‏290.00 ₪

שאלת המחקר

כיצד באים לידי ביטוי עינויים והשלכותיהם הפסיכולוגיות?

תוכן עניינים

מבוא

מחאה נגד שימוש בעינויים כאמצעי חקירה

פרשת דומא

דעת הקהל לגבי עינויים

שיקום קורבנות עינויים

על המוחלטות של האיסורים המוסריים

האם האיסור לענות הוא איסור מוחלט?

על ההיתר לענות ב"מקרה הפצצה המתקתקת"

קשיים הכרתיים

טיב הזיקה בין הנחקר לפצצה

הניטרליות הלאומית והאידיאולוגית של עקרון הפצצה המתקתקת

פנולוגיה עינויים כעונש

עינויים במלחמה

החובה המוסרית לרסן את הכוח בעת לחימה

שאלת אשמתו של המעונה

יחס החברה כלפי המענים

עינויים כהפסד מוסרי מוחלט

עינויים "הומניים"

סיכום

ביבליוגרפיה

אין ספק כי האיסור נגד עינויים נמצא ב"גרעין הקשה" של זכויות האדם. הוא מצוי בסעיף 5 להכרזה האוניברסלית של זכויות האדם, בסעיף 7 ל-ICCPR וכן בסעיף 2 לאמנה נגד עינויים. באופן דומה, ניתן למצוא את האיסור נגד עינויים גם בכל אמנות זכויות האדם האזוריות. ההכרה באיסור במסמכים המרכזיים בתחום זכויות האדם, כמו גם בהחלטות של ארגונים בינלאומיים, והעובדה כי אין בנמצא מדינה אשר טוענת נגד קיומו של איסור נגד עינויים במשפט הבינלאומי, מאפשרות לראות בזכות כזכות מנהגית. אכן כך קבע מפורשות בית המשפט לערעורים האמריקאי בפרשת Filartiga. לפי בית המשפט שם, העובדה כי קיימות הפרות רבות של הכלל נגד עינויים, אינה משמיטה את הקרקע תחת קיומו המנהגי של הכלל. נהפוך הוא, העובדה כי המדינות המואשמות בביצוע עינויים מכחישות בכל תוקף כי הפרו את הכלל (או טוענות לחריג לכלל, כפי שעשתה בשעתו ישראל), מחזקת את ההכרה בתוקפו המשפטי של הכלל.

במהלך חקירתם בשב"כ של חשודים בהצתת בית משפחת דוואבשה בדומא, אישר היועץ המשפטי לממשלה לראשונה הפעלת עינויים על פי נוהל "פצצה מתקתקת" כנגד יהודים. המהלך, שזכה בין היתר לתמיכת ראש הממשלה נתניהו והשרים יעלון ובנט, ספג ביקורת מצד אנשי ימין, רבנים, משפטנים, פעילי זכויות האדם, ואנשי בריאות הנפש הן בטענה שלא נשקפה סכנה מיידית שבידי הנחקרים למנוע, הן משום שמדובר, בין השאר, בקטינים, והן משום שלטענתם הנוהל נועד רק כדי לפעול נגד פעילות המהווה סכנה לביטחון המדינה.

בחשיבה האתית בת זמננו קנה שביתה המושג "מזל מוסרי" (moral luck), המציין את הרעיון שהמעמד המוסרי של הפועל, או של המעשה, תלוי בגורמים שמחוץ לשליטת הפועל, היינו במזל. אחת הדוגמות לכך היא המקרה של "מזל בתוצאות". נחשוב, למשל, על החלטה של מנהיג פוליטי לצאת למלחמה. כמעט אף פעם אין למנהיג די נתונים בעת קבלת ההחלטה כדי להיות בטוח בצידוק המוסרי של המלחמה העתידה, גורלו המוסרי תלוי בתוצאות החלטתו, תוצאות שבמידה ידועה אינן בשליטתו. אם המלחמה תצליח, האויב הרשע ימוגר, וכוחות הצדק יספגו אבידות קלות, ההחלטה תתברר כמוצדקת. אם האויב הרשע לא ינוצח ואף יסב אבידות כבדות בנפש וברכוש לכוחות הצדק, ההחלטה תתברר כאסון מוסרי והמנהיג ייזכר לדיראון עולם. העובדה שצדקת החלטותינו מתבררת רק בדיעבד, וכתוצאה מגורמים שאין לנו שליטה עליהם, ידועה לנו לעיתים קרובות בעת ההחלטה עצמה. אף-על-פי-כן איננו בני-חורין מבחינה מוסרית להשתמט מההחלטה, כי להשתמטות עלולות להיות תוצאות גרועות לא פחות.

ביבליוגרפיה לדוגמא (בעבודה האקדמית כ-20 מקורות אקדמיים באנגלית ובעברית)

ארליך חגי. המזרח התיכון – המשבר הגדול מאז מוחמד, ידיעות ספרים, 2017

מרב מאק, שבויים, ירושלים (2014) 26, 171-173

Sumanatilake, P. Saliya . Why Do They Torture? A Study On Man's Cruelty. Stamford

Danner, Mark  "Our New Politics of Torture". The New York Review