‏290.00 ₪

שאלת המחקר

כיצד באים לידי ביטוי שיקולי הענישה לשיקול הדעת של השופט בקביעת העונש?

ראשי פרקים

א. מבוא: שלטון החוק ושיקול דעת

ב. מודל ענישה תגמולי

ג. מודל ענישה שיקומי

ד. מודל ענישה מניעתי

ה. מודל ענישה הרתעתי

ו. ענישה בהיעדר מודל מוגדר

ז. הבחירה בין מאסר למבחן במודלים שונים של ענישה

1. החוק הפדרלי

2. קליפורניה

3. מינסוטה

ח. שוויון בענישה ובחירת מודל הענישה

1 . הזכות לשוויון

2. שוויון במודל ענישה שיקומי

3. השוויון במודל ההתרעתי ובמודל התגמולי

4. השוויון כמודל מורכב

5. סיכום

בשיטת המשפט הנהוגה בארץ קביעת העונש מסורה בידי בית המשפט. החקיקה קובעת רק את דרכי הענישה (כלומר סוגי העונשים והוראות לגבי הפעלתם) ואת העונשים המרביים. בארץ אין כמעט הוראות הקובעות עונשי חובה או עונשי מינימום. ההחלטה איזה עונש לגזור ומה מידת העונש (עד לעונש המרבי) מסורה לשופט, ובכלל זה גם ההחלטה על צבירת המאסרים. לפיכך סמכות הענישה של השופט היא רחבה מאוד, ושיקול דעתו רב. שלטון החוק הוא עיקרון יסודי במדינה דמוקרטית. לעיקרון זה משמעות פורמלית ומשמעות מהותית, ולשתיהן השפעה רבה על מערכת המשפט. כל רשויות המדינה חייבות לפעול בהתאם לחוק. החוקים צריכים להיות מוגדרים וברורים כדי שהאזרחים יוכלו לתכנן את חייהם ולפעול במסגרת החוק, מבלי שיעברו עליו ומבלי שרשויות השלטון תתערבנה בפעולות שנעשו בהתאם לחוק. שלטון החוק בא למנוע פעולות שרירותיות של הרשויות השונות במדינה. ההסדרים, שנקבעו בחוק, נועדו לשמור על זכויות הפרט ועל איזון ראוי בין צרכיו לצורכי החברה, ובתוך כך גם על השוויון.

חשיבות מיוחדת נודעת לעיקרון של שלטון החוק בתחום הפלילי. הוא בא לידי ביטוי בהקפדה על הגדרות מדויקות של העבירה, ועל כך שאזרח לא יורשע ולא ייענש כל עוד לא הוכחה אשמתו במשפט. אולם, בשיטות משפט רבות - וכאמור גם בישראל - עונש נקבע על ידי השופט לפי שיקול דעתו, שהוגבל רק בקביעת דרכי הענישה והעונשים המרביים בחוק.

שיקול הדעת ניתן לשופט כדי לאפשר התאמת העונש למקרה הנדון. ווליאמס 2 אומר, כי

יש להשלים עם הפגיעה בעקרון החוקיות, לשם השגת אינדיווידואליזציה בענישה. שיקול דעת זה בולט במיוחד לאור ההקפדה הרבה על עקרון החוקיות בשלב הכרעת הדין.

בעשרות השנים האחרונות גדלה ההקפדה על העיקרון, שאין עונש ללא חוק (Nulla

lege sine Poena). כיום מרבים לדון במשמעות של שלטון החוק בתחום הענישה, ונעשים ניסיונות למצוא דרכים לקביעת מסגרות משפטיות לשיקול דעתו של השופט בענישה, כדי שיישמרו העקרונות של שלטון החוק.

בחיפוש אחר הדרך הנאותה להסדרת שיקול הדעת והמידה הראויה לצמצומו ולהכוונתו יש לשקול שני עניינים: האחד-טיב שיקול הדעת של השופט בקביעת העונש; והאחר מידת הצורך בשיקול דעת. שני אלה תלויים במטרות הענישה ובשיקולי הענישה.

גם בשיטות משפט השומרות על שלטון החוק יש מקום לשיקול דעת, שהרי אין אפשרות - ואף אין זה רצוי - לקבוע מראש כללים נוקשים לכל המצבים שיתעוררו בעתיד.

ביבליוגרפיה לדוגמא (בעבודה האקדמית כ-20 מקורות אקדמיים באנגלית ובעברית) 

ע"פ מדינת ישראל נ' שחר סגל ואח'. פ"ד לה(4) 313

ע"פ  בנימין נ' מדינת ישראל, פ"ד מ(3) 439.

 606-608 .pp (.ed .2nd) Part General The :Law Criminal Williams .G

 (Press .Univ State Louisiana ) Justice Discretionary Davis .K

Justification General Distribution, and Punishment Hart .H.L.A

8-12 .pp ;4 .p ,( ,Oxford) Responsibility.

 by .ed) Science Criminal in Essays in Justice" Criminal in 'of Law ‘"Rule Silving .H

77-154 .pp (York New ,Mueller .G.O.W.