עבודה אקדמית? חפשו עכשיו במאגר הענק, האיכותי והעדכני ביותר:

ב"ה. אנו חב"דניקים ולא נחטא בגזל: יש גם עבודות אקדמיות בחינם (גמ"ח). 15,000 עבודות אקדמיות במחיר שפוי של 99 - 390 שח.  סרטון על מאגר העבודות האקדמיות

اللغة العربية Русский

français              አማርኛ

לא מצאתם עבודה מתאימה במאגר? סמסו לנו דרישות לכתיבה מותאמת אישית - ונפנה למומחה חיצוני בעל תואר שני בתחום שלכם לכתיבה הנתפרת לצרכים שלכם בדיוק!

פרסמו את עבודותיכם הישנות אצלינו וקבלו הכנסה פסיבית נהדרת!

חוות דעת על מרצים

הוצאת ויזה לדובאי תשלום מאובטח בעברית

אמריקן אקספרס – ויקיפדיה    (לא דיינרס)    

תוצאת תמונה עבור פייבוקס 5% הנחה ב-פייבוקס  

bit ביט on the App Store   ×ª×©×œ×•× בחיוב אשראי טלפוני דרך נציג שירות 24/7העברה בנקאית

 

עבודה אקדמית חופש העיסוק והסוד המסחרי, משפט משווה (עבודה אקדמית מס. 2425)

‏290.00 ₪

49 עמודים.

עבודה אקדמית מספר 2425

 
עבודה אקדמית חופש העיסוק והסוד המסחרי, משפט משווה

שאלת המחקר

כיצד בא לידי ביטוי חוק יסוד חופש העיסוק?

תוכן עניינים

  1. מבוא לעבודה- רקע והצגת שאלת המחקר
  2. חוקי היסוד
    • חשיבות חוק יסוד חופש העיסוק
    • השפעת החוק על המשפט הפרטי
    • התמורות והשינויים שחלו לאחר חקיקת החוק
  3. הגבלת חופש העיסוק מכוח חוזה:
    • האם חובה שתהיה התחייבות מפורשת להגבלת חופש העיסוק
    • הזכויות והאינטרסים המתנגשים: העובד, המעביד, הציבור והחברה.
    • אינטרס הציבור- הסבר והרחבה
    • אינטרס העובד- הסבר והרחבה
    • הגבלת חופש העיסוק לזמן מוקצב
    • כיצד מאזנים בין האינטרסים המתנגשים הנ"ל
  4. הגבלת חופש העיסוק מכוח סודות מסחריים:
    • מהו בכלל סוד מסחרי
    • גישות שונות בנושא: הגנה על סודות מסחריים
    • ההוכחות המוטלות על המעביד להצדקת דרישתו להגבלת העובד מלעבור למקום מתחרה
    • השיקולים העומדים בפני בית המשפט בבואו להכריע האם להגביל את חופש עיסוקו של העובד
    • ניתוח פסק דין צ'ק פוינט
  5. הרחבות ותוספות
    • הגבלת חופש העיסוק בהסכם קיבוצי
    • התערבות בג"צ בפסיקת ביה"ד לעבודה
    • סעדים משפטיים
  1. משפט משווה 
  1. סיכום העבודה והצעות לשיפור

תשובה לשאלת המחקר 

  1. רשימה ביבליוגרפית

מאז חקיקת חוק יסוד חופש העיסוק מעמדו הנורמטיבי של חופש העיסוק השתנה. הוא הפך לזכות על חוקית ולכן המחוקק לא יכול לפגוע או להגביל את חופש העיסוק ע"י קביעה מפורשת, ברורה וחד משמעית או בחקיקת משנה (בשונה מהדין הקודם). חוק הפוגע בחופש העיסוק יהיה תקף רק אם הוא מקיים את פסקת ההגבלה הקבועה בסעיף 1 לחוק ואומרת כי " אין מגבילים זכות זו אלא בחוק, לתכלית ראויה ומטעמים של טובת הכלל". הגבלה זו על כוח החקיקה מכוח זכויות האדם והאינטרס הציבורי מהוות דוגמא לדמוקרטיה שמגבילה את כוחות של הרוב לטובת זכויות אחרות.

חוק יסוד חופש העיסוק וחוק יסוד כבוד האדם וחירותו [1] חוללו מהפכה במעמד המשפטי והחוקתי[2] של זכויות האדם בישראל. הן כבר לא 'מטריה נורמטיבית'(הדין הקודם) המשמשת לפירושם של חוקים, אלא הפכו למשענת נורמטיבית הקובעת את תוקפם של כל דברי החקיקה. הזכויות הללו חדלו להיות זכויות 'שאינן כתובות על ספר' אלא חוקקו שחור על גבי לבן ונהנות ממעמד חוקתי מועדף.. מכאן, עיקר המהפכה חל לא בתוכן זכויות האדם אלא בתוקפן – זכויות אלו מחייבות מעתה את המחוקק עצמו. אולם, שני חוקי היסוד הללו אינם מכירים בזכויות אדם מוחלטות אלא באופן יחסי: פסקת ההגבלה בשניהם (שהיא זהה) קובעת אמת מידה לקביעת יחסיות זו. חוק יסוד חופש העיסוק העניק לחופש העיסוק הגנה רחבה ביותר, הן מבחינת היקפה והן מבחינת תחולתה, והעניק לביהמ"ש כלים המאפשרים לו להפעיל ביקורת שיפוטית אפקטיבית במקרים בהם חופש העיסוק נפגע. חוק זה כינס את כל הוראות המשפט בענין חופש העיסוק, עיגן אותן ונתן להן תוקף מיוחד העומד מעל תוקף של חוק רגיל אחר. מכאן שזכות היסוד של חופש העיסוק, כתוצאה מחקיקת חוק יסוד חופש העיסוק, עומדת בראש הפירמידה של עקרונות היסוד במערכת המשפט בישראל. כדי לפגוע או לתקוף את חופש העיסוק יש לחוקק חוק יסוד שנתקבל ברוב של חברי הכנסת (סעיף 7 לחוק) -לחוק היסוד יש שריון באמצעות תחיקה רגילה שלא הוענק לחוקי יסוד אחרים, קרי- זכות האדם לחופש עיסוקו עומדת מעל לתחיקה הרגילה ומעל לחוק רגיל. חשוב לומר שחופש העיסוק, עוד לפני חקיקתו כחוק יסוד, היה אחת מזכויות היסוד הבלתי שנויות במחלוקת שבסיסן היה בהלכה. הפיכת חופש העיסוק כחוק יסוד עיגן זכות זו בעיקר כנגד אפשרות לפגוע בתוקפה או בהיקפה של הזכות. [3]

החלת החוק –ככלל, ההלכה מתייחסת לחופש העיסוק בתחום המשפט הציבורי. הגבלת עיסוק במשפט הפרטי מושתתת בישראל על דיני החוזים ועל ההלכות שנפסקו בנושא זה.

היקפה של הזכות - נקבע עפ"י תפיסתה של החברה באשר לזכויות האדם, ומידת ההגנה נקבעת ע"י איזון בין הערכים והאינטרסים הנוגעים לדבר, בדרך זו ייקבע האיזון ביחס שבין חוק יסוד כבוד האדם וחירותו לבין חוק יסוד חופש העיסוק.

חשיבותה של פסקת ההגבלה: מצד אחד היא מגינה על זכויות האדם כי רק אם מתקיימים התנאים הקבועים בה, ניתן לפגוע בזכויות האדם, ומצד שני מצמצמת את זכויות האדם בכך שהיא קובעת תנאים בהם ניתן להגבילן. האיזון קובע את היחסים הפנימיים שבין זכויות האדם, בינן לבין עצמן, ואת היחסים שבין זכויות האדם לבין האינטרסים של הכלל. פסקת ההגבלה אינה נוסחת האיזון היחידה במקרה של שחופש העיסוק וכבוד האדם[4] וחירותו מתנגשים מאחר ופסקת ההגבלה בשני חוקי היסוד הללו זהה, ולכן צריך ליצור יחסי גומלין ביניהם ע"י קשר עקיף בין האיזון החוקתי לבין המשפט הפרטי לדוגמא: תום לב, תקנת הציבור. משמעות חופש העיסוק לעובד הינה כלכלית, חברתית, יצירתית והתפתחות חופשית של אישיות האדם. לפיכך, אם ישנה פגיעה בחופש זה ביהמ"ש צריך לשאול את עצמו:

  1. האם המטרה הראויה חשובה דיה בכדי להצדיק את הפגיעה, כלומר אם האמצעים נעשו בתום לב
  2. אם הם קשורים באופן רציונלי למטרה
  3. מהם האמצעים החלופיים שאפשר לנקוט בכדי לא לפגוע בחופש העיסוק

(בעבודה האקדמית כ-20 מקורות אקדמים באנגלית ובעברית)

ביבליוגרפיה לדוגמא:

אהרון ברק כבוד האדם הזכות החוקתית ובנותיה (נבו)

ידין ש'. רגולציה חדשה: מהפכה במשפט הציבורי, הוצאת נבו (2018)

McGaughey E, ‘A Human is not a Resource’ (2018) Centre for Business Research, University of Cambridge Working Paper 497 2018


העבודה האקדמית בקובץ וורד פתוח, ניתן לעריכה והכנסת פרטיך. גופן דיויד 12, רווח 1.5. שתי שניות לאחר הרכישה, קובץ העבודה האקדמית ייפתח לך באתר מיידית אוטומטית + יישלח קובץ גיבוי וקבלה למייל שהזנת

‏290.00 ₪ לקוחות חוזרים, הקישו קוד קופון:

מחיקה ובלעדיות/מצגת


שדה אימייל הינו חובה