‏290.00 ₪

שאלת המחקר

כיצד בא לידי ביטוי שירות המבחן בהליך הפלילי?

תוכן עניינים

מבוא

קציני המבחן

תסקיר המבחן

ההמלצה שבתסקיר

המידע שבתסקיר

מהימנותו של המידע הכלול בתסקיר

הנזק בעיונו של הנאשם בתסקיר המבחן

הצורך באיזון

קצין מבחן ופקיד סעד

קצין מבחן ועד מומחה

תיאוריות ענישה ושיקום

שירותי התקון (Correctional services)

מהלכה למעשה

סיכום

מקורות

העבודה שלפנינו בחנה את נושא שירות המבחן וענישה, הטיפול והשיקום של נוער עובר חוק. שירות המבחן הוא שירות ממלכתי סוציאלי במינהל סיוע לבתי משפט ותקון שבמשרד העבודה, הרווחה והשירותים החברתיים הקיים ופועל מכוח חוק סדר הדין הפלילי. להלכה ולמעשה הוא חלק ממערכת אכיפת החוק ובלשון הפסיקה המשפטית הוא מכונה "זרועו הארוכה של בית המשפט. השירות אחראי על מתן שירותי אבחון ופיקוח, וכן טיפול במעורבים באירוע פלילי (חשודים, נאשמים ונפגעי עבירה בני 18 ומעלה) ובשיקומם. עובדי השירות מכונים "קציני מבחן" והם עובדים סוציאליים בהכשרתם. שירות המבחן מיועד להפחית את הסיכון לחברה, בכלל ובפרט, על ידי בחינת המקרים שבטיפולו. הוא בוחן את התאמתם של עונשים לנאשמים במשפטים פליליים ובכלל זה מציע חלופות לענישה ולמעצר. הוא מופקד על שיקום העוברים על החוק בקהילה, ומטרתו למנוע ולפחות לצמצם את שיעורי העבריינות החוזרת. התהליך מתחיל בשלב האבחון, שבמהלכו נקבע כוון ההתערבות. ההמלצות מוגשות בתסקיר קצין המבחן. ההתערבות מבוצעת במסגרת צווים של בתי משפט הדנים בפלילים: צווי מבחן, צווי מבחן סמים, צווי מבחן אלימות במשפחה, צווי שירות לתועלת הציבור, צווי פיקוח מעצר ופקוח אלקטרוני וכן טיפול באנשים אשר הוחלט לגביהם על עיכוב הליכים משפטיים או אי העמדה לדין. (עציוני, 2019)

לצד שירות המבחן למבוגרים פועל שירות המבחן לנוער.

הוצג כי לענישה מטרות שונות המושתתות בעיקרן על תיאורית הגמול ועל התיאוריה התועלתנית, לאחר מכן הודגש כי הניגודים הבולטים ביותר בשאלת צידוק הענישה הם בין הגישה הראשונה הפונה אחורה כאשר היא בוחנת את העבירה שבוצעה, ומתייחסת אל החוק. היא מצדיקה את ענישת העבריין בכך שמעשהו מוגדר בחוק כעבירה, וכי הוא נמצא אשם בה. לעומת זאת, האסכולה התועלתית מסתכלת קדימה וטוענת שרק התייחסות אל העתיד צריכה להעסיק אותנו . בנוסף, התיאוריה התועלתנית מסבירה כי את הענישה ניתן להצדיק רק כאשר היא מוטלת למען השגת מטרות המביאות תועלת לחברה: למען הרתעה ממעשי עבירה נוספים, כדי למנוע מהעבריין לחזור ולבצע עבירה הלכה למעשה, וגם כדי להעניק לעבריין הזדמנות לתקן את עצמו   השיקום מהווה שיקול מרכזי בקביעת העונש במטרה להביא לשילובו של העבריין בחברה כאזרח שומר חוק ).

העבודה דנה בהתפתחות החקיקה לגבי נוער עובר חוק ועל אופן המשפט של נער עבריין.

מדינת ישראל קבעה לעצמה מדיניות רשמית בכל הנוגע לקטינים עוברי חוק ואשר עיקרה מיצוי דרכי טיפול וחינוך בטרם ענישה. מדיניות זו נובעת מהתפיסה כי אישיות הקטין עודנה ניתנת לעיצוב ושינוי (אלישע וברוור, 2015). למעשה מדובר בשילוב של שתי גישות- הגישה העונשית והגישה השיקומית ואשר אלו מעוגנות יחדיו באמנה לזכויות הילד (בן ברוך, סיני ושיינפלד, 2015). לכן, לנוער עובר חוק ישנו תהליך שונה מבוגר עובר חוק. קטין נשפט בבית משפט לנוער וישנם קטינים המופנים לשירות המבחן לנוער. קציני המבחן יכולים להמליץ למשטרה על סגירת התיק נגד הקטין, והם עורכים חקירה פסיכוסוציאלית (תסקיר) לבית המשפט וכוללים בו המלצה על האמצעי המתאים ביותר שלדעתם יש בו כדי להחזיר את הקטין למוטב.

שנית, הוצגו שירותי התקון ומטרת צו המבחן לנוער שהיא קבלת הדרכה, עזרה ועצה מאת קצין המבחן. חלק מהתנאים בצו המבחן הם: להגיע אל קצין המבחן במועדים שיקבעו, להודיע על שינוי כתובת ומקום מגורים ולהישמע להוראות קצין המבחן. בצו זה ניתן להוסיף תנאים ייחודיים לקטין (חובב, 2012). שירות המבחן לנוער מפעיל תכניות שונות לכלל הקטינים אשר הגיעו לשירות וביניהם טיפול קבוצתי, קבוצת דיון משפחתית- לצורכי שיקום, צדק מאחה- לצורכי תיקון הנזק ושירות למען הציבור. (עציוני, 2019)

שלישית הוסברו והוצגו מסגרות הענישה השונות שעומדות לרשות מערכת המשפט לשם מיצוי הדין הענישתי עם הקטין העבריין וזאת מלבד כלא "אופק" לעבריינים צעירים שעליו ממונה שירות בתי הסוהר. על מסגרות אלו ממונה רשות חסות הנוער במשרד הרווחה והיא הגורם הממשלתי על טיפול חוץ-ביתי סמכותי בקטינים במצבים של עבריינות ובקטינים המצויים בקצה הרצף הטיפולי. הרשות מפעילה מגוון מסגרות, ביניהן: מעונות נעולים, מעונות פנימייתיים, הוסטלים, קהילות טיפוליות לנפגעי סמים ועוד. כ- 300 קטינים השוהים במעצר או במאסר מקבלים בכל שנה שירותי חינוך במתקנים שהם שוהים בהם, ואלו שואפים לדמות בהצלחה רבה ככל האפשר את הפעילות החינוכית במוסדות החינוך בקהילה, כדי להעניק לקטינים כלים לחזרה למסלול הנורמטיבי.

לבסוף, הוצג הפרק האחרון וכותרתו "הלכה למעשה". עיקרו ראיון עם גבר שבעברו עבר עבירה והיה תחת צו מבחן של שירות המבחן לנוער. הומחשה תפיסתו על אופן המשפט והתהליך שעבר מרגע קבלת כתב האישום לגזר הדין ועד לגמר הדין. מראיון זה ניתן ללמוד כי במדינת ישראל פועלים עפ"י הגישה החינוכית טיפולית לגבי נוער עובר חוק וכי היא זו המובילה את בית המשפט לנוער. בנוסף, ניתן להסיק מפרק זה כי "חווית" המשפט מעינו של הגבר בהיותו נער אינה נעימה ומעלה פחד וחשש לתוצאות עתידיות. שילוב אדם ניטראלי ככל האפשר שזהו קצין המבחן, עובד סוציאלי במקצועו, הוא שילוב שמביא להקלה מסוימת אצל הנער, כי יש אדם שמוכוון לעזור לו לשקם את עצמו ולהסביר לו על תוצאות שיכולות להיגרם במידה ולא יביע חרטה/יבין את הטעות ויתנצל על כך. מהראיון עם ג' ניתן היה להבין כי הוא עבר תהליך של הבנה, חרטה והמשיך בחיים נורמטיביים עם מסלול של עבודה, לימודים והגשמה עצמית. זוהי המטרה של עונש טיפולי חינוכי שעליו דנו במהלך כל העבודה. (עציוני, 2019)

(בעבודה האקדמית כ-20 מקורות אקדמים באנגלית ובעברית)

ביבליוגרפיה לדוגמא:

הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, סקר לשנת 2022, הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, פרסומי למ"ס, לפ"מ, ירושלים (2022)

קוגלר י'. תאוריה ומעשה בדיני עונשין: מבוא והיסוד העובדתי (מכון סאקר. הוצאה אקדמית נבו, 2020(

בושרי נ. קטינים במשפט: מתלות לעצמאות (הוצאת שהם) (2019)