‏390.00 ₪

שאלת המחקר

מהן העמדות של בני נוער בהשוואה למבוגרים בנוגע לאלימות בחברה הישראלית?

תוכן עניינים

מבוא. 

גילויי תוקפנות בקרב ילדים

סיבות וגורמים להתפרצויות תוקפניות אצל ילדים בגיה"ר. 

תוקפנות בגיל הגן; מחקר השוואתי בין גני ילדים בחינוך הרגיל ובחינוך האנתרופוסופי

תחרותיות ותוקפנות בגיל הרך. 

דיון

סיכום המחקר

מודלים לאלימות על-פי חוקרים

תיאורית התנהגות ההמון

התיאוריה האינטגרטיבית-(ביו-סוציולוגית) 

גישה אינטגרטיבית פסיכו-סוציולוגית. 

התנהגות אלימה בקרב הגיל הרך.

בחינת שינויים

התפתחות פסיכו-חברתית

גורמי חברות המשפיעים על התנהגות אלימה

גורמים סביבתיים ואלימות נוער

פרמטר עמדות בחברה הישראלית בנוגע לאלימות

ממצאים

מסקנות מהמחקר

ביבליוגרפיה

 לתוקפנות פנים רבות והיא עשויה להופיע כתוקפנות פיזית כלפי אנשים אחרים (הצקה, הכאה, פגיעה) או תוקפנות כלפי חפצים (שבירת צעצועים, חפצים). גם הפעלת אלימות מילולית היא פעולה תוקפנית (לצעוק, לקלל, להעליב) ופגיעתה עלולה להיות מזיקה באותה מידה, ואולי אף יותר. יש מקרים בהם מופנית התוקפנות של הילדים כלפי עצמם (כסיסת ציפורניים עד זוב דם או נשיכת שפתיים עד לכאב או תלישת שערות). ישנם ילדים הנוטים להסתבך בתאונות, מרבים להיפצע ואינם ''שומרים על עצמם''. הגילוי התוקפני ביותר של אדם כלפי עצמו הוא ניסיון התאבדות. יש לציין שגילוי תוקפנות כלפי ה"אני", תוצאותיה חמורות יותר מבחינה נפשית מאשר תוקפנות המופנית כלפי חוץ (ילדים אחרים, מבוגרים או חפצים).

כשהתנהגות תוקפנית מתפרצת בגיל הרך היא מופנית כלפי ילדים אחרים (בעיטות, מכות, נשיכות, זריקת חפצים וכ"ו), כלפי מבוגרים בגן (תגובות פיזיות, מילוליות והתנגדויות קשות) וכלפי חפצים ורכוש השייך לגן (השחתת עבודות יצירה של הילדים, וכו''). התנהגויות אלו מסכנות את הילד התוקפן עצמו ואת הסובבים אותו (הדלקת אש, טיפוס למקומות מסוכנים, איסורים, ניסיונות בריחה מהגן ועוד). 

תיאוריות פסיכולוגיות רבות מסבירות את ההתנהגות התוקפנית בצורות שונות. פרויד, אבי הפסיכואנליזה, סבר שהדחף התוקפני הוא מולד וקיים לכן אצל כל בני האדם אלא שבתהליך התפתחות האישיות, לומד הילד לרסן את תוקפנותו. ריסון זה הכרחי כדי שיוכל לחיות במשפחה ובחברה לכן הילד מעכב ומדחיק דחפים תוקפניים, או שהוא לומד לתת להם ביטוי מעודן (סובלימטורי) שאין בו כדי לגרום נזק (בתחרות מבוקרת, במשחק דמיוני, או בפעילות גופנית). על פי פרויד "הילד הרע", מצוי בכל אחד מאתנו אלא שבתהליך ההתפתחותי אנו לומדים להסתדר אתו ולרסן אותו. ילד גדול, שאינו מסוגל לעשות כן, ייחשב ילדותי-רגרסיבי, ומתנהג שלא על פי גילו, משום שמנגנוני האישיות הבשלים (''האני'' וה''אני העליון'') עדיין לא התפתחו אצלו דיים כדי להוות בלם יעיל לדחפים היצריים.

מחנכים במערכת החינוך בישראל עדים להתפרצויות זעם ולגילויי התנהגות תוקפנית של ילדים במסגרות חינוכיות שונות (מעון, גן-ילדים, בית ספר). מממצאי מחקר מקיף שבוצע ע"י מכון ברוקדייל בשיתוף אוניברסיטת בר אילן  עולה כי בהשתתפות במעשי בריונות בקרב בני נוער, נמצאת ישראל במקום החמישי או השישי בין 24 מדינות המובילות בשעורי האלימות בעולם.

מדיווחי מורים העדים לתופעת אלימות בקרב ילדים עולה תחושה של חוסר אונים, דאגה ותסכול המצטרפים להעדר כלים להתמודדות עם האלימות. מקבץ שלילי זה מונע מהם את היכולת להתמודד כראוי עם הופעת גילויי אלימות בכיתת הלימוד. בשל העלייה במספר הפניות לעזרה בנושא האלימות ובשל דיווחים על תגובות בלתי הולמות של מחנכים (שפעלו מתוך סערת רגשות, חוסר שליטה עצמית ובלבול), בניסיונם להתמודד עם גילויי אלימות, עלה הצורך בהערכות מתאימה של המערכת החינוכית והשירות הפסיכולוגי במתן מענה, תמיכה והדרכה למחנכות בגיה"ר (בגיל הרך) בהתמודדותן עם תופעת האלימות.

מילוי שאלון של אוכלוסייה בוגרת בחלוקה בין נוער לבין מבוגרים. בנוער הטווח גילאים נע בין 15-20 ובמבוגרים בטווח של 30-50. כמות המשיבים על השאלון היו סך הכול- 60 איש כאשר נדגמו 30 בני נוער ו-30 מהאוכלוסייה הבוגרת. לשלבים המוקדים לעריכת הסקר ערכנו סקירת ספרות כפי שמופיעה בפרקים הקודמים לפרק זה.

בניסיוננו לתת מענה לשאלת המחקר- מהן העמדות של בני נוער בהשוואה למבוגרים בנוגע לאלימות בחברה הישראלית?

נמדדו שלוש מדדים עיקריים: מדד הפגיעה האישית מחשיפה לאלימות, מדד הדאגה הציבורית לאלימות וכן מדד היעלות של הממשל לטיפול בבעיה הבוערת. כך שבסופו של דבר שלושת המדדים השונים חוברים לאחד כאשר ערך גבוהה במדדים אלו משקף תופעת אלימות חריפה או מנגד ערך נמוך של המדדים משקף אלימות שהיא בגדר נורמל.

מצגת אלימות נוער וילדים, רפרט פאוורפוינט מקצועי רפרנט כ-20 שקפים- 99 ש"ח

ביבליוגרפיה לדוגמא (בעבודה האקדמית כ-20 מקורות אקדמיים באנגלית ובעברית) 

קלודי, טל "ביטויי תוקפנות אצל ילדים ומתבגרים", מכללת לוינסקי לחינוך, עמ' 416-410

שמשי, א.  "להיאבק באלימות ולהצליח", תל-אביב

Bonta B. D. Cooperation and Competition in Peaceful Societies. Psychological Bulletin. 121:2, 299-320. 

Dollard J., Doob, L. W., Miller N. E., Mowrer, O. H., & Sears, R. R. Frustration and

aggression. Yale University Press.