עבודה אקדמית? חפשו עכשיו במאגר הענק, האיכותי והעדכני ביותר:

ב"ה  15,000 עבודות אקדמיות בחינם/ במחיר שפוי:99-390 שח. 

אתר ברוח חב"ד 

שיתוף מידע ללא גזל.

החומר באתר משמש השראה וחומר עזר בלבד. אסור להשתמש בקובץ העבודה להגשה למוסד אקדמי.

طُلَّاب 

Русский студенты

Français            አማርኛ

חוות דעת על מרצים

תוצאת תמונה עבור ‪PAypal‬‏

תמונה קשורה  ×ª×•×¦××ª תמונה עבור ישראכרטתוצאת תמונה עבור אמריקן אקספרס

תוצאת תמונה עבור פפר       ×ª×•×¦××ª תמונה עבור פייבוקס     Ã—ª×•×¦××ª תמונה עבור ביט

תשלום בחיוב אשראי טלפוני דרך נציג שירות 24/7        

תוצאת תמונה עבור העברה בנקאית

עבודה אקדמית מיחשוב חינוך, טכנולוגיה תקשוב ותהליך הלמידה בחינוך, תיקשוב (עבודה אקדמית מס. 2443)


‏390.00 ₪

48 עמודים

עבודה אקדמית מספר 2443
עבודה אקדמית מיחשוב חינוך, טכנולוגיה תקשוב ותהליך הלמידה בחינוך, תיקשוב

מבולת      תוכן העניינים

מה הם התנאים הקונקרטיים ליצירת החיבור שבין החינוך לבין הטכנולוגיה החדשה?

סקירת ספרות

תהליכי שינוי במערכות חינוכיות

הגדרת המונח "שינוי"

תנאים קונקרטיים ששינוי צריך לעמוד בהם על מנת שנוכל להגדירו כ"שינוי"

שלבים בתהליך השינוי

גורמים שבעקבותיהם מתחולל השינוי

כיצד מוחדרים שינויים?

מהי תרבות ארגונית

רובד התרבות הסמוי

רובד התרבות הגלוי

מדדי הארגון הלומד

השימוש במחשב בהוראה

סביבת למידה ממוחשבת

העיכובים להטמעת הטכנולוגיה במערכת החינוך

שינוי הסביבה הלימודית והטמעת השינויים ע"י המורים

מורים בעולם של שינוי

תפקיד המורה משתנה

מתדולוגיה

דגימה

כלים

תוצאות השאלונים

ממצאים

ניתוח התוצאות

ניתוח הראיונות

סיכום

ביבליוגרפיה

נספחים

נספח 1: שאלון לאבחון פרופיל תהליכי למידה ארגונית

נספח 2: שאלון רוג'רס

נספח 3: ראיונות

 

מחשב כסביבת למידה אופטימלית , עמדות מורים ותלמידים כלפי מחשוב , מחשוב כמפתח את מעמדו של המורה , מחשב ככלי הערכה וניהול אלה בעקרון ועוד.

עם הופעת המחשב והשימוש בו במגזרים השונים, החלו להשתמש בו גם במערכת החינוך. המחשבים שהחלו להופיע כבר בשנות החמישים חדרו למערכת החינוך רק לקראת סוף עשור זה ולקראת ראשית שנות השישים. השימוש בהם החל בחלק המנהלי של מערכת החינוך.

 תחילה עיקר השימוש במחשב כמסייע להוראה היה באוניברסיטאות, והחל מאמצע שנות השישים ותחילת שנות השבעים הוכנס המחשב לבתי הספר במסגרת מחקרים וניסויים בפרויקטים מרכזיים אחדים בלבד. המחשבים הראשונים היו גדולים מאוד ויקרים, התפוצה המוגבלת של המחשב לבתי הספר נבעה מחוסר פיתוח תוכנות, ובמיוחד בשל העלות הגבוהה של המערכת הן בקנייה והן בהפעלה. מחשבי המיני היוו את פריצת הדרך הראשונה, ובתי הספר החלו לרכוש מחשבים, והעבודה התבצעה ממחשב אחד ובאמצעות מערכת מסופים שהייתה קשורה אליו. פיתוח שבב הסיליקון הביא לפריצת הדרך החשובה ביותר: הופעת המיקרו מחשבים, אשר היו זולים יחסית ולא תפסו מקום רב, וחדרו גם לבתי הספר בתנופה רבה.

התקוות שתלו בהכנסת המחשב למערכת החינוך היו עצומות, ולמרות ההשקעה הרבה בכספים ובמאמצים אין המחשב היווה חלק אינטגראלי של התהליך החינוכי. 

הכנסת המחשבים לבתי הספר לא הייתה קלה. חלק מהמורים נרתעו מעצם השינוי, ואחרים חששו מטכנולוגיה מתקדמת או מכך שהמחשב יתפוס את מקומו של המורה. גורם מרתיע נוסף היה העובדה שהמחשב חשף את חולשות המערכת, שכללו בין השאר: פערים לימודיים גדולים בתוך שכבת גיל אחת; הוראה הממוקדת בעיקר במיומנויות בסיסיות; וחוסר תשומת לב מספקת לפיתוח תהליכי חשיבה. גם מבחינה פדגוגית-חינוכית היו כאלה שהסתייגו מלימוד ממוחשב בשל איכותן הנמוכה של חלק גדול מלומדות שהיו בשימוש בתקופה הראשונה (סלומון). המחשב היה אמור לשפר את שיטות ההוראה בעיקר במיומנויות הבסיסיות, היה אמור לעשות את החומר הנלמד לרלוונטי יותר לתלמיד ולהגביר את המוטיבציה של התלמיד ללימודים, ואף אמור היה להוזיל את עלות החינוך אשר מהווה מעמסה גדולה יותר ויותר על התקציב הלאומי.

התפשטותו העצומה של המחשב האירה את הבעיות הכרוכות במדיום זה. אם קודם לכן ראו והדגישו רק את היתרונות, הרי שכיום דנים הרבה גם בחסרונות המחשב. ברור לחלוטין כי המחשב לא יוכל לבוא במקום המורה, וספק אם יוכל להוזיל את עלות ההוראה. כיום הדגש הוא על כך שהמחשב יועיל לתלמיד בתהליך הלמידה ויועיל לו בחייו כמבוגר, כך שהיכרות מוקדמת עם מדיום זה תקל עליו את השימוש בו כשיזדקק לכך. 

סביבת למידה ממוחשבת

המחשב יכול לשמש כלי עזר רב גוני להוראה, וניתן לבצע בעזרתו משימות שונות בתהליך הלמידה, כגון:

אימון ותרגול – תוכניות כאלה מאפשרות הכרת עובדות ותרגולן על פי הרמה האישית של התלמיד.

הדרכה אישית – המחשב משמש במורה אישי לתלמיד, כאשר התוכנית כוללת: הסבר, תיאור והדגמה, וכן מבחן מסכם בסוף.

הדמיה – המחשב מביא בפני התלמיד התנסות במצבים שהם חיקוי מצבים מציאותיים. למעשה זהו משחק מחשב בעל אופי חינוכי, היוצר עניין ומוטיבציה אצל התלמיד.

פתרון בעיות – בתוכנית כזו המחשב מציג בעיה בפני התלמיד שעליו לפתור. תוכנית זו אינה מלמדת מושגים חדשים, אלא מאלצת את התלמיד לנצל ידע הקיים זו.

הקניית מיומנות מידע הקשורות למחשב – הכוונה ללמד את התלמיד להשתמש במחשב למטרות הדפסות מסמכים, עריכתם וחיפוש מידע.

אכן נמצא כי המחשב הוא כלי בעל סגולות, כגון: מהירות, אינטראקטיביות, אינדיבידואליות, ריבוי מערכות ייצוג ועוד. המחשב נושא בחובו את הפוטנציאל של עיצוב סביבה לימודית חדשה ברוח תפיסות ההוראה והלמידה. מכאן נובעים שינויי דגשים חשובים: מסביבה המדגישה את הלמידה כתהליך תוך אישי להדגשת הלמידה הבין אישית, מסביבה שבה שולטים הפתרונות המוכנים – לסביבה שבה שולט התהליך של פתרון בעיות, מבחירת חומר לימוד על סמך מבנה הדעת של תחום כלשהו לבחירת חומר לימוד על פי תרומתו לפתרון בעיה נבחרת, מהדגשת השינון להדגשת החשיבה, מהדגשת הלימוד כקליטה להדגשת הלימוד כהתנסות, ומסביבה שבה משמשים המחשבים כעזרי הוראה לסביבה שבה הם משמשים ככלי עיצוב לשם "שותפות אינטלקטואלית". 

סביבות למידה ממוחשבות אינן גזורות מאותם מרכיבים. יש סביבות למידה מאוד מובנות, המאפשרות שליטה מזערית בלבד של הלומד בלומדה והמתרכזות במטרות ממוקדות – בדרך כלל בשיפור הישגים אקדמאיים בתחום מסוים שמציגה הלומדה. דוגמאות אופייניות לסביבה לימודית מסוג זה הן מערכות הלמידה האינטגרטיביות. מערכות כאלה פותחו בתחום המתמטיקה כדי לשפר מיומנויות מתמטיות, בתחום השפה כדי לשפר מיומנויות בלשון, וכך בתחומים נוספים. אל המטרה העיקרית (המיומנות הספציפית) נלוו בדרך כלל גם מטרות משנה, כגון: הגברת המוטיבציה, הפחתת החרדה ממקצוע ושיפור עמדות כלפי המחשב וכלפי המקצוע הנלמד. בניגוד למערכות הלמידה האינטגרטיביות, משלבות סביבות למידה מתוקשבת כלים פתוחים, ומאפשרות שליטה רבה יותר של הלומד בלומדה. סביבות אלה מתרכזות במטרות רב כיווניות, הכוללות – בנוסף לפיתוח ידע בתחום ספציפי – גם טיפוח אסטרטגיות חשיבה כלליות, היכולות לסייע בפתרון בעיות בכל תחום.

שילוב של סביבות למידה מתוקשבות בתהליכי הוראה-למידה נותן מענה להטמעת התקשוב בקרב המורים והתלמידים כאחד. סביבות למידה אלו מעצימות את יכולת המורים להתאים את הפעילות הלימודית לצרכי הלומדים ומספקת לתלמידים אפשרויות מגוונות וחווייתיות ללמידה משמעותית, על פי קצב ועניין אישיים.

סביבת הלימודים המתוקשבת, מזמנת "למידה אחרת" עדכנית וחדשנית . משפרת את יכולת הלמידה העצמית של מורים ותלמידים מגבירה את המוטיבציה ללמידה , ומביאה של הלומד לאתגרים חדשים ועדכניים.

כמו כן משפרת הסביבה את מיומנות התקשוב של הלומד בה , את האינטראקציה בין מורים עמיתים בין מורים לתלמידים ובין תלמידים לתלמידים. מזמנת למידה אחרת בתוך הכיתה עצמה, וכן פותחת אפשרויות ללמידה מרחוק – לעבודה מהבית, לשימוש במאגרי מידע אינטרנטיים מגוונים ולתקשורת חוץ-בית-ספרית במהלך יום הלימודים ואחריו. כמו כן מהווה הסביבה מקור ללמידה אוטנטית ומשמעותית. 

ניתן לסכם בדבריה של חטיבה , אשר מציגה את השימוש המועיל בסביבה מתוקשבת בבית הספר לקראת למידה יעילה ומשמעותית, המתבססת על שלושה עקרונות:

למידה כהבניית ידע – למידה משמעותית עם הבנה, חשיבה ובניית רשת סמנטית של קשרים בין רכיבי הידע.

למידה כתהליך חברתי – אינטראקציות חברתיות תומכות את בניית הידע וההבנה, ויש שיתוף בידע בין חברי הקבוצה הלומדת.

 למידה מעוגנת וניתנת להכללה – מאותם הקשרים מסוימים ניתן להכליל את הידע באמצעות תרגול והפשטה.

מצגת רפרט תקשוב מתימטיקה פאוורפוינט מקצועית לרפרט כ-20 שקפים- 99 ש"ח

ביבליוגרפיה חלקית (בעבודה האקדמית כ-20 מקורות אקדמיים באנגלית ובעברית)

אבידב-אונגר, א', . מקצועיות המורה (TPACK) ותרבות בית הספר כארגון לומד כמנבאים אפקטיביות של הטמעת טכנולוגיות חדשניות בבית הספר. בתוך י' עשת-אלקלעי, א' כספי, ס' עדן, נ' גרי, י' יאיר (עורכים), האדם הלומד בעידן הטכנולוגי, הכנס השישי למחקרי טכנולוגיות למידה ע"ש צ'ייס . רעננה: האוניברסיטה הפתוחה, עמ' 1-10.

Barker, B.. "Rethinking Leadership and Change: A Case Study in

Change”, Career Development International, 6 (2), pp. 111-118.

Del Val M. P. & Fuentes, CM. Resistance to change: a literature review and empirical study. Management Decision, Vol. 41, No. 12 Pp. 148-155. 

 


העבודה האקדמית בקובץ וורד פתוח, ניתן לעריכה והכנסת פרטיך. גופן דיויד 12, רווח 1.5. שתי שניות לאחר הרכישה, קובץ העבודה האקדמית ייפתח לך באתר מיידית אוטומטית + יישלח קובץ גיבוי וקבלה למייל שהזנת

בזמן הקניה, תועברו לאתר מאובטח ורק שם תתבצע הקניה


‏390.00 ₪

תוספות

בעלי חשבון פייפאל
כל כרטיס אשראי כולל דיירקט, ויזה נטען (לא דיינרס)