‏290.00 ₪

שאלת המחקר

כיצד בא לידי ביטוי חופש החוזים מול השוויון?

תוכן עניינים

מבוא

1. מאינדיווידואליזם לקולקטיביזם בדיני חוזים 

2. הגישה הקלאסית - התנכרות לשוויון בשם חופש החוזים 

3. ערעורו של חופש החוזים - שוויון המוטל על רשות ציבורית הפועלת במשפט הפרטי 

4. הניתן לקלוט ערכים של המשפט הציבורי לדיני חוזים דהיום ? 

5. קליטת ערך השוויון לדיני חוזים 

6. היקף השוויון בהליך הכריתה : מכרזים 

סיכום

ביבליוגרפיה 

לפי המסורת הקלאסית של דיני חוזים, מסורת אינדיווידואליסטית, המעוגנת בכלכלת שוק טהורה, כל צד דואג לענייניו, כל צד מצופה לקדם את מטרותיו המסחריות בהתעלם מהאינטרסים של הצד השני, והמיזוג בין השאיפות הסותרות של הצדדים הוא שיוצר את החוזה הרצוי לשניהם1.

הגישה הקולקטיביסטית, המעוגנת ברעיונות של מדינת סעד ורווחה, דוחה את תורת השוק הטהורה, שכן זו מנציחה עוולות ואי-צדק חברתי2. הגישה הקולקטיביסטית משלימה עם קיומו של פער בין הצדדים, אך היא מגבילה את כוחו של הצד החזק לעשות שימוש לרעה בפער זה. הצד החזק צריך לעתים לחלוק את יתרונו עם הצד השני כדי לגשר על הפער. לצד החלש, שאינו יכול לסמוך על עצמו, מותר לסמוך על זולתו. גישה זו הולידה את דיני ההסתמכות. דינים אלה מהווים בסיס לעוולה של מצג שווא רשלני. הם גם מהווים בסיס לדיני תום הלב ולדיני המניעות והשתק ההבטחה. לצדדים חלשים יותר צריך לעזור. למעשה, יש חובה משפטית על צדדים לחוזה וגם על צדדים למשא ומתן לפעול מתוך שיתוף פעולה, מתוך מטרה לקדם את עניינם החוזי המשותף, מתוך התחשבות זה בזה.

המעבר מן הגישה האינדיווידואליסטית לגישה הקולקטיביסטית הוליד התערבות מסיבית בעקרון של חופש החוזים. התערבות זו מתבצעת באמצעות עקרון תום הלב :

באמצעות חקיקה הפוסלת תנאים מקפחים ; באמצעות חקיקה כופה בתחומים חשובים שבהם זקוק הצרכן להגנה מיוחדת, כמו ביטוח, בנקאות, מכר דירות3.

חלק נכבד מן החקיקה המתערבת עוסק במצב שבו כבר קיים חוזה, אלא שמפאת פער הכוחות שבין הצדדים (למשל, ספק וצרכן), החוזה אינו מאוזן. חקיקה כזו מבקשת להחזיר את האיזון שהופר ליחסים שבין הצדדים. לכאורה יש בחקיקה כזו משום פגיעה בחופש החוזים במובנו החיובי, כלומר בחופש לכרות חוזה בתנאים שנראים רצויים לצדדים. למעשה, יש הטוענים שאין ההתערבות פוגעת בחופש החוזים, אלא היא דווקא עוזרת לקיימו. הנחת החקיקה היא שבמקום שיש פער בין הצדדים, יש רק לאחד, לחזק, חופש לפעול לפי רצונו, וביכולתו להכתיב לצד השני את תנאי החוזה. לעומתו לצד השני, החלש, אין כלל חופש, או שהוא מוגבל ביותר. מכאן שההתערבות השיפוטית או החקיקתית בחופש החוזים מיועדת לשמור על חופש החוזים האמיתי, שהשתבש עקב הפער במעמד הצדדים.

אפשר להצדיק, אפוא, את ההתערבות בחופש החוזים מטעמים של חופש החוזים עצמו. המלים "חופש החוזים" משמשות כאן במשמעות כפולה : המשמעות הפורמלית, שלפיה חוזה שנכרת ללא הטעיה או כפיה הוא חוזה שנכרת מרצון חופשי. והמשמעות המהותית, שלפיה חוזה שנכרת במצב של אי-שוויון כלכלי בולט, אינו חוזה שנכרת מרצון חופשי. ההתערבות היא בחוזה שמשקף חופש פורמלי כדי לקדם מצב של חופש מהותי4.

ביבליוגרפיה לדוגמא (בעבודה האקדמית כ-20 מקורות אקדמיים באנגלית ובעברית) 

 ד' פרידמן ונ' כהן חוזים (כרך א) 17.

 ד' פרידמן ונ' כהן, לעיל הערה 1, בע' 53-45; ג' שלו, דיני חוזים 35-25:

נ' כהן "סטטוס, חוזה וגרם הפרת חוזה" הפרקליט לט  304.