והסדר משפטי ידוע עליו מסתמכת מערכת המשפט בישראל^[2].

בעת סיום המנדט הבריטי בשנת 1948 אזור זה סופח בידי ממשלת ירדן , ורישום המקרקעין נערכו ע"י השלטון הבריטי בעזרת פנקסי שטרות משנת 1920 וחלקי רישום עוד מהתקופה העות'מנית. עד סיום התקופה הירדנית שחלה בשנת 1967 חלו הסדרי הזכויות כשליש עד 40% משטח הגדה המערבית, המצב אשר הוסדר בשלטון הירדנים תקף עד היום וזאת מאחר ואחרי 1967 הופסקו והותלו הליכי ההסדר.

ישנם טעמים מדיניים על גווניהם וסוגיהם להתליית הליכי ההסדר, לרבות האופי הקבוע של הליכים אלו אשר אינו עולה בקנה אחד עם המצב הארעי של יהודה ושומרון, האופי הלוחמני החל באזור, העברת מסמכי ההסדר לירדן, החשש מפגיעה בזכויות של אוכלוסייה שעזבה את המקום במהלך המלחמה יחד עם סכומי כסף גבוהים עבור הממשל ללא תועלת מובהקת. בנוסף לכך הועלו קשיים נוספים שנוצרו בכלכלה ובמסחר בשל האיסור לרישום עסקאות שבוצעו במקומות בהם חל הסדר שטרם הסתיים אך מתוקף הסדרים כלכלים העסקאות פגות.

בעבר עלה לדיון בשנית האפשרות לחידוש הליכי ההסדר וזאת מהחשש כי תהיינה פגיעות בזכויות קנייניות של מחזקי הקרקעות ומעבדי הקרקעות אשר גדר הביטחון ניתקה אותם מאדמתם וזאת תמנע את הרציפות החזקתן. דיונים אלו לא נשאו פרי ותצר הביניים של ההסדר נשאר בעינו.

לצד הסדרי הזכויות במקרקעין המשיכו הירדנים לקיים רישומים ראשונים בפנקסי השטרות, יחד עם זאת חוקקו הירדנים חקיקה חדשה בנושא רישום וולונטרי של מקרקעין אשר טרם נרשמו. בחוק רישום נכסי דלא ניידי שטרם נרשמו משנת 1964 נוסדה פרוצדורה מקורית לרישום זכויות אשר באה ליעיל את תהליך בירור הזכויות שנערכה קודם לכן בהתאם לפקודת העברת הקרקעות.

יש לציין כי עד לחקיקת החוק הוסיפו לבצע רישומים ראשונים של מקרקעין באותה שיטה שנהגה בישראל קודם לחקיקת חוק המקרקעין .

ביבליוגרפיה לדוגמא (בעבודה האקדמית כ-20 מקורות אקדמיים באנגלית ובעברית) 

[1] ו' דשא מערכת המשפט בישראל, הוצאת נבו (2019)

^[2] רונית לוין- שנור "דיני רישום מקרקעין- הרישום, ההסדר ותוצאותיהם בישראל ובגדה המערבית" , הוצאת בורסי 

[3] ו' דשא מערכת המשפט בישראל, הוצאת נבו (2019)