‏390.00 ₪

שאלת המחקר

כיצד בא לידי ביטוי עדות יחידה כהרשעה- בדיני הראיות?

תוכן עניינים

מבוא

האם ניתן להרשיע על סמך עדות יחידה של מתלוננת / קורבן עבירות מין בלבד?

סיוע

דרישת החיזוק

התפתחויות בדיני הראיות בישראל

חריגים לדיון לפי דיני הראיות

עד מדינה

סיכום

ביבליוגרפיה:

ככלל ניתן לומר, בשיטת המשפט שלנו ניתן להרשיע אדם על סמך עדותו היחידה של אדם אחר לבדה. הדבר לא היה כך בעבר והוא שונה לכלל מצב זה שנהוג כיום.

לכלל זה חריגים במקרים בהם נקבע כי קיים חשש מובנה בהסתמכות על עדות יחידה לשם ביסוס הרשעה. כמו כן, חלה חובת אזהרה מן החוק, על בית המשפט המרשיע על סמך עדות יחידה. למרות אלו, קיימת בעייתיות באימוץ הכלל האמור בשיטתנו, מאחר ואין ספק כי יכולות ליפול טעויות בהרשעה על סמך עדות יחידה[1].

ההכרעה מי מבין השניים משקר, כאשר האחד נתון ללחץ גדול, עקב היותו עומד לדין, וכאשר קיימים סוגים ורבים של אנשים, שלהם צורות התנהגות שונות במצבים שונים, כן כאשר מדובר בתהליכים פנימיים, שלא תמיד ניכרים לעין, או מובנים, וכאשר בית המשפט כפוף אף הוא למגבלות אנושיות, כפופה לטעויות. אין צורך להכביר מילים על העובדה, כי כל טעות הינה קריטית בכגון דא. 

 כמובן, שמנגד עומד הקושי, בתיקים מסוימים, במציאת ראיות, מעבר לאותה עדות יחידה. כך, בנוגע לעבירות המבוצעות בחדרי חדרים, או בעבירות שחלף זמן ניכר מביצוען. לכן, אומץ כלל זה, מתוך החשש כי רבים יחמקו מליתן את הדין, בשל העדר האפשרות להבאת ראיות נוספות.

לעניין אותם חריגים, הרי שראשית נקבע, כי כאשר מדובר בעבירות מין, בית המשפט צריך לא רק להזהיר עצמו, אלא אף לנמק, מדוע לצורך הרשעה, יכול היה להסתפק באותה עדות יחידה. [3]

ביבליוגרפיה לדוגמא (בעבודה האקדמית כ-20 מקורות אקדמיים באנגלית ובעברית) 

[1]  דורון מנשה ואיל גרונר התיאוריה של המשפט החוזר וניתוח פרשת זדורוב, נבו הוצאה לאור, (2021)

[2]  לוין א'. הקודקס המקיף לדיני ראיות ויישומם בטריבונלים המשפטיים השונים. אוצר המשפט (2020)