‏290.00 ₪

שאלת המחקר

כיצד באות לידי ביטוי סנקציות כלכליות" כאמצעי לחץ על מדינות?

תוכן העניינים:

מבוא

פרק א - סנקציות כלכליות, הפעלת כוח צבאי ומה שבניהן

מהן סנקציות כלכליות והאם הן אפקטיביות?

הפעלת כוח צבאי במסגרת סנקציות - 'דבר מה נוסף'

חרב הפיפיות של כלכלות הנפט

פרק ב - הפעלת נשק הנפט - ארבעה מקרי חקר

הליגה הערבית מול התנועה הציונית ( ואילך)

אמברגו הנפט

הליגה הערבית מול מצרים

הליגה הערבית מול קנדה

פרק ג - סנקציות הגרעין על איראן

הטלת הסנקציות והסכם ה-JCPOA

ה-Maximum Pressure Campaign והתגובה הנגדית

סיכום - הלנצח נאכל חרב?

ביבליוגרפיה

בחלק גדול מעימותי העבר, מלבד הפעולה העיקרית - הפעלת הכוח הצבאית למול שטח האויב וצבאו, שילבו מדינות רבות רכיב תומך נוסף - פעולות למטרת פגיעה כלכלית ביריב גם כנגד יעדים שאינם צבאיים[1]. דוגמה לפעולה בהגיון זה במסגרת לחימה ניתן לראות במצור הימי של מדינות ההסכמה על מעצמות המרכז, אשר הוטל לצורך הגבלת יבוא הסחורות והמזון במהלך מלחמת העולם הראשונה, ואף היה לו משקל מכריע בניצחונן של מדינות ההסכמה.^[2] מטרת שילוב פעולות אלה הייתה להביא להכנעת היריב, הן באמצעות הכרעה צבאית והן באמצעות הגברת הלחץ האזרחי על השלטון ומניעת יכולת כלכלית להמשך העימות.

בשנים שלאחר מלחמת העולם השנייה, על-רקע המלחמה הקרה אשר התפתחה בין ברית המועצות לארצות-הברית, ננקטו פעולות בהגיון שונה - שימוש ביכולת הפגיעה הכלכלית בלבד, כאמצעי עיקרי לטובת השפעה על היריב, ללא הפעלת כוח צבאי. במחצית השנייה של המאה הקודמת, לאור עליית קרנו של הנפט כמקור העיקרי להפקת אנרגיה בעולם,^[3] וכפועל יוצא - עליית חשיבותן היחסית של מדינות ערב המזרח-תיכוניות בשוק האנרגיה העולמי,^[4] היה בידי מדינות אלה כלי המאפשר הטלת סנקציות כלכליות על מדינות התלויות בנפט לכלכלתן ללא צורך בהפעלת כוח צבאי.

עוד בשנת 1946, בהכרתן על הטלת "החרם הערבי", ניסו מדינות ערב להשתמש בכוחן כיצואניות נפט על-מנת להטיל סנקציות ולפגוע בתנועה הציונית ולאחר מכן במדינת ישראל בתחילת דרכה, באמצעות מניעת אספקת נפט והפעלת לחץ עקיף על מעצמות העולם. ניסיון זה כשל ולא זכה לתהודה לאור סיבות רבות ובהן שליטה כמעט מוחלטת של קרטל 'שבע האחיות' והמערב במסחר בנפט מ'פי-הבאר' ועד למכירתו לצרכן.^[5] במהלך מלחמת יום-הכיפורים, בשלהי שנת 1973, הטיל אופ"ק^[6] אמברגו נפט על כל המדינות התומכות בישראל עד לנסיגתה מהשטחים אשר כבשה במלחמת ששת-הימים בשנת 1967. פעולה זו הביאה לסחרור עולמי במחירי הנפט, למדיניות קיצוב בדלק ולעליית מחירים של מאות אחוזים.^[7] כך השתמשו מדינות הארגון במשאב הטבע שברשותן כאמצעי לחץ כלכלי על מדינות העולם למימוש דרישה אופרטיבית.

על-פי-רוב סנקציות אלה לא הביאו לתוצאה המיוחלת. ברבות השנים, הסכמים ובריתות בין מדינות, לצד ריבוי במשאבי אנרגיה חלופיים, הביאו לירידת פוטנציאל ההשפעה של מדינה בודדת או איגוד מדינות מפיקות נפט על מחירי הנפט בעולם, וכפועל יוצא - על יכולתן להטיל סנקציות באמצעות אי-מכירת נפט למדינה ספציפית או מספר מדינות. כיום, בעלות על משאב הנפט אינה מספקת ככלי בודד להטלת סנקציות.

במקביל לירידת התלות בנפט והשפעתו ככלי בודד, תהליך הגלובליזציה הביא לכך שכלכלתן של מדינות הפכה תלויה יותר ויותר במסחר שוטף עם מדינות העולם. כך, סנקציות המוטלות על-ידי קואליציה רחבה של מעצמות כלכליות תוך "ניתוק" מדינה בודדת מהעולם באמצעות מניעת מסחר והקפאת מט"ח ונכסים, הינן משמעותיות מאוד ומשפיעות ישירות על המדינה מקבלת הסנקציה. ניתן לומר שכיום הנפט ככלי יעיל להטלת סנקציה הוחלף על-ידי התלות בקשרי המסחר עם העולם.

במסמך זה אחקור, באמצעות בחינת מקרי עבר, האם סנקציות כלכליות עומדות ויעילות בפני עצמן או האם בנוסף הן נדרשות גם לאיום אפקטיבי בהפעלת כוח או מימושו בפועל. אני טוען כי סנקציה, כמאזן של נחישות והשפעה בין שולח הסנקציה למקבלה באמצעות הטלת עיצומים כלכליים, או איום בהטלתם, אינה אפקטיבית לבדה. קרי - הכאב והמחיר אשר יושת על מקבלת הסנקציה לא יביאו אותה לשנות את דרכיה בהתאם לכוונת מטילת הסנקציה. לטענתי, להצלחת סנקציה נדרש 'דבר מה נוסף' - הפעלת כוח ישירה או איום אפקטיבי בהפעלת כוח לצד העיצומים הכלכליים. איום זה מהווה את 'דמי הרצינות' ואת ההוכחה למקבלת הסנקציה כי מטילת הסנקציה נחושה בכוונותיה, וכי היא מוכנה לשלם מחיר משמעותי על-מנת להשיג את מטרותיה, אף באמצעות פגיעה צבאית במקבלת הסנקציה.

הצורך בהפעלת כוח או באיום בהפעלתו, מגביר את הסיכון על מטילת הסנקציה לאור העצמת הרמטיות הסנקציה - סנקציות עשויות אמנם להביא את המדינה מקבלת הסנקציה לפעול, אך לא בהכרח להביא לפעולה אליה כיוונה מטילת הסנקציה. מקבלת הסנקציה עלולה להפעיל לחץ נגדי/חוזר (Push Back) למול מטילת הסנקציה אשר לא הותירה מרחב תמרון למקבלת הסנקציה ו'דחקה אותה אל הקיר' ללא מוצא רלוונטי מאפשר בראייתה. זו עלולה לנקוט למשל בהקצנה מדינית וצבאית, במקום ויתור על אופן פעולתה שלמולו יצאה מטילת הסנקציה למהלך העיצומים.

בעבודה האקדמית כ-20 מקורות אקדמים באנגלית ובעברית

ביבליוגרפיה לדוגמא:

[1] פרושאור ר. באופן לא דיפלומטי, הוצאת ספרי חמד ידיעות אחרונות (2021)

דרשן-לייטנר ניצנה ושמואל מ. כץ, המלחמה החשאית בכספי הטרור, ידיעות ספרים, 2020

רפי איתן, איש הסוד, הוצאת ספרי חמד, ספטמבר 2020

מוקיר י', עופר א'. כלכלה במבחן הזמן: סוגיות בהיסטוריה כלכלית. הוצאת האוניברסיטה הפתוחה

Emmanuel Navon. The Star and the Scepter: A Diplomatic History of Israel, The Jewish Publication Society/University of Nebraska Press 2020

חסין AMI