‏190.00 ₪

שאלת המחקר

כיצד בא לידי ביטוי האיזון בין עקרון הפרדת רשויות לבין מערכת האיזונים והבלמים?

הפרדת רשויות מתייחסת לחלוקת ממשלת המדינה לזרועות, שלכל אחת מהן סמכויות ואחריות נפרדות ועצמאיות, כך שסמכויותיה של זרוע אחת אינן עומדות בסתירה לאלו של הזרועות האחרות.

החלוקה האופיינית היא לשלוש זרועות: רשות מחוקקת, רשות מבצעת ורשות שופטת, שהיא מודל ה"טריאס" של הפוליטיקה. ניתן לעמת זאת עם מיזוג הסמכויות במערכות פרלמנטריות וסמי-נשיאות, שבהן הרשות המבצעת והמחוקקת חופפות. [1]

הכוונה מאחורי מערכת של סמכויות מופרדות היא למנוע את ריכוז הכוח על ידי מתן איזונים בלמים. מודל הפרדת הרשויות משמש לעתים קרובות באופן לא מדויק לסירוגין עם עקרון ה"טריאס פוליטיקה". בעוד שמודל הטריאס פוליטיקה הוא סוג נפוץ של הפרדה, יש ממשלות שיש להן יותר או פחות משלוש זרועות.

הפרדת סמכויות מתייחסת לחלוקת ממשלת מדינה לזרועות, שלכל אחת מהן סמכויות ואחריות נפרדות ועצמאיות, כך שסמכויותיו של זרוע אחת אינן עומדות בסתירה לאלו של הזרועות האחרות. החלוקה האופיינית היא לשלוש זרועות: רשות מחוקקת, רשות מבצעת ורשות שופטת, שהיא מודל הטריאס פוליטיקה. ניתן לעמת זאת עם מיזוג הסמכויות במערכות פרלמנטריות וסמי-נשיאות, שבהן הרשות המבצעת והמחוקקת חופפות.

המונח "מערכת משולשת" מקובל לייחס לפילוסוף הפוליטי של תקופת ההשכלה הצרפתי ברון דה מונטסקייה, למרות שהוא לא השתמש במונח כזה אלא התייחס ל"חלוקת" סמכויות. ב-The Spirit of the Laws (1748), תיאר מונטסקייה את הצורות השונות של חלוקת הכוח הפוליטי בין רשות מחוקקת, רשות מבצעת ורשות שופטת. גישתו של מונטסקייה הייתה להציג ולהגן על צורת ממשל שסמכויותיה לא היו מרוכזות יתר על המידה במונרך בודד או שליט דומה (צורה שנודעה אז כ"אריסטוקרטיה"). הוא ביסס מודל זה על חוקת הרפובליקה הרומית והמערכת החוקתית הבריטית. מונטסקייה לקח את הדעה שלרפובליקה הרומית יש סמכויות מופרדות כך שאיש לא יוכל לגזול כוח מוחלט. במערכת החוקתית הבריטית, מונטסקייה הבחין בהפרדת רשויות בין המלך, הפרלמנט ובתי המשפט.

על פי עקרון האיזונים והבלמים, לכל אחת מזרועות המדינה צריכה להיות הסמכות להגביל או לבדוק את שתי האחרות, תוך יצירת איזון בין שלוש הסמכויות הנפרדות של המדינה. המאמצים של כל סניף למנוע מאחד מהענפים האחרים להפוך לעליון מהווים חלק מסכסוך נצחי, שמותיר את האנשים חופשיים מהתעללויות ממשלתיות. עמנואל קאנט היה חסיד של זה, וציין כי "הבעיה של הקמת מדינה יכולה להיפתר אפילו על ידי אומה של שדים" כל עוד יש להם חוקה מתאימה להעמיד פלגים מנוגדים זה מול זה.

ביבליוגרפיה לדוגמא (בעבודה האקדמית מקורות אקדמיים באנגלית ובעברית) 

יגאל מרזל "חובת האמון של הממשלה כלפי הכנסת" חובות אמון בדין הישראלי (רות פלאטו-שנער ויהושע (שוקי) שגב עורכים

Oxford Handbook on the Israeli Constitution (Aharon Barak, Barak Medina & Yaniv Roznai- eds., (2021)