עבודה אקדמית? חפשו עכשיו במאגר הענק, האיכותי והעדכני ביותר:
הנחה 15% על כל מאגר העבודות האקדמיות !!! בעת "חרבות ברזל" : קוד קופון: מלחמה
ב"ה. אנו חב"דניקים ולא נחטא בגזל: יש גם עבודות אקדמיות בחינם (גמ"ח). 15,000 עבודות אקדמיות במחיר שפוי של 99 - 390 שח. סרטון על מאגר העבודות האקדמיות
לא מצאתם עבודה מתאימה במאגר? סמסו לנו דרישות לכתיבה מותאמת אישית - ונפנה למומחה חיצוני בעל תואר שני בתחום שלכם לכתיבה הנתפרת לצרכים שלכם בדיוק!
5% הנחה ב-פייבוקס
עבודות אקדמיות "חמות":
עבודה על החותים התימנים
עבודה בנושא מלחמת חרבות ברזל
עבודה על פסילת חוקי יסוד, בג"צ דיון מורחב, עילת הסבירות
סמינריון על חוק הנבצרות ביבי, בג"צ 2024
עבודה על מחאה נגד הרפורמה המשפטית 2023
רפורמת שר המשפטים יריב לוין, פסקת ההתגברות, ממשלת נתניהו 2023
מחדל הפריות אסותא- החלפת עוברים
בן גביר - ימין פוליטי עולה 2022-2023
מבצע שומר החומות: עזה-רקטות-חמאס 2021
אסון מירון, דוחק הילולת בר יוחאי
הסתערות על הקפיטול, תומכי טראמפ
דובאי 2021: שלום מדינות ערב
עבודת סמינריון על נשים בפוליטיקה
סמינריון בחירות מפלגות אווירה 2021
מצגת אקדמית אלאור אזריה- 99 ש"ח
סרטון הסבר מאגר העבודות האקדמיות
עבודה אקדמית השופט מנחם אלון (עבודה אקדמית מס. 2409)
290.00 ₪
21 עמודים.
עבודה אקדמית מספר 2409
שאלת המחקר
כיצד בא לידי ביטוי השופט מנחם אלון?
תוכן עניינים
מבוא
משפט ציבורי וביקורת שיפוטית
שפיטות
סבירות
כבוד האדם וחירותו
מדינה יהודית ודמוקרטית
סוף דבר
סיכום
ביבליוגרפיה
א. פתח דבר
1. וכה אמר השופט מנחם אלון:
כלל גדול בידינו, שאין מערכת משפטית יכולה להתפרנס מגופו של הדין בלבד. גופה של מערכת המשפט זקוק הוא לנשמה, ויש שאף לנשמה יתרה1....
נשמה יתרה כזו מצויה למכביר בפסקי-דינו של המשנה-לנשיא אלון.
השופט מנחם אלון בולט בחותם האישי העז שהטביע על המשפט הישראלי. הוא מזוהה עם משנה סדורה ומגובשת, המתבטאת בשורה ארוכה של פסקי-דין. לא בכל המקרים התקבלה דעתו והפכה להלכה; אך אין בכך כדי לגרוע מתרומתו הייחודית למשפטנו.
2. על עיקרים בתפיסת עולמו השיפוטית של השופט אלון אפשר ללמוד כבר מאחד מפסקי-הדין הראשונים שלו שפורסמו - ע"א 566/77 דיקר נ' מוך ואח'2. ראשית, למרות שעניינו של פסק-הדין הוא בדיני החוזים ולא במשפט הציבורי, דבריו של השופט אלון מתמקדים בהיבטים החוקתיים העקרוניים שעוררה ההתדיינות. שנית, השופט אלון מטעים את הזהירות המיוחדת שבה על בית המשפט לנהוג בבואו לקבוע כללים לעניין פסילתם של חוזים הסותרים את תקנת הציבור, ויחד עמה הוא מטעים את השפעתה של תפיסת עולמו של השופט על תוכנם של כללים אלה. וכך, בין השאר, הוא כותב:
...קביעת כללים אלה הריהי משימה גדולה וקשה. לא רק משום - כדברי המשל הקדמוני האנגלי - שהמושג "תקנת הציבור" הריהו כסוס פרוע שרוכבו אינו יודע לאן יובילו, אלא משום שכל הגדרה שהיא, אף אם היא לכאורה ברורה ומאוזנת, טומנת היא בחובה גרעין הספק ואי-הוודאות. טול למשל דבריו של השופט שמגר...: "...תפיסות עולם והשקפות החיים המיוחדות למסגרת חברתית או לאומית נתונה... משתנות עם חלוף העתים, ומבטאות תמיד את אמונותיה ודעותיה של אותה התקופה". ולאן ישאל השואל: ומה הן אמונותיה ודעותיה של אותה התקופה? הרי קשה, קשה מאוד לתת הגדרה אובייקטיבית לאמונות ודעות אלה, ודומה שהשפעה לא מבוטלת על כך יש לעולמו הפנימי של מי שקובען ומגדירן. ...ויתרה מזו וקשה מזו: בבוא השופט לפרש תקנת הציבור מהי, האם פירושו של דבר שעליו לראות בתקנתו של הציבור את שהציבור נוהג ורוצה או אולי שומה על בית-המשפט לעבור חלוץ לפני המחנה ולקבוע מיזמתו ומדעתו הוא, לאחר עיון ושיקול מדוקדק, תקנתו של הציבור מהי... דומה אפוא, שהגדרת המושג "תקנת הציבור", זה "העצמאי" שבחוק החוזים, תיעשה טיפין טיפין, מן הפרט אל הכלל וחוזר חלילה, הכול לפי המעשה המיוחד והעניין המסוים3.
ושלישית, השופט אלון עומד על השימוש הנכבד שעל בית-המשפט לעשות במשפט העברי. וכך, בין השאר, הוא כותב בעניין זה:
בתהליך גיבוש זה של פרשנות המושג "תקנת הציבור", שמצווים אנו מכוח סעיף 63 לחוק החוזים (חלק כללי), תשל"ג - 1973 ... לפרשו שלא מתוך רעייה בשדות זרים, צריך לקבוע ולייחד מקום בראש למסורת המשפט
העברי, לעקרונותיו ולהוראותיו...פירוש המושג תקנת הציבור על-פי יסודות ועקרונות המשפט העברי תמלא תוכן של ממש את מגמת עצמאות החוק אשר אנו מצווים עליה מכוח הוראת סעיף 63 של חוק החוזים האמור4....
יצוין, כי בפסק-דין זה הייתה דעתו של השופט אלון בעניין מעמדו של המשפט העברי - שבה תמך, במידה רבה, השופט יצחק כהן - דעת הרוב. שופט המיעוט בעניין זה - השופט אשר - ציין שאינו סבור, "שבבואו לפסוק במקרה מסוים יהיה על בית-המשפט לשאוב את השראתו ממקור אחד בלבד, ויהיו חשיבותו הלאומית ותוקפו המוסרי מה שיהיו. מהי טובת הציבור יקבע בכל מקרה בהתחשב עם התפתחותה התרבותית, הכלכלית והאידיאולוגית של החברה הנאורה. על השופט לזכור שמה שנראה היה כשיא ההתפתחות בשנים שעברו אינו חייב, בהכרח, להתאים למושגיו של העולם בשנת 1978"5.
ביבליוגרפיה לדוגמא (בעבודה האקדמית כ-20 מקורות אקדמיים באנגלית ובעברית)
ע"א 391/80 מירה ומיכאל לסרסון ואח' ג' עדכון עובדים בע"מ, פ"ד לח(2) 237, 264 בין האותיות ג-ד.
פ"ד לב(2) 141 (להלן: ע"א דיקר), 149-152. פסק-הדין ניתן בתאריך 20.3.78.