‏290.00 ₪

שאלת המחקר

כיצד בא לידי ביטוי הגנת אשם תורם למפר חוזה?

תוכן עניינים

א. מבוא

עיקרי הטעמים בעד הכרה בהגנת אשם תורם ונגדה

ב. בחינה ביקורתית של המיון הקיים: מיון לפי טיב החובה החוזית שהופרה

1. בחינת הטעמים הרווחים בעד המיון לפי טיב החובה החוזית שהופרה

2. טעמים אחרים בעד המיון לפי טיב החובה החוזית שהופרה

ג. מיון חלופי: קבוצות מקרים שבהם ראוי להכיר בהגנת האשם התורם

אשם תורם "חוזי" לעומת אשם תורם "נזיקי"

קבוצה (א): אי-שיתוף-פעולה בביצוע החוזה

קבוצה (ב): סירוב להבהיר מחלוקות, ערפול המצב המשפטי ויצירת מבוי-סתום

קבוצה (ג): אי-אזהרה מסכנת נזק גדול או מנסיבות מיוחדות

קבוצה (ד): הטעיה ואי-גילוי מידע חיוני לביצוע החוזה שתרמו להפרה

(1) חובת גילוי בשלב הכריתה מול נטל גילוי בשלב הביצוע

(2) ההיקף של נטל הגילוי בשלב הביצוע

קבוצה (ה): יצירת אי-אמון וחששות אצל המפר

קבוצה (ו): אי-הקטנת הנזק בנסיבות של חשש להפרת החוזה

קבוצה (ז): אי-נקיטת אמצעי זהירות מיוחדים להגנת האינטרס המוגן בחוזה

קבוצה (ח): אי-הקטנת הנזק עקב אי-ידיעת הנפגע על הפרת החוזה

ד. סיכום ומסקנות

ה. סוף-דבר

בשיטות משפט רבות נטושה מחלוקת בשאלה אם יש להכיר בהגנת אשם תורם למפר חוזה 1 - הגנה המביאה לחלוקת האחריות 2 לנזק בין הצדדים לחוזה, בישראל טרם נקבעה הלכה בעניין זה על-ידי בית-המשפט העליון3. למעשה, השאלה של חלוקת האחריות נידונה, ואף נענתה בחיוב, בפסק-דין אחד בלבד שפורסם ושנפסק בבית-משפט השלום בירושלים על-ידי השופט ד"ר חמן שלח ז"ל4.

במדינות המשפט המקובל עסקו בתי-המשפט בנושא זה פעמים רבות. הדיון בפסקי הדין התמקד בדרך-כלל בשאלה אם חוק הקובע הגנה זו בתחום דיני הנזיקין חל אף על תביעה שעילתה חוזית. התשובות שניתנו לשאלה זו היו שונות, וברוב המדינות טרם נקבעה עמדה נחרצת בעניין.

באנגליה נפסקו כמה פסקי-דין של ערכאה ראשונה העוסקים בנושא. ניתן לחלקם לשלוש קבוצות עיקריות: הקבוצה הראשונה כוללת פסקי-דין שבהם נקבע כי להגנת האשם התורם אין כל תחולה בדיני החוזים; 5הקבוצה השנייה כוללת פסקי-דין שבהם נקבע כי ההגנה חלה רק אם החובה החוזית שהופרה הינה חובה לנקוט זהירות סבירה; 6ואילו הקבוצה השלישית כוללת מקרים שבהם נקבע כי ההגנה חלה רק כאשר עומדת לתובע, במקביל לעילה חוזית, עילת-תביעה נזיקית7. פסק-דין חדש יחסית של בית המשפט לערעורים באנגליה משתייך אף הוא לקבוצה השלישית, אם כי שאלת האשם התורם נידונה בו באמרת-אגב8. באחרונה, ב-Paper Working של ה-Law

Commission, הומלץ ליתן תחולה כללית להגנת האשם התורם, אלא אם החוזה מוציא הגנה זו, במפורש או מכללא.9

באוסטרליה נפסקו פסקי-דין השייכים לכל שלוש הקבוצות, בדרך-כלל בערכאות ראשונות; 10בניו-זילנד נפסק, גם כן בערכאה ראשונה, כי הגנת אשם תורם בחוזים אפשרית רק אם קיימת אחריות מקבילה בנזיקין; 11ובקנדה נפסקו פסקי-דין השייכים לכל שלוש הקבוצות,12 אם כי ניכרת בפסקי-דין אחדים נכונות להכיר בהגנת האשם התורם בדיני החוזים בלא כל מגבלות13. דעה ברוח זו הובעה אף בפסק-דין של בית-המשפט העליון הקנדי.14

שאלת ההכרה בהגנת האשם התורם בדיני החוזים התעוררה אף בשיטות משפט אחרות. בצרפת ובגרמניה הנטייה היא להחיל את ההגנה גם בתביעות חוזיות, הגם שהיא נתפשת בעיקרה כהגנה נזיקית, ולא חוזית15. בארצות-הברית קיימת ברוב המדינות חקיקה המאפשרת הגנת אשם תורם המביאה להפחתת פיצויים בתחום דיני הנזיקין, ואף שם עלתה לא-אחת השאלה אם ניתן להחילה גם על תביעה חוזית. לשאלה זו נתנו בתי משפט שונים תשובות שונות: היו שסירבו להחיל את החוק על תביעות חוזיות; 16היו שגילו נכונות להחילו במקרים שבהם קמה אחריות נזיקית במקביל לזו החוזית,17 או שהאחריות החוזית קמה בגין נזקי גוף או רכוש שהם תוצאה של הפרת התחייבות מכללא לתקינותו של נכס; 18והיו שנטו להחיל את החוק באופן רחב עוד יותר19. בפסקי-דין רבים נקבע, שבהיעדר חקיקה, אין תחולה להגנת האשם התורם בדיני החוזים,20 אם כי ניתן למצוא עמדה שונה בפסקי-דין אחרים.21

עיקרי הטעמים בעד הכרה בהגנת אשם תורם ונגדה טעמים רבים יש לרתיעתן של שיטות המשפט השונות מלהכיר בהגנת האשם התורם כהגנה כללית בתחום דיני החוזים. נטען, כי הגנה זו אינה נחוצה, עקב קיומן של הגנות אחרות המייתרות אותה: 22כי אשם (במובן של רשלנות) זר לדיני החוזים, המבוססים על אחריות מוחלטת,23 והכרה בהגנת אשם תורם תכניס לתוכם דבר-מה זר ובלתי-מוכר ותיצור בעיות יישום קשות; וכי דיני החוזים מחייבים קיומם של כללים פשוטים וברורים, והגנת האשם התורם הותרת תחת הצורך הזה24. אולם הטעם המשמעותי ביותר נגד ההכרה בהגנת האשם התורם הינו, כפי הנראה, שהגנה זו אינה מתיישבת עם מהותו של החוזה, שייעודו הוא לאפשר לצדדים לו הסתמכות ותכנון (להלן: טיעון ההסתמכות והתכנון) זאת, מכיוון שבמשטר משפטי בו קיימת ההגנה אין צד לחוזה יכול עוד לסמוך באופן מוחלט על כך, שאם לא תקוים ההתחייבות החוזית כלפיו, הוא יזכה בפיצוי מלא, אשר יעמיד אותו, מן הבחינה הכלכלית, במצב שבו היה עומד לו קוים החוזה. במשטר משפטי כזה מוטל על הנושה החוזי נטל מסוים, שאותו לא נטל על עצמו הסכמית, ואשר אם לא יעמוד בו, הוא עלול לאבד את זכותו לפיצויים, כולה או חלקה. אין הוא רשאי לשבת בחיבוק-ידיים ולהמתין שהחייב יבצע את החוזה עימו, כפי שהיה רשאי לעשות במשטר משפטי הדוחה את הגנת האשם התורם והמאפשר בדרך זו הסתמכות מוחלטת על החוזה25. כנגד הטעמים השוללים את הגנת האשם התורם בדיני החוזים קיימים טעמים חזקים המחייבים אותה. נטען, כי הגנה זו מביאה לתוצאה הוגנת וצודקת, שכן, היא מונעת יצירתו של מצב שבו נזק שהביא הנפגע על עצמו נופל על כתפיו של המפר; 26וכי הכרה בהגנה זו עולה בקנה אחד עם מגמה, הנחשבת בעיני רבים לרצויה, ליצור אחידות בכללים החלים בתחום דיני התרופות בחוזים ובנזיקין27. זאת ועוד, הכרה בהגנת האשם התורם מעודדת זהירות, שיתוף-פעולה וסולידריות בין הצדדים לחוזה, מביאה במקרים רבים לקיומם של חוזים, אשר בלעדי קיומה של הגנה זו, היו מופרים, ותואמת מגמות קיימות בדיני החוזים המודרניים28.

ביבליוגרפיה לדוגמא (בעבודה האקדמית כ-20 מקורות אקדמיים באנגלית ובעברית) 

נתנאל מונדר חוק הגנת הצרכן ותקנותיו - הדין, ההלכה, התיאוריה והמעשה, הוצאת אוצר המשפט (ספטמבר 2017)

ש' נרקיס הנזק הראייתי במשפט האזרחי והפלילי - הלכה ומעשה, הוצאת אוצר המשפט (אוגוסט 2017)