‏290.00 ₪

שאלת המחקר

כיצד בא לידי ביטוי ארגון מעסיקים בדיני עבודה?

תוכן עניינים

תוכן העניינים    

מבוא    

זכות ההתאגדות מהי?   

יישומה של זכות ההתאגדות עד שנות ה –            

שוק העבודה בשנות ה –  ,השפעת הגלובליזציה ועוד         

זכות ההתאגדות בעידן החדש -חשיבותה ותיאור המצב בפועל       

ארגון עובדים    

מעמדו החוקי של ארגון המעבידים           

התייחסות הפסיקה למעמד עובדים וארגוני מעבידים         

מהות "ארגון מעבידים" או "ארגון מעסיקים"          

מאפייני ארגון מעבידים   

הרקע להקמתם של ארגוני מעבידים        

ארגוני מעבידים בישראל 

לשכת התיאום של הארגונים הכלכליים     

התוצאה המשפטית הנובעת מצורת איגודה של לשכת התיאום        

דמי טיפול ארגוני מקצועי לארגון מעבידים

סיכום   

ביבליוגרפיה       

עבודה סמינריונית זו עוסקת בארגון מעסיקים, ארגון מעבידים ובהתארגנות בדיני עבודה בכלל. המונח "ארגון מעבידים"1, הנזכר בדברי חקיקה רבים, לא זכה עד היום למעמד בדין, אשר יקבע את תחומי פעולתו וסמכויותיו, וטרם נחקק חוק ארגוני עובדים ומעבידים. מונח זה: "ארגון מעבידים", מופיע בחוקים רבים מתחום העבודה, ליד אחיו התאום: "ארגון עובדים", לעניין חובת ההתייעצות של שר העבודה והרווחה, לפני התקנת תקנות מכח החוק2, וזאת מבלי שנמצא הגדרה או התייחסות שבחוק למונח זה. לא רק בחוקי העבודה מאוזכר המונח, אלא גם בחוקים שאין עניינם דיני עבודה ובטחון סוציאלי, כגון חוק ההגבלים העסקיים, שבו נקבע (בסעיף 3 (9)) כי לא יראו כ"הסכם 'כובל' הסדר שארגון עובדים או ארגון מעבידים צד לו וכל כבילותיו נוגעות להעסקתם של עובדים ולתנאי העבודה."

זאת אף זאת. נציגי ציבור בבית-הדין לעבודה3, בוררים מכח חוק יישוב סכסוכי עבודה 4 וחברים בגופים סטטוטוריים נכבדים, אשר החוק מחייב שיתוף נציגי מעבידים בהם, מתמנים מכח הוראות חוק, הקובעות כי נציגים אלה ימונו לאחר התייעצות עם ארגוני מעבידים 5 ולעתים אף נקבע, כי "נציגים ישירים" של ארגוני המעבידים יאיישו גופים אלה6. כמו כן קיימת חובת התייעצות עם ארגוני מעבידים בקביעת הסכום ל"דיון מהיר" בבית-הדין לעבודה7.

ולבסוף, לאו דווקא מחמת החשיבות, נאזכר חמישה אלה: האחד - ארגון מעבידים מוסמך לייצג מעביד בודד לצורך עריכת הסכם קיבוצי מיוחד8; השני - ארגון מעבידים רשאי לייצג מעביד בכל הנוגע לסכסוך עבודה, "והאדם המוסמך לפעול בשם אותו ארגון, ידו כיד המעביד"9; השלישי - החוק פוטר "ארגון מעבידים" מחבות בפיצויים בגין הפרת הסכם קיבוצי10; הרביעי - "ההסכם הקיבוצי חל גם על מעבידים שלא חתמו עליו, שאינם צדדים לו, ואפילו אלה המתנגדים לו במפורש, ובלבד שהם חברים בארגון המעבידים שהוא צד להסכם"11, וזאת מיום הצטרפותו של המעביד לארגון המעבידים12; והחמישי - ארגון מעבידים שהוא צד להסכם קיבוצי כללי זכאי לגבות דמי טיפול ארגוני מקצועי ממעבידים שאינם חברים בו, שעה שניתן צו הרחבה על ההסכם הקיבוצי13.

ביבליוגרפיה לדוגמא (בעבודה האקדמית כ-20 מקורות אקדמיים באנגלית ובעברית) 

ר' בן ישראל הגדת רות - מאין אני באה ולאן אני הולכת, עם עובד, 2017.

י' זמיר "ארגוני עובדים וארגוני מעבידים" (דו"ח מחקר של המכון למחקרי חקיקה ומשפט אתי) ירחון העבודה והביטוח הלאומי,  (מאי) 207;

 י' זמיר "ארגוני עובדים ומעבידים: ההסדר התחיקתי" תמורות מכניות באיגודים מקצועיים (א. פרידמן עורך, האגודה הישראלית לחקר יחסי עבודה, תשל"ב) 59.