עבודה אקדמית? חפשו עכשיו במאגר הענק, האיכותי והעדכני ביותר:

ב"ה  15,000 עבודות אקדמיות בחינם/ במחיר שפוי:99-390 שח. 

אתר ברוח חב"ד 

שיתוף מידע ללא גזל.

החומר באתר משמש השראה וחומר עזר בלבד. אסור להשתמש בקובץ העבודה להגשה למוסד אקדמי.

طُلَّاب 

Русский студенты

Français            አማርኛ

חוות דעת על מרצים

תוצאת תמונה עבור ‪PAypal‬‏

תמונה קשורה  ×ª×•×¦××ª תמונה עבור ישראכרטתוצאת תמונה עבור אמריקן אקספרס

תוצאת תמונה עבור פפר       ×ª×•×¦××ª תמונה עבור פייבוקס     Ã—ª×•×¦××ª תמונה עבור ביט

תשלום בחיוב אשראי טלפוני דרך נציג שירות 24/7        

תוצאת תמונה עבור העברה בנקאית

עבודה אקדמית בחינם - כבוד האדם וחירותו, חוק יסוד, המהפיכה החוקתית (עבודה אקדמית מס. 2474)


‏0.00 ₪

סמינריון בחינם - כבוד האדם וחירותו.

חוק יסוד כבוד האדם וחירותו

תוכן עניינים

 

מבוא. 3

חוק היסוד וחוקת המדינה - שיטת החקיקה. 3

מעמדו של חוק יסוד : כבוד האדם וחירותו לאור אי-שריונו 4

ערכי יסוד זכויות האדם.. 6

שמירה על זכויות האדם.. 8

תפקיד המדינה בהבטחת זכויות האדם.. 8

למי מוענקות זכויות?. 10

מטרת חוק היסוד כבוד האדם וחירותו 11

הסמכות המכוננת וחוק יסוד : כבוד האדם וחירותו 13

צורת הסייגים לחוק היסוד : כבוד אדם וחירותו 16

סיכום.. 19

ביבליוגרפיה. 22

נספח. 24

 

בעוד שבאופן תאורטי כל אדם זכאי לכל מגוון הזכויות, העובדה שכל מדינה מיישמת את הזכויות בשטחה גורמת לחריגות מעיקרון זה.

ראשית, כל מדינה מעניקה לאזרחיה אוסף שונה של זכויות, ומעניקה זכויות ספציפיות באופן שונה. במיוחד בולט הדבר לגבי זכויות חברתיות, הדורשות השקעה כספית - מדינות העולם השלישי מתקשות להעניק זכויות אלה ברמה הנראית מובנת מאליה במדינות המערב. לדוגמה, הזכות לחינוך בישראל כוללת חינוך חובה חינם עד כיתה יב' וחינוך מסובסד בכל מערכת החינוך, כולל החינוך האקדמי, זאת לעומת מדינות רבות במרכז אפריקה, הנאבקות לגייס את המשאבים הנדרשים לאפשר חינוך חובה חינם לילדים עד כיתה ד'.

היבט נוסף המגביל את קבלת הזכויות על ידי אוכלוסיות מסוימות נובע מהעובדה שלא כל מי שנמצא בשטחה של מדינה, ואף לא כל מי ששוהה בה זמן רב, הוא אזרח. ההחלטה של המדינה אילו זכויות להעניק ללא-אזרחים בסטטוסים שונים (לדוגמה: תייר, תושב ארעי או תושב קבע) מגבילה את הזכויות מהן נהנים בעלי סטטוס זה.

 

פגיעה נוספת באוניברסליות של הזכויות נובעת מהאופן בו הן ניתנות. דרישה לרישום הכולל כתובת לצורך רישום בפנקס הבוחרים תפגע בזכויות הפוליטיות של מחוסרי הבית, והענקת זכויות חברתיות מסוימות למשפחות תפגע במשפחות חד מיניות ותתגמל את מי שחי לפי מודל המשפחה המועדף על ידי המדינה (בדרך-כלל, משפחה הטרוסקסואלית דו-הורית)

פגיעה בזכויות האדם

על פי רעיון זכויות האדם, כל אדם זכאי ליהנות מהן. בפועל, זכויות אלו מופרות פעמים רבות. ללא הגנה על זכויות אלו,

הזכות לחיים מופרת בקנה מידה רחב במסגרת מלחמות. לרוב מוות במסגרת מלחמה אינו נחשב להפרה של זכויות אדם בשל תפיסה הרואה בפיקוח נפש של ההורג כסיבה מספקת להריגה. סיבה נוספת לכך היא תפיסת זכויות אדם כזכויות אזרח - מחויבות של מדינה לאזרחיה ולא לאזרחי מדינות זרות. פשעי מלחמה נחשבים להפרת זכויות אדם. מדינות רבות פגעו בזכויות האדם של אזרחיהן. להבדיל מהרג זרים במלחמה, הרג אזרחים נתפס פעמים רבות כענינה הפרטי של המדינה וכך נמנעת התערבות בינלאומית.

מלחמות הן תקופות מועדות לפורענות שכן הצורך הביטחוני לעיתים גורם לירידה במעמד זכויות האדם. טורקיה הייתה אחראית לשואת הארמנים במלחמת העולם הראשונה. גרמניה הנאצית הייתה אחראית לשואה במהלך מלחמת העולם השנייה (אם כי יש לציין שהשואה לא נבעה מצורך ביטחוני). במהלך אותה מלחמה בוצעה כליאת היפנים בארצות הברית ואילו הגרמנים שישבו באותה תקופה בארץ ישראל גורשו ממנה על ידי הבריטים.

ניתן לעקוב אחר מרבית זכויות האדם המוצהרות היום ולמצוא את שורשן בהפרה בוטה שלהן בעבר. כך הוביל מאבק האפרו-אמריקאים לשוויון זכויות לצמצום האפליה על רקע גזעני. מהומות סטונוול הובילו לצמצום האפליה על רקע נטייה מינית.

מסמכים מרכזיים

זכויות האדם נקבעו במספר אמנות שנקבעו כאבני דרך בציון התפתחות הזכויות. בין האמנות החשובות ניתן לציין את:

•            מגילת הזכויות שנוספה לחוקת ארצות הברית (מ-1787 ועד 1789).

•            הצהרת זכויות האדם של המהפכה הצרפתית (שנת 1789).

•            מגילת זכויות האדם של האומות המאוחדות (שנת 1948).

בישראל מעוגנות זכויות האדם בשני חוקי יסוד:

חוק יסוד: כבוד האדם וחירותו וחוק יסוד: חופש העיסוק.

חוק יסוד: כבוד האדם וחירותו

 

 

 

מטרת חוק היסוד כבוד האדם וחירותו

 חוק יסוד זה מטרתו להגן על כבוד האדם וחרותו , כדי לעגן בחוק היסוד את ערכיה של מדינת ישראל כמדינה יהודית דמוקרטית.

 

שמירה על החיים הגוף והכבוד : אין פוגעים בחייו, בגופו או בכבודו של אדם באשר הוא אדם.

 

שמירה על קניין : אין פוגמים בקנינו של אדם.

 

חירות אישית: אין נוטלים ואין מגבילים את חרותו של אדם במאסר, במעצר, בהסגרה או בכל דרך אחרת.

 

יציאה מישראל וכניסה אליה : כל אדם חפשי לצאת מישראל. כל אזרח ישראלי הנמצא בחוץ לארץ זכאי להכנס לישראל.

 

פרטיות וצנעת הפרט: כל אדם זכאי לפרטיות ולצנעת חייו. אין נכנסים לרשות היחיד של אדם ללא הסכמתו. אין עורכים חיפוש ברשות היחיד של האדם, על גופו, בגופו או בכליו.

אין פוגעים בסוד שיחו של אדם, בכתביו או ברשומותיו. [1]

 

פגיעה בזכויות: אין פוגעים בזכויות שלפי חוק יסוד זכה אלא בחוק ההולם את ערכיה של מדינת ישראל שנועד לתכלית ראויה ובמידה שאינה עולה על הנדרש.

 

סייג לגבי כוחות הבטחון: אין מקבלים זכויות שלפי חוק יסוד זה של המשרתים בצבא ההגנה לישראל, במשטרת ישראל, בשרות בתי הסוהר ובארגוני הבטחון האחרים של המדינה, אין מתנים על זכויות אלה, אלא לפי החוק ובמיה שאינה עולה על הנדרש ממהותו ומאופיו של השרות.

 

שמירת דינים: אין בחוק יסוד זה כדי לפגוע בתקפו של דין שהיה קיים ערב תחילתו של חוק היסוד.

 

תחולה: כל רשות מרשויות השלטון חייבת לכבד את הזכויות שלפי חוק היסוד הזה.

 

יציבות החוק: אין ברוחן של תקנות שעת חירום לשנות חוק זה, להפקיע זמנית את תוקפו או לקבוע בו תנאים; ואולם בשעה שקיים מצב של חירום בתוקף הכרזה לפי סמל 9 לפקודת סדרי השלטון והמשפט, התש"ח 1948 מותר להתקין תקנות שעת חירום מכוח הסעיף האמור שיש בהן לשלול או להגביל זכויות לפי חוק זה ובלבד שהשלילה או ההגבלה יהיו לתכלית ראוייה ולתקופה ובמידה שלא יעלו על הנדרש.

 

 

ביבליוגרפיה חלקית (בעבודה האקדמית כ-20 מקורות אקדמיים באנגלית ובעברית)  

 

 

אהרן ברק, התאגיד וחוק היסוד: כבוד האדם וחירותו, מאזני משפט ח'

אמנון רובינשטיין, הכנסת וחוקי־היסוד על זכויות האדם, משפט וממשל ה'  

אמנון רובינשטיין, ‏סיפורם של חוקי-היסוד, משפט ועסקים י"ד, , עמ' 109-79