‏290.00 ₪

שאלת המחקר

כיצד באה לידי ביטוי סוגיית טעות, הטעיה בדיני חוזים?

תוכן עניינים

מבוא. 

טעות בדיני חוזים – סעיף 14.

הטעיה. 

הוכחת הפגם בהטעיה. 

תוצאות. 

הטעיה מול טעות בדיני חוזים.

השלכותיהם של תנאים מכללא מכוח הדין 

פסק דין ספקטור נ' צרפתי 

פס"ד עזבון שיים נ' עמיגור בע"מ 

פס"ד אהרון נ' קרסנטי 

משפט משווה

בריטניה. 

ארצות-הברית. 

שיקולי חלוקת אחריות במקרי סיכול. 

פקיעת חיובים בעקבות הסיכול. 

בדיקת התאמתם של הטיעונים נגד חלוקת אחריות במקרים של הפרת חוזה למקרי סיכול. 

היותה של החבות החוזית חבות מוחלטת. 

שיקולי כלכלה ומשפט. 

העדר עמימות. 

סיכול ויעילות כלכלית. 

סיכום ומסקנות. 

ביבליוגרפיה. 

חוזה הוא הסכם בר אכיפה. דיני החוזים מגדירים את הכללים, העקרונות והסטנדרטים שבמסגרתם תיאכף התחייבות בפועל או שתקנה היא זכויות אחרות (לבד מזכות האכיפה) מקבילות או משלימות (כגון פיצויים בשל הפרת החוזה). רוב השיטות המשפטיות מבחינות בין התחייבות סתמית אשר איננה ניתנת לאכיפה, להתחייבות חוזית הניתנת לאכיפה. מקובל לסבור כי ההבחנה בין "הסכם" ובין "חוזה" הוא יסוד האכיפות או התוקף המשפטי. מקובל להניח כי ההבחנה בין "הסכם" ובין "חוזה" הוא יסוד האכיפות או התוקף המשפטי. למעשה, הסכם בעל תוקף משפטי יוגדר כחוזה[1].

מהו הדין לגבי מקרים בהם לאחר כריתת החוזה, אדם מגלה כי הסכים לדבר שונה ממה שסבר עקב טעות או הטעיה? מה קורה במקרים בהם לאחר כריתת החוזה, מתרחש דבר מה המוציא מכלל אפשרות את ביצועו?

אנשים המתקשרים בחוזים, או מבצעים פעולות משפטיות אחרות עושים זאת לעיתים בהתבסס על הנחות שגויות לגבי עובדות ונסיבות רלוונטיות. דיני החוזים בכל העולם מבקשים למצוא את האיזון הראוי בין התחשבות בטעויות כאלה לבין שמירה על ביטחונן של ההתקשרויות החוזיות, בין המרצת אנשים מראש להשיג מידע לבין התחשבות בדיעבד במי שלא השיג את המידע, בין עידוד ההתחשבות בזולת לבין החירות לקדם את האינטרס העצמי. ההסדרה המשפטית של סוגיה זו נוגעת לשאלות-יסוד בדבר תכליותיהם של דיני החוזים בכלל.

טעות בחוזים (סע' 14)  מחשבה או אמונה של צד לגבי החוזה שאינה עולה בקנה אחד עם המציאות תחשב כטעות. ההסכמה, עליה מבוסס כל קשר חוזי, פגומה משום שהיא נובעת מתוך מחשבה סובייקטיבית מוטעית ביחס למציאות האובייקטיבית. הטעות יכולה להתייחס למצב עובדתי כלשהו (טעות בעובדה) או למצב משפטי (טעות בחוק). אולם לא כל טעות מאפשרת את ביטול החוזה. ציפייה שנכזבה או טעות שאינה נוגעת אלא לכדאיות העסקה אינן מאפשרות את ביטול החוזה (סעיף 14(ד)). בנוסף, טעות הניתנת לתיקון אינה עילה לביטול החוזה (סעיף 14(ג))

 הטעיה היא אחת מן העילות המאפשרות לבטל את החוזה, בשל פגם בכריתת חוזה. צד לחוזה רשאי להשתחרר מן החוזה בגין הטעיה אם הצד השני לחוזה הטעה אותו - במעשה או במחדל[2].

עילת ההטעיה מנויה בפרק ב' בחוק החוזים הישראלי: ‏

15. מי שהתקשר בחוזה עקב טעות שהיא תוצאת הטעיה שהטעהו הצד השני או אחר מטעמו, רשאי לבטל את החוזה; לענין זה, "הטעיה" - לרבות אי -גילוין של עובדות אשר לפי דין, לפי נוהג או לפי הנסיבות היה על הצד השני לגלותן.

ישנם מספר עקרונות בסיסיים העומדים מאחורי החלטת המחוקק לעגן את פגם ההטעיה כעילה לביטול החוזה‏:

מוסריות - אנו רוצים שהאדם שהוטעה בידי עמיתו לחוזה לא יישא בתוצאות ההטעיה, כי אם המטעה יהיה זה אשר ישלם על מעשהו הלא מוסרי. אם זאת, ישנה דעה שלפיה הטעיה יכולה להחשב כפגם בכריתה אף אם לא נעשתה בזדון, אלא גם אם נעשתה ברשלנות או בתום לב. אם כן, לפי דעה זו, לא כל מקרה הטעיה הוא מקרה לא מוסרי.

התאמה בין הצהרות הצדדים לבין רצונם האמיתי - אנו רוצים שהדברים הנאמרים במהלך המשא ומתן, ובעקבותיהם, הדברים הכתובים בחוזה הסופי יהיו תואמים את רצונם של הצדדים. זאת על מנת להגשים את עקרון חופש החוזים, אשר מהווה עקרון על בדיני החוזים.

ביבליוגרפיה לדוגמא (בעבודה האקדמית כ-20 מקורות אקדמיים באנגלית ובעברית) 

דניאל פרידמן "טעות והטעיה ותנאים מכללא מכח הדין" המשפט א 161, 163

ב' מדינה, חוזים, (חלק ג' תשס"ד, ד' פרידמן, נ' כהן עורכים) 411 - 472.

ג' שלו, דיני חוזים - החלק הכללי: לקראת קודיפיקציה של המשפט האזרחי (מהד' שלישית 617 - 649.

Kronman "Mistake, Disclosure, Information and The Law of Contract" 1 Jour. Legal Studies