‏290.00 ₪

שאלת המחקר

כיצד באה לידי ביטוי עבירת ההתפרצות?

תוכן עניינים

א. הקדמה.

ב. עבירות ההתפרצות בישראל.

 ג. התפתחות המחקר בנושא השוויון בפני החוק.

ד. בעיות מתודולוגיות בחקר השוויון בענישה בעבירת ההתפרצות.

 ה. שיטת-המחקר;

1. האוכלוסייה הנחקרת;

2. משתני המחקר;

 3. דרך עיבוד המשתנים.

ו. ממצאים;

 1. מאפייני האוכלוסייה ;

(א) מאפיינים סוציו-דמוגרפיים של האוכלוסייה;

 (ב) מאפיינים המתייחסים לעבירה;

 2. ההליך השיפוטי;

3. שיקולי השופטים לחומרא ולקולא;

4. המשתנים המשפיעים על העונש;

(א) מעצר לפני משפט;

(ב) דרישת התובע לעונש;

(ג) ערכאת-השיפוט

(ד) מספר המשתתפים בעבירה;

 (ה) שיהוי ארוך לעומת קצר;

(ו) ערך הרכוש הנגנב;

5. מידת ההשפעה המשותפת של המשתנים על סוגי העונש;

 (א) פרופילים;

 6. ניתוח המקרים;

 (א) נתונים המתייחסים לעבירה גופא;

(ב) נתונים סוציו-דמוגרפיים;

(ג) נתונים המתייחסים להליך המשפטי;

 (ד) ניתוח השפעת המשתנים על סוג העונש באמצעות מודל הרגרסיה הלוגיסטית;

(ה) דיון ומסקנות;

א. מעצר לפני משפט;

 ב. עתירת התובע לעונש מאסר.

 ז. מסקנות והמלצות.

ח. הנחיה והכוונה חקיקתית של הרשות השופטת - כיצד?

החלטת בית-המשפט על סוג העונש ומשכו (או כמותו) היא השלב האחרון בתהליך ארוך וממושך שמשתתפים בו אנשים רבים ומוסדות חברתיים שונים במערכת אכיפת החוק. החלטת השופטים היא השלב הגלוי ביותר לציבור הרחב, והוא גם בעל העוצמה החזקה ביותר. עוצמתו נובעת מכך, שההחלטה על מהות העונש וסוגו נותנת ביטוי לערכים של החברה ולמידת נכונותה להשלים עם התנהגות ספציפית, או להיאבק נגדה. ערכיה הבסיסיים של החברה (על כל פנים - חברה דמוקרטית וחופשית) כוללים גם את הערך של שוויון בפני החוק, שהוא נושא מחקרנו.

נושא זה נבדק באמצעות מחקר על החלטות בתי-המשפט, הנוגעות לנאשמים בעבירת ההתפרצות (סעיפים 405-408 לחוק העונשין) בשתי ערים גדולות בישראל. נקדים לנושא רקע לשכיחותה ולפיזורה של עבירה זו בישראל.

עבירות ההתפרצות מהוות כחמישית מבין התיקים הפליליים הנפתחים בכל שנה במשטרת ישראל. מספר התיקים נע בין חמישים לששים אלף לשנה1. שיעור ההתפרצויות ל-100,000 תושבים שדווח עליהן הגיע  ל-426.6 לבתי-עסק או מוסדות, ול-708.1 בהתפרצויות לדירות פרטיות (דווח, בהתאמה, על שיעורים של 416.5 ו-731.3,  על שיעורים של 373.8 ו-707.3) 2למעט עבירות הגניבה, זוהי העבירה השכיחה ביותר בפגיעתה באזרחי ישראל. עם זאת, אחוז הגילוי של עבריינים בתיקי ההתפרצות נמוך-יחסית, ובשלוש השנים האמורות הוא מסתכם ב-9%-8% בהתפרצויות לבתי-דירה, וב-15%- 13% בהתפרצויות לבתי-עסק.

קבע המחוקק, כי בשל ריבוי ההתפרצויות יש לתקן את סעיף 28 לחוק בתי המשפט, תשי"ז-1957.3 תיקון זה איפשר העברת סמכות הדיון בעבירות ההתפרצות, המסווגות כפשע (סעיפים 407,406, ו-410 לחוק העונשין) מבית-המשפט המחוזי לבית-משפט השלום (ובלבד שנסיבות העבירה אינן גוררות כפל עונש או הטלת עונש-מאסר של יותר משלוש שנים). חלוקת הנטל בין שתי הערכאות השיפוטיות הסתמכה על שלושה שיקולים: התמודדות יעילה יותר עם הפשיעה; צמצום עומס עבודתו של בית-המשפט המחוזי; קיצור עינוי הדין שעברו נאשמים מפאת טווח הזמן הארוך שבין הגשת כתב-האישום לבין סיום המשפט4.

ממדיה הגואים של עבירת ההתפרצות - שלא שככו עקב השינוי בחוק - הביאו את שר-המשפטים דאז, מר משה נסים, למנות ועדה לבדיקת הטיפול (המשטרתי והמשפטי) בעבירות אלה. ועדה זו הגישה את מסקנותיה לשר-המשפטים  .

מסיכומי הוועדה עלו ארבעה ממצאים עיקריים: (א) בית-המשפט המחוזי מטיל עונשי-מאסר בכמות העולה פי שניים על זו של בית-משפט השלום6, הגם שאין מועברים לטיפולו התיקים החמורים יותר7; (ב) עמדת התביעה בתיקי ההתפרצות אינה אחידה8; (ג) אין כללים ברורים ואחידים לגבי מעצר עד תום ההליכים בעבירת ההתפרצות9; (ד) המטרות שבגינן הועברו סמכויות שפיטה על עבירת ההתפרצות מבית-המשפט המחוזי לבית-משפט השלום לא הושגו במלואן: שיעור עבירות ההתפרצות לא שונה באופן משמעותי10, חלוקת התיקים בין שתי הערכאות איננה ממיינת את העברת התיקים החמורים יותר לבית-המשפט המחוזי11; וכן לא קוצרו בתיקים רבים עינויי הדין. יתירה מזו: נראה, כי לעתים בית-המשפט המחוזי מסיים את דיוניו בתיק תוך תקופה קצרה יותר מזו של בית-משפט השלום12.

נושא מחקרנו, השוויון בפני החוק, משיק לשלוש המסקנות הראשונות של הוועדה. התפלגות בלתי-פרופורציונית של עונשים, הקשורה לערכאת-השיפוט, עמדה בלתי-אחידה של התביעה ומדיניות מעצרים לא-אחידה - כל אלה עלולות לגרום, מעצם קיומן במערכת אכיפת החוק, לאי-שוויון בענישה. בעוד שבמדינות מערב אחרות, בעיקר ארה"ב, משתמשים ב-15 השנים האחרונות - במודלים עונשיים שמטרתם היא יתר שוויון ויתר צדק בענישה, נושא זה כמעט שלא טופל בישראל. החסר הזה משתקף בשניים: (א) הנושא כמעט שלא נחקר; (ב) לא נעשתה הערכה של הדגם העונשי, שעיקרו עונשי-מקסימום בלבד, המשמש את רשויות-השיפוט למעלה מארבעים שנה.

ביבליוגרפיה לדוגמא (בעבודה האקדמית כ-20 מקורות אקדמיים באנגלית ובעברית) 

 to ?'Punish Why' From - Punishment of Philosophy the in Proportion" ,Hirsch Von .A

Review Law Israel 25 "?'Much How',

 and Gross .H Deserts", in Commensurate of Principle The - Justice Doing" ,Hirsch Von .A

243- Sentencing (.eds) Hirsch A.Von.

Guide User's .X SPSS.