‏290.00 ₪

שאלת המחקר

כיצד בא לידי ביטוי ההסכם הפוליטי?

תוכן עניינים

מבוא

המינויים הפוליטיים

מינויים הנתונים לשיקול דעת השר

מינויים לא תקינים

הנזקים של המינויים הפוליטיים

ביקורת

הקונפליקט בין חברה דמוקרטית לשוק התעסוקה הציבורי

את מי משרת "נציג הציבור הנבחר"?

משפט משווה ובינלאומי

ארה"ב

בריטניה

ניתוק השירות הציבורי מהמערכת הפוליטית

איזון ובלמים חוקתיים: חיפוש אחר אמצעי בלימה

אתיקה ויחסי עבודה בשירות הציבורי

העובדים

 מוטיבציה אצל עובדים

הנעת עובדים

היבט חוקתי: השפעת אי השוויון בעבודה על שביעות הרצון והמוטיבציה

סיכום ומסקנות

ביבליוגרפיה

ממשלת נתניהו-גנץ הצטיינה עוד מראשית דרכה לממשלה שנקטה במינויים פוליטיים רבים. כך למשל במאי 2020 מונו 36 שרים תוך פיצול משרות (כמו שר המים וההשכלה הגבוהה זאב אלקין). לגלעד ארדן הובטח מינוי לשגריר בארה"ב ולשגריר באו"ם יחדיו (!). מינוי פוליטי מובהק מחוץ לתקן של משרד החוץ. מינויים פוליטיים כמוהם כגניבה מתמשכת ע"י מי שהציבור נתן בו אמון וזה שלח יד בנכסיו.

בתי המשפט בישראל[1] ראו בשלילה ניסיון להישען על נימוק "יישום המדיניות" כהכשר למינוי מקורבים פוליטיים[2], ואף בני משפחה, למשרות מפתח.[3] בהקשר זה מהוות ההנחיות נדבך נוסף בהגנה על המודל הביורוקרטי הוובריאני, הנשען על מקצועיות המנהל ועל ניתוק הקשרים הפוליטיים בין משרות לא נבחרות לבין נבחרי הציבור.[4]

המינוי הפוליטי מהווה הפרת אמון של הרשות המבצעת כרשות ציבורית, כלפי הציבור. הוא עלול לפגוע באמון הציבור בשירות הציבורי. הוא פוגע בעקרון השוויון[5]. הוא פוגע ברמה המקצועית של עובדי הציבור, שאינם נדרשים להוכיח במסגרת מכרז את היותם הטובים ביותר. הוא עלול להביא לתופעה בה הקשרים קודמים לכישורים, והפוליטיקה במובן הצר הופכת לגורם המרכזי למינוי. והתוצאה עלולה להיות - השחתת המוסר הציבורי. ע"י כל אלה פוגע המינוי הפוליטי בעקרונות היסוד של שיטתנו המשפטית, של תפיסתנו הערכית את מהותו של השירות הציבורי ושל האמנה החברתית שהיא בסיס הווייתנו כחברה מתוקנת.[6]

בעבודתי זו אסקור את תופעת המינויים הפוליטיים אשר הפכה בשנים האחרונות למכת מדינה שהתפשטה כאש בשדה קוצים, אנסה לבחון את החוקים והתקנות, אראה כיצד היא גורמת לאפליה ולחוסר שוויון בקרב עובדים. אציג ביקורת כלפי התופעה ואנסה להעלות פתרונות מועילים על מנת לעקור את התופעה מהשורש. ארצה לטעון כי השירות הציבורי צריך להיות מנותק מהמערכת הפוליטית ושתפקידי הציבור אמורים להיבחר על פי קריטריון איכותי הנמדד על פי כישורים ולא על פי קשרים, בין השאר מכיוון שבחירת הפקידים על פי קשרים יוצרת מרירות בקרב עמיתים לעבודה ופוגעת ביחסי העבודה. עוד אטען כי השירות הציבורי, אמור לפעול על פי עקרון של עצמאות, בדומה לעקרון עצמאותו של בנק ישראל, שאינו מקבל תפקידים על פי אינטרסים של הפוליטיקאים. בהמשך אציג את המסקנות שתכליתן הצגת דרכים לעקירת התופעה מן השורש ומחיקת הפער בין המעשה כפי שמבוצע בפועל (מינויים פוליטיים פסולים) והמודל הנורמטיבי.

ביבליוגרפיה לדוגמא (בעבודה האקדמית כ-20 מקורות אקדמיים באנגלית ובעברית)