‏290.00 ₪

שאלת המחקר

כיצד באה לידי ביטוי פרשנות חוקי היסוד?

תוכן עניינים

מבוא. 3

מטרת העבודה. 3

עקרונות ומונחי-שסתום בחוקי היסוד מ 1992. 3

שיטת הפרשנות התכליתית. 4

פרשנות חוקתית. 6

הרמנויטיקה של טקסט. 6

שיקול הדעת של ביהמ"ש.. 7

הלשון החוקתית. 9

לקונות. 10

התכלית החוקתית. 10

התכלית החוקתית הסובייקטיבית. 12

התפתחות הפסיקה ופרשנות חוקתית. 13

ערכי-היסוד. 14

שיקול-דעת שיפוטי 16

מטפורה של חוקה חיה. 21

פרשנות חוקתית ממעוף הציפור. 22

ביבליוגרפיה. 24

חוקי-היסוד הם פרקיה של חוקת המדינה. מאז "החלטת הררי"1 נחקקו אחד-עשר חוקי-יסוד, אשר בהצטרפם יהוו את חוקתה השלימה של ישראל. עד לאחרונה כללו חוקי-היסוד בעיקר הסדרים בעלי אופי "מוסדי". הם קבעו את מבנה השלטון ורשויותיו. הם חסרו פרק על זכויות-האדם. בעניין זה פורסמו כמה הצעות, אך לכלל חקיקה מקיפה לא הגיעו. מאז קום המדינה היוו זכויות האדם "זכויות יסוד 'שאינן כתובות על ספר'". הן עוגנו בפסיקתם של בתי-המשפט, כחלק מהמשפט המקובל "נוסח ישראל". בכל אלה חל לאחרונה שינוי מהותי2. חוק-יסוד : חופש העיסוק, וחוק-יסוד: כבוד האדם וחירותו ,העלו "על ספר" זכויות-יסוד של האדם בישראל. שני חוקי-יסוד אלה חוללו מהפכה במעמד המשפטי והחוקתי של זכויות האדם בישראל. חוק-יסוד: חופש העיסוק, שוריין. "אין לשנות חוק-יסוד זה אלא בחוק-יסוד שנתקבל ברוב של חברי הכנסת"3. חוק-יסוד : כבוד האדם וחירותו, לא שוריין. עם זאת, נכללת בו "פסקת הגבלה" שלפיה4 "אין פוגעים בזכויות שלפי חוק-יסוד זה אלא בחוק ההולם את ערכיה של מדינת ישראל, שנועד לתכלית ראויה, ובמידה שאינה עולה על הנדרש". מובנה של הוראה זו אינו נקי מספקות. פירוש אפשרי אחד הוא, כי כל חוק הסותר את "פסקת ההגבלה" בטל. בכך יוצרים שריון-על לחוק-יסוד זה. פירוש אפשרי שני הוא, כי בכוחו של חוק "רגיל" שנתקבל ברוב "רגיל" לשנות את חוק-יסוד: כבוד האדם וחירותו, ובלבד שהדבר נקבע בו במפורש. אין לפגוע שלא כדין בכבוד האדם ובחירותו באמצעות הוראה משתמעת ("ביטול מכללא") בחוק רגיל (יהא הרוב שבו נתקבל אשר יהא). נמצא כי הכלל הרגיל, שלפיו חוק מאוחר מבטל (במפורש או במשתמע) חוק מוקדם, אינו חל ביחסים שבין חוק רגיל לבין חוק-יסוד: כבוד האדם וחירותו, ומכאן מעמדו הנורמטיבי המיוחד.

חקיקתם של חוקי-יסוד חדשים אלה ממקדת את השאלה, כיצד על בתי-המשפט לפרשם: האם כללי הפרשנות הרגילים החלים בפירושם של חוקים "רגילים" חלים בפירושם של חוקי-יסוד (משוריינים ושאינם-משוריינים). שאלה זו ריחפה כל העת מעל חוקי-היסוד. עם זאת, היא לא הועלתה לדיון ממשי, וזאת משני טעמים: ראשית, הניסוח של חוקי-היסוד הישנים היה מפורט למדי, תוך שימוש מועט בעקרונות ובמושגי-שסתום ערכיים. הוראת סעיף 4 לחוק-יסוד: הכנסת, שלפיה הבחירות לכנסת יהיו "שוות", היוותה חריג למגמה כללית זו. המגמה החקיקתית הבולטת היתה שימוש ב"כללים" ולא ב"עקרונות"5. דבר זה הקל על מלאכת הפרשנות.