‏290.00 ₪

שאלת המחקר

כיצד בא לידי ביטוי מסך ההתאגדות?

תוכן עניינים

מבוא

פרק א. דיון מושגי

1. אישיות משפטית והגבלת האחריות

2. הגבלת האחריות "כלפי פנים" ו"כלפי חוץ"

3. יישומים נוספים

פרק ב. דיון עיוני

1. תיאוריה של תיאוריה של אישיות משפטית

2. תיאוריה של אישיות משפטית

3. התיאוריה ככלי מסביר

4. התיאוריה ככלי מנבא

סיכום

רוב המושבים השיתופיים בישראל הם אגודות שיתופיות. חברי האגודות הם חברי המושבים. המושבים, מצידם, מאורגנים לעיתים קרובות באגודות-על. חבריהן של אגודות אלה הם מושבים שיתופיים וקיבוצים. בשלהי שנות השמונים, חל סחף עז ביציבותה הפיננסית של תנועת המושבים כולה. כמה וכמה אגודות-על וכן רבים מחבריהן של אגודות אלה, כלומר, מושבים וקיבוצים, שקעו במצב חריף של חדלות-פירעון. חדלות-פירעון זו איימה, ובמידה מסוימת עודנה מאיימת, לגרור תגובת-שרשרת של התמוטטויות כספיות נוספות: של ספקים ונושים, של בנקים ומוסדות מימון ענפיים. על רקע חששות אלה, וכדי לאפשר עירויי-דם נוספים לתנועת המושבים המתדרדרת, עוצב ההסדר המפורסם, הידוע בכינוי "הסדר המושבים". הסדר זה רתם את הבנקים, את הממשלה ואת תנועת המושבים עצמה למאמץ עילאי להוציא את העגלה מן הבוץ. מאחר שתנועת המושבים, בתור שכזו, לא היתה מסוגלת להרים תרומה משמעותית לנשיאת חלקה בנטל, הוחלט לאפשר לה למסות את מרכיביה היצרניים ולאלצם לשעבד את הכנסותיהם לטובת המטרה המשותפת. הטכניקה שנבחרה להשגת היעד היתה לייחס מקצת מחובותיהן של אגודות-העל למושבים ולקיבוצים ומקצת מחובותיו של כל מושב לפרטים החברים במושב. ייחוס זה נעשה באמצעות קבלת החלטה באסיפה הכללית של כל אחד מן התאגידים הרלוונטיים. החלטות אלה התקבלו, בדרך-כלל, ברוב גדול, אך לא פה-אחד. שר העבודה והרווחה תרם משהו להצלחת המבצע, כאשר התקין תקנות מיוחדות, המאפשרות לאגודות השיתופיות כעסקינן לאמץ החלטות כאמור ולפעול על פיהן. 1

ע"א  "פרי העמק", אגודה חקלאית שיתופית בע"מ נ' שדה יעקב, מושב עובדים של הפועל המזרחי,2 מגולל את סיפור התנגדותו של מושב אחד, החבר באגודת-על, לנטילת חלק מחובותיה של אגודת-העל על עצמו. בג"צ 333/85 אביאל נ' שר העבודה והרווחה,3 שנפסק באותו יום, דן בסיפור התנגדותו של פרט, החבר במושב, ליטול על עצמו מקצת מחיוביו של המושב.3א

בית-המשפט העליון (מפי השופט א' ברק) החליט לא לאפשר לתאגידים הרלוונטיים להעמיס על חבריהם את נטל החובות שלא הסכימו ליטול על עצמם מרצונם החופשי. בית-המשפט הוסיף וקבע, כי התקנה שהתקין שר העבודה והרווחה, שסייעה למושבים ולארגוניהם לעשות מה שעשו, בטלה ומבוטלת (vires ultra). זו הלכה חשובה בתחום המשפט המינהלי, ובה לא אעסוק כלל ברשימה זו. רשימתי תיוחד לבחינת ההיבטים התאגידיים של הנמקת בית-המשפט. הנמקה תאגידית זו היתה יכולה להתבסס על פרופוזיציה פשוטה, והיא, שאחריותם של חברי התאגיד לחובות התאגיד היא אחריות מוגבלת, ולכן אין להטיל עליהם אחריות כבדה יותר מזו שנטלו על עצמם מרצון, עם הצטרפותם לתאגיד. מסקנה זו היה ניתן לבסס הן על הוראות החוק, הקובעות את האגודה השיתופית כאישיות משפטית עצמאית,4 והן על רמזים סטטוטוריים, המצביעים על הגבלת אחריותם של חברי האגודה השיתופית5. אך בית-המשפט בחר ללכת בדרך מורכבת ומסובכת יותר. וכך נימק בית-המשפט את סירובו להעמיס את חובות התאגיד על חברי התאגיד:

"תוצאה זו נובעת מההפרדה שבין החבר לבין האגודה השיתופית - הפרדה המעוגנת באישיותה המשפטית העצמאית של האגודה השיתופית... ודוק: תוצאה זו אינה נגזרת בהכרח מעקרון האחריות המוגבלת (liability limited) של חברי האגודה השיתופית. אפילו חבותם של חברי האגודה השיתופית אינה מוגבלת, אין בכך כדי ליצור יריבות משפטית בין הצד השלישי לבין החברים שאחריותם אינה מוגבלת. קיומה של הגבלת אחריות או העדרה קשור ליחסים הפנימיים שבין האגודה השיתופית המצויה בפירוק - לבין חבריה; אין הוא קשור במישרין ליחסים החיצוניים שבין צד שלישי לבין חברי האגודה השיתופית. עמד על כך השופט קיסטר בבג"צ 77/69 שדה צבי אגודה חקלאית שיתופית בע"מ נ' רשם האגודות השיתופיות, פ"ד כד(1) 269, 273:

'כל תאגיד הוא אישיות משפטית והנושים רשאים לדרוש פרעון חובותיהם מאת התאגיד בלבד ולא מאת החברים, אלא כאשר התאגיד נמצא במצב של פירוק ורכושו של התאגיד אינו מספיק לתשלום החובות, נדרשים החברים לשלם בהתאם לערבותם, והערבות הזו בחברה בע"מ ובאגודה כגון דנא היא מוגבלת;'

אכן, במהלך התפתחותה של תורת האישיות המשפטית הנפרדת של התאגיד, מילאה הגבלת האחריות של חברי התאגיד, תפקיד נכבד. היה בה, בהגבלת האחריות, כדי לבסס את מושג האישיות הנפרדת של התאגיד. עתה, כאשר מושג האישיות העצמאית הנפרדת של התאגיד מושרש עמוק בתודעתנו המשפטית, עלינו להבחין בין עקרון האישיות המשפטית הנפרדת לבין עקרון הגבלת האחריות... תוצאה זו נובעת מעקרון האישיות המשפטית של האגודה השיתופית ולא מעקרון הגבלת האחריות. אכן, היו תקופות בהיסטוריה של ההתאגדות, בהם לא הוכרה האחריות המוגבלת של החברים, אך הוכרה האישיות המשפטית של התאגיד... אפילו אחריות החברים אינה מוגבלת, אין בכך כדי ליצור יריבות בין החברים לבין הצד השלישי. שאלת הגבלת האחריות נוגעת ליחסים הפנימיים בתוך האגודה השיתופית, כלומר ליחסים הפנימיים שבין החברים לבין עצמם, ובינם לבין האגודה השיתופית."6

מן הדברים הללו עולים שני רעיונות, ושניהם נראים לי ראויים לבחינה מחדש. הרעיון העיקרי הוא קיומו של חיץ בין מושג האישיות המשפטית לבין רעיון הגבלת האחריות. לגישתו של בית-המשפט, תופעה פלונית יכולה להיות מוכרת כאישיות משפטית מבלי שאחריות הפרטים הקשורים לה תהיה אחריות מוגבלת. בית-המשפט מודה שהדוקטרינה של הגבלת האחריות מילאה תפקיד חשוב בהיסטוריה של גיבוש מושג האישיות המשפטית; אך לשיטתו, הגיע מושג האישיות המשפטית לדרגת בשלות מספקת, כך שהוא יכול להתקיים בזכות עצמו וללא סיוע של תורת הגבלת האחריות.

הרעיון השני, שעליו חוזר בית-המשפט פעמיים, לשם הדגשה, הוא, שהגבלת האחריות היא מעין הסכם שבין חברי התאגיד לבין עצמם פנימה, ואין לו נגיעה ביחסים שבינם לבין צדדים שלישיים. לשון אחרת, הצדדים השלישיים שהתקשרו עם תאגיד מנועים מלרדת לנכסיהם הפרטיים של חברי התאגיד, אף אם אחריותם של חברי התאגיד לחובותיו אינה אחריות מוגבלת.

תכליתה של עבודה זו היא לדון בשני רעיונות אלה ולדחותם. אפתח בניתוח מושגי ואעבור לדיון קצר בתיאוריה של האישיות המשפטית. הן העיון המושגי והן ההיבט העיוני מצביעים בבירור על אותה מסקנה: האישיות המשפטית והגבלת האחריות אינם אלא שני צדדים של מטבע אחד ויחיד; ותוצאה זו אינה בגדר הסדר פנימי שבין חברי התאגיד לבין עצמם, אלא דווקא תולדה של מעין עסקה הנכרתת בינם לבין צדדים שלישיים.

ביבליוגרפיה לדוגמא (בעבודה האקדמית כ-20 מקורות אקדמיים באנגלית ובעברית) 

Ltd .Co & Salomon .A .v Salomon

(.L.H) 51 ,22 .A.C

ג' ו' ליבניץ מסות חדשות על שכל האדם

א' פרוקצ'יה דיני חברות חדשים לישראל