‏290.00 ₪

שאלת המחקר

כיצד באה לידי ביטוי חובת האמון של בעל-מניות?

תוכן עניינים

א. מבוא

ב. חובת אמון - הדין המצוי

1. הגישה הקניינית

2. איסור על עושק וקיפוח המיעוט

3. חובת אמון בהפעלת שליטה

4. חובת אמון במכירת מניות

5. חובות נוספות המוטלות על בעל-מניות במשפט הישראלי

ג. התאגיד כקהילה של בעלי-אינטרסים

1. לטובת מי פועל התאגיד?

2. הקבוצות בקהילה

3. כשל-השוק בניהול התאגיד ופתרונו

(א) מערכות של יחסי קבוצה-תאגיד

(ב) כשל-השוק בניהול התאגיד

(ג) פתרונות לכשל-השוק

ד. חובת האמון - מקורותיה, תוכנה והכלים ליישומה

1. המקורות של חובת האמון

2. תוכנה של חובת האמון

(א) מהותה של חובת האמון

(ב) הפעולות שחובת האמון צריכה לחול עליהן

(ג) הנושא בחובת האמון

(ד) הנהנה מחובת האמון

3. כלים משפטיים ליישום חובת האמון

(א) האיסור על קיפוח המיעוט

 (ב) עקרון ה"דירקטור דה-פקטו"

(ג) מערכת היחסים החוזית שבין בעלי-המניות לבין התאגיד

ה. סיכום

עולם העסקים מערב בקרבו גורמים רבים בעלי אינטרסים שונים, הסותרים זה את זה לעיתים. דיני התאגידים מנסים ליישב את הסתירות בין אותם אינטרסים, כך שהתועלת המצרפית של הגורמים המעורבים תהיה מירבית בתום העסקות (post ex), וזאת על-ידי יצירת מנגנון ידוע לצדדים להסדרת התנהגותם בטרם יכרתו את העסקות (ante ex). 1

במקרים שבהם מחזיק צד אחד לעסקה ("הצד העדיף") במידע רב מזה של הצד השני ("הצד הנחות"), במומחיות עדיפה או ביתרון אחר, עלול להימצא בידי הצד העדיף הכוח לכפות פעולות שיקדמו את האינטרסים שלו על פני האינטרסים של הצד הנחות, אף במקרים שהתועלת המצרפית נפגעת בהם. במצב כזה ייתכן שתימצא הצדקה להתערבות המדינה, באמצעות המערכת המשפטית, לשם יצירת הסדר שיתעל את האינטרסים של הצד העדיף לאפיק הרצוי מנקודת-המבט הכוללת. כך ינהג הצד העדיף, הכפוף להסדר כזה, לטובת האינטרסים של הצד הנחות, מפני שבהתנהגותו זו הוא משיא את תועלתו הוא (כגון על-ידי הימנעות מעונש שיוטל עליו בדין על פגיעה באינטרסים של הצד הנחות). אחת החובות המבוססות על הסדר זה, ואולי האופיינית שביניהן, היא חובת האמון.

בחברה בערבון מוגבל מופקדים בעלי-המניות על ההחלטות האסטרטגיות, בתפקדם כאסיפה כללית, שהיא אחד האורגנים של החברה. האסיפה הכללית היא הממנה את הדירקטוריון, האחראי בדרך-כלל על החלטות ברמה האופרטיבית. אף-על-פי שלהלכה, סמכויות הניהול נמצאות בידי הדירקטוריון, שאינו כפוף בשיקול-דעתו אלא לדין ולטובת התאגיד, הרי שבפועל, בעלי-השליטה בתאגיד משפיעים על החלטות הדירקטורים, ופעמים יגרמו לחברה לפעול באופן המיטיב עם בעלי-השליטה, אך לא עם התאגיד כולו.

אם-כן, בעלי-השליטה בתאגיד שולטים בו במובן זה שהם מתווים את קווי-היסוד שלפיהם חייב התאגיד לפעול. מצב זה מקנה לבעל-השליטה יתרון וחושף גורמים אחרים הקשורים לתאגיד לסכנה של קיפוח,2 שעלול להקטין את התועלת המצרפית של הגורמים המעורבים בתאגיד, כאמור לעיל, ולכן ייצור חוסר יעילות חברתית.

אחד הפתרונות האפשריים לבעיה זו הינו הטלת חובת אמון על בעל-המניות כלפי התאגיד. אנו נשתמש במונח "חובת אמון", ולא במונח "חובת אמונים", שכן, החובה המתאימה להסדרת היחסים בין בעל-מניות לתאגיד אינה זהה בהכרח בתוכנה לחובה שחב נושא משרה לתאגיד3. בישראל נעשתה חובה זו לעצמאית מחובות ותיקות (ולכן מבוססות) יותר, כגון האיסור על עושק המיעוט בעניין קוסוי4. להלן נבחן את חובת האמון המוטלת על בעל-המניות כלפי התאגיד, וננסה להראות שהיא הכלי הרצוי ליצירת מצב אופטימלי. כן נבדוק מהו היקפה הרצוי של החובה ואילו דרכים משפטיות מתאימות להחדרת החובה לדיני התאגידים.

בפרק ב נסקור בקצרה את הדין המצוי בישראל, באנגליה ובארצות-הברית. נבחין בין הדרגות השונות של היקף החובה ובין כלים משפטיים אחרים הקיימים במשפט הישראלי להסדרת בעיות ספציפיות, הנופלות במתחם חובת האמון.

בפרק ג נבדוק לטובת מי פועל התאגיד, ונראה כיצד נוצרים כשלים, כאשר פעילות לא-מוסדרת של הקבוצות האינטרסנטיות בתאגיד מביאה לידי חתירה למטרות לא-יעילות (בעיית היעילות הפנימית). נציע את פתרוננו, המורכב מכמה נדבכים, וביניהם הטלת חובת אמון במצב של שליטה בתאגיד (ובכך ננסה להצדיק הטלת חובת אמון על דירקטורים ועל בעלי-מניות כאחד).

בפרק ד נרחיב בעניין המקורות של חובת האמון בדין הרצוי, תוך התייחסות להלכות שבדין המצוי. נמשיך ונטען שלחובת האמון יש מקום אך ורק במצבים שהנושא בחובה משתמש בהם בכוחו כבעל-מניות כדי לשלוט בתאגיד.

נסיים בסקירת הכלים המשפטיים העשויים לשמש אותנו להחדרת חובת האמון של בעל-המניות למשפט הישראלי.

ביבליוגרפיה לדוגמא ( מתוך כ- 20 מקורות אקדמיים מעודכנים באנגלית ובעברית)

ע"א קוסוי נ' בנק י. ל. פויכטונגר בע"מ, פ"ד לח(3) 253

 589 .Cas .App 12  Beatty .v Company Transportation North-West