עבודה אקדמית? חפשו עכשיו במאגר הענק, האיכותי והעדכני ביותר:

ב"ה  15,000 עבודות אקדמיות בחינם/ במחיר שפוי:99-390 שח. 

אתר ברוח חב"ד 

שיתוף מידע ללא גזל.

החומר באתר משמש השראה וחומר עזר בלבד. אסור להשתמש בקובץ העבודה להגשה למוסד אקדמי.

طُلَّاب 

Русский студенты

Français            አማርኛ

חוות דעת על מרצים

תוצאת תמונה עבור ‪PAypal‬‏

תמונה קשורה  ×ª×•×¦××ª תמונה עבור ישראכרטתוצאת תמונה עבור אמריקן אקספרס

תוצאת תמונה עבור פפר       ×ª×•×¦××ª תמונה עבור פייבוקס     Ã—ª×•×¦××ª תמונה עבור ביט

תשלום בחיוב אשראי טלפוני דרך נציג שירות 24/7        

תוצאת תמונה עבור העברה בנקאית

עבודה אקדמית דיני נזיקין –אחריות עובדי ציבור , אחריות המדינה בנזיקין (עבודה אקדמית מס. 2400)


‏390.00 ₪

54 עמודים.

עבודה אקדמית מספר 2400
עבודה סמינריונית אחריות עובדי ציבור

שאלת המחקר

כיצד באה לידי ביטוי אחריות עובדי ציבור והמדינה בנזיקין?

תוכן עניינים

מבוא לדיני נזיקין           

סוגי עוולות עבירה אזרחית שונות           

עוולת הרשלנות 

סיכון מרצון       

הדוקטרינה של אחריות המדינה בנזיקין   

בעד ונגד הטלת אחריות נזיקית על רשויות ציבור  

התפתחות היסטורית מבט משווה           

פטור מנזיקין למדינה עקב פעולה מכוח חוק          

הגבלת האחריות בגין מחדל       

אחריות בגין חובה מיוחדת         

הגבלת סוגי הנזק בר הפיצוי       

הבחנה בין מדיניות לבין ביצוע     

אחריות עובדי ציבור       

המשפט הישראלי - הסדרי החסינות הסטטוטורית

פעולה לפי חיקוק - סעיף  לפקודת הנזיקין

פסיקה  

הגנות חקוקות אחרות    

דין מצוי

הנורמה

פסיקת בית המשפט העליון בנושא           

הרחבת בסיס האחריות של המדינה בנזיקין          

פסק דין לוי       

פסיקת בתי משפט מחוזיים         

אחריות עובדי ציבור בדין הישראלי          

הקודקס הצעת חוק דיני ממונות  

תחולת חוק אחריות המדינה בנזיקין על פעולות לוחמתיות 

היבטים משפטיים ללוחמה בטרור

אחריות המדינה בנזיקין בגין פעולות מלחמתיות   

פסק דין עדאלה ובטלות סעיף ג לחוק      

הצעת החוק      

חסינות גורפת למדינה בגין כל נזק שנגרם לאדם מחבל עזה           

חקיקה "עוקפת בית המשפט"      

הצעה לתיקון חוק הנזיקים האזרחיים       

ניתוח כלכלי למשפט      

סיכום   

ביבליוגרפיה      

 

מעורבותן העמוקה של הרשויות הציבוריות בחיי היום-יום של כל פרט בחברה היא מן המפורסמות. היבטים רבים ומגוונים של הפעילות הכלכלית, החברתית והפרטית נשלטים או מושפעים על-ידי רשויות אלה. רשויות הציבור עוסקות ברישוי פעילויות, הסדרתן, פיקוח עליהן ומיסויין. הן אוכפות ומיישמות את הרשת הצפופה של החיקוקים המשמשת כבסיס וכשלד למבנה הכלכלי והחברתי, ומספקות שורה ארוכה של שירותים כביטחון פנים וחוץ, תשתיות, חינוך, בריאות, שירותי חירום, בטיחות ועוד, מטבע הדברים יש למעורבות עמוקה זו השפעה גדולה על רווחתם של פרטים בחברה. כאשר פרט ניזוק עקב מעשיה או מחדליה של רשות ציבורית, מתעוררת שאלת אחריותן בנזיקין של רשויות הציבור ועובדיהם שאלה זו היתה ועודנה אחת השאלות המרכזיות בתחום דיני הנזיקין בארצות המשפט האנגלו-אמריקני ובישראל, ונראה שחשיבותה הולכת וגדלה. בעבר זכתה סוגיה זו לדיון מעמיק,1 אך נוכח התפתחויות במשפט האנגלו-אמריקני והישראלי, ובעיקר עקב פסק-דינו של בית-המשפט העליון בעניין מדינת ישראל נ' לוי ואח',2 נראה כי הגיעה העת לשוב ולדון בה.

בשל קוצר המצע לא תעסוק רשימה זו אלא בקצרה בשאלה החשובה של עוולות חוקתיות שזכתה לאחרונה לדיון רחב.3 כמו כן יתמקד הדיון ברשות המבצעת, להבדיל מן הרשות השופטת והמחוקקת.

ככלל, דיני הנזיקין מסדירים את מערך היחסים בין פרטים. באופן מסורתי, המדינה נהנתה מחסינות מוחלטת כאשר פעולותיה גרמו נזק לפרט. לדוגמה, בעבר, במקרה בו רשות ציבורית לא סימנה כראוי בורות שנוצרו במסגרת שיפוצים שערכה בכביש, אדם שנפל לתוך בור ונפגע לא היה יכול לתבוע את המדינה תביעה נזיקית. אבל, עם הזמן והשינויים במציאות הכלכלית, הגישה לפיה "the king can do no wrong" השתנתה, וכיום קיימת האפשרות לתבוע בנזיקין את המדינה ואת עובדי רשויות הציבור. עם זאת, עדיין קיימות הגבלות ייחודיות לתביעות כנגד המדינה. [1]

לאחר ניתוח תורת הזניקין הכללית וניתוח כלכלי לנזיקין, בעבודה עמדנו גם על מגמות שונות בפסיקה הישראלית בנוגע לאחריות המדינה. ניתן לומר שהפסיקה עסקה במגוון סוגיות רלוונטיות בנושא זה. לאורך השנים, הרחיבה הפסיקה את אחריות המדינה, וביטלה חסינויות שעמדו למדינה, כגון הטלת אחריות על מחדלים או גרימת נזק בלתי ממוני. בנוסף, דנה הפסיקה בהרחבה בנושא של חריג שיקול הדעת, דיון שהגיע לשיאו בפרשת לוי. כאמור, אימצה הפסיקה את ההלכה האמריקנית בנושא, ובכך צמצמה במידתמה את אחריות המדינה. עם זאת, ראוי להזכיר שהלכה מצמצמת זו היא יוצאת דופן בנוף הכללי של הרחבת אחריות המדינה. [2]
השאלה המרכזית היא עד לאן תורחב אחריותה של המדינה. פסק הדין בעניין מלכיה, בו עסקנו לעיל, ממחיש היטב שאלה זו. מפסקהדין משתמע שניתן לחייב את המדינה באחריות מוחלטת בנזיקין במקרה הספציפי העותרים לא טענו טענה זו ולכן לא נוצרה הלכה בנושא. כלומר, ייתכן שאפשר להטיל על המדינה אחריות גם כאשר לא התרשלה, אך פעולתה הסבה נזק. המקרים בהם תוטל אחריות מוחלטת שכזו לפי פסקהדין, הם מקרים בהם ניכר שזוהי התוצאה ההוגנת, שכן היא מפזרת את הנזק על כל הנהנים מהפעולה, וכך הנטל אינו נופל על הניזוק בלבד. אולם, לא ברור עדיין עד כמה ניתן "למתוח" אמירה זו. נראה שבית המשפט יצטרך בעתיד לקבוע גבולות ברורים יותר לאמירה זו של השופט ברק.
כפי שציינו בתחילת דברינו, אחד הרציונלים להרחבת האחריות הנזיקית הוא מעורבותה ההולכת וגוברת של המדינה בתחומים רבים של חיינו. ואולם בשנים האחרונות אנו עדים לתהליך הפוך של צמצום מעורבות המדינה, בדמות מגמת ההפרטה. ממגמה זו עולות שתי שאלות. ראשית, כיצד תשפיע מגמת ההפרטה על הדוקטרינה של אחריות המדינה, ובפרט האם תביא לצמצומה. שנית, האם יתעוררו תביעות כנגד עצם תהליך ההפרטה – האם ניתן להגדיר הפרטה כרשלנית, ולתבוע את המדינה בנזיקין על תוצאות ההליך ותקינותו ?
סוגיה נוספת שלדעתנו טרם מוצתה היא זו העוסקת בפעולה לוחמתית. כאמור, בג"ץ ביטל לאחרונה סעיף בחוק הנזיקים האזרחיים העוסק בנושא זה. נראה כי עוד צפויה תגובה מצד המחוקק לביטול אותו סעיף, וניכר שעדיין לא נאמרה המילה האחרונה בנושא.

היקף החסינות הסטטוטורית של רשויות הציבור ועובדיהן במשפט הישראלי הוא מצומצם, ואין בו תשובה ראויה לצורך בעיצובו של דין אחריות מיוחד לרשויות ציבוריות בפעילותן השלטונית. בתחום האחריות המרכזי, תחום המעשים והמחדלים הרשלניים, הכולל גם עוולות מכוונות, אין כיום לרשויות הציבור ולעובדיהן הגנה סטטוטורית, למעט חריגים מיוחדים כפעולות שיפוט ופטור המדינה ועובדיה מאחריות בשל פעולות מלחמתיות. לעומת זאת, מוענקת חסינות רחבה לעובדי ציבור ולמדינה מפני אחריות חמורה ומוחלטת. בעניין בני עטרות הוגבלה חסינות זו, אך טיב ההגבלה והגיונה אינם ברורים. משימת עיצובו של דין אחריות מיוחד הוטלה איפוא גם בישראל, כמו באנגליה[3], על כתפי הרשות השופטת.

 המשפט האנגלי[4] הגביל את אחריותן של רשויות ציבור באמצעות מערכת מורכבת של כללים מצמצמי אחריות, שהקנו לבתי-המשפט שליטה על היקפה. דרישת הזיקה המיוחדת או החובה המיוחדת, הוצאת סוגים מסוימים של שיקול דעת מתחום האחריות, הגבלת האחריות בגין מחדלים טהורים, הגבלת סוגי הנזק בני הפיצוי, דרישת החריגה מסמכות - כל אלה משמשים בידיו כלים לצורך זה ומשקפים את שיקולי אי-ההתערבות, שיבוש פעולת המינהל, הרתעת היתר, עומס היתר והשיקולים האחרים נגד התרחבות משמעותית של האחריות.

המשפט הישראלי הלך תחילה בדרכו הזהירה של המשפט האנגלי[5], תוך הרחבה מבוקרת וזהירה של האחריות ושימוש בכלים מצמצמי אחריות. בתחילת שנות השמונים חל שינוי בגישה. בועקנין וזוהר נפסלו אחד לאחד הכללים מצמצמי האחריות של המשפט האנגלי. בגורדון נוספה לכך "חזקת הרשלנות" המעבירה אל הרשות את הנטל להראות כי אין היא חבה חובת זהירות ברשלנות. לצד ההכרה הרחבה שבמשפט הישראלי בזכאות לפיצוי בגין נזק כלכלי טהור, הוכרה בגורדון אחריות בגין נזק לא-ממוני טהור. גם טיעוני הרתעת היתר, עומס היתר וההצפה זכו לקיתון של צוננים. בסוהן הסתייג בית-המשפט משיבת המגמה מצמצמת האחריות למשפט האנגלי, ובקני ועיני הסתמנה ראשית המגמה להפוך חובות פסוקות לחובות חקוקות ולהתערבות נמרצת יותר בשיקול דעתן של רשויות ציבור.

 

עם זאת, ראינו כי הביטוי הממשי של הרטוריקה מרחיבת האחריות בהחלטות בית-המשפט העליון הוא מוגבל, וכי ניתן ליישב החלטות אלה עם הגישה המסורתית והזהירה לאחריות. ניתן אף לגרוס כי בית-המשפט בועקנין זוהר וגורדון לא התכוון "לשבור את הכלים" של המשפט האנגלי[6]. הביקורת על הבחנות המשפט האנגלי[7] לא באה למנוע את השימוש בהן כאמצעי סיוג ובקרה, אלא רק לומר שאין הן יוצרות חסינות מוחלטת. כך. לדוגמה, אפשר שבית-המשפט בזוהר לא התכוון לומר שההבחנה בין מעשה למחדל או בין שיקול דעת שבמדיניות לשיקול דעת אופרטיבי היא בלתי רלוונטית, אלא רק שאין לשלול על הסף אחריות בגין מחדלים או במקרים של הפעלת שיקול דעת. אי-הבהירות בעמדתו של בית-המשפט העליון הציבה את ההלכה בעניין זה על פרשת דרכים: הדרך החדשנית, מרחיבת האחריות, מול הדרך הזהירה המסורתית - דרכו של המשפט האנגלי[8]. "רגע האמת" הגיע עת נדרש בית-המשפט העליון להחלטה מרחיבת האחריות של בית-המשפט המחוזי בעניין לוי. אך קודם לדיון בהחלטה חשובה זו מן הראוי להציג את עמדת המשפט האמריקני בסוגיה, שהשפיעה על החלטת בית-המשפט העליון בעניין זה.

 

ביבליוגרפיה חלקית (בעבודה האקדמית כ-20 מקורות אקדמיים באנגלית ובעברית) 

 

 אסתר חיות "גבולות המשפט", ספר אדמונד לוי (2016) 

 א' רובינשטיין, ד' פרידמן, "אחריות עובדי ציבור בנזיקין" הפרקליט כא (תשכ"ה) 61

 

 א' ברק, החלקים "נושאי תפקידים ציבוריים" ו"מדינת ישראל" בספר דיני הנזיקין בעריכת ג' טדסקי 

 

 י' דותן, "האחריות הנזיקית של עובד-ציבור המפעיל סמכויות של שיקול דעת" משפטים טו (תשמ"ו) 245.

 

Marzel I., Eltis K. "Revising The Limits On Judicial Expression In The Digital Age: Striving Towards Proportionality In The Cyberintimidation Context", (The National Journal of Constitutional Law (2018(


העבודה האקדמית בקובץ וורד פתוח, ניתן לעריכה והכנסת פרטיך. גופן דיויד 12, רווח 1.5. שתי שניות לאחר הרכישה, קובץ העבודה האקדמית ייפתח לך באתר מיידית אוטומטית + יישלח קובץ גיבוי וקבלה למייל שהזנת

בזמן הקניה, תועברו לאתר מאובטח ורק שם תתבצע הקניה


‏390.00 ₪

תוספות

בעלי חשבון פייפאל
כל כרטיס אשראי כולל דיירקט, ויזה נטען (לא דיינרס)