ח"כ מירב מיכאלי, יו"ר מפלגת העבודה, נודעת ביחסה האמביבלנטי לפונדקאות. בן זוגה הוא הסאטיריקן ומנחה הטלוויזיה ליאור שליין. היא מתגוררת בתל אביב, בסמוך לשליין. מיכאלי הצהירה שהיא אל־הורית ואינה מתחרטת על כך שלא הביאה ילדים. למרות זאת, ב־2021 נולד לה ולבן זוגה ילד בהליך פונדקאות בארצות הברית. באפריל 2023 נולד להם בן נוסף בהליך פונדקאות

ביולי 2018 ועדת העבודה, הרווחה והבריאות של הכנסת תיקנה את הצעת חוק הפונדקאות לפיה יורחב מעגל הנשים הזכאיות לבצע פונדקאות בישראל גם לנשים ללא בן זוג, אשר סובלות מבעיה רפואית שלא מאפשרת להן לשאת היריון. אבל לא הותרה פונדקאות בישראל לחד מיניים.

 חוק הסכמים לנשיאת עוברים (אישור הסכם ומעמד היילוד) מסדיר באופן משפטי את תהליך הפונדקאות, הוא נוגע לשלושה דברים מרכזיים: כשירות האם הפונדקאית וההורים המיועדים; הסכם ההתקשרות בין הצדדים והפיקוח עליו באמצעות וועדה; קביעת מעמד היילוד.

• כשירות האם הפונדקאית – האם הפונדקאית צריכה להיות אישה בגירה שאינה נשואה (רק במקרים חריגים תאושר אישה נשואה)[1] תושבת מדינת ישראל[2], היא אינה יכולה להיות קרובת משפחה של אחד ההורים המיועדים[3] והיא צריכה להיות בת דתה של האם המיועדת. [4]על האם הפונדקאית להמציא חוות דעת רפואית והערכה פסיכולוגית בדבר התאמתה לתהליך הפונדקאות. [5]
• כשירות ההורים המיועדים – ההורים המיועדים צריכים להיות איש ואישה שהם בני זוג[6], הזרע המשמש להפריה חוץ-גופית הוא של האב המיועד, והביצית אינה של האם הנושאת[7] ועל האם המיועדת להמציא חוות דעת רפואית לפיה אין ביכולתה להתעבר ולשאת היריון או שהריון יכול לסכן משמעותית את בריאותה.[8] על ההורים המיועדים להמציא חוות דעת רפואית והערכה פסיכולוגית בדבר התאמתם לתהליך הפונדקאות. [9]
• הסכם ההתקשרות – החוק מאפשר חתימת הסכם לנשיאת עוברים וקובע מנגנון פיקוח בדמות ועדת אישורים, הממונה על ידי שר הבריאות. תפקידה של הוועדה הוא לאשר הסכמים לנשיאת עוברים ולוודא כי הם עומדים בתנאי החוק.[10] הוועדה תכלול אנשי מקצוע הנוגעים לכל היבט של תהליך הפונדקאות: רופאים, פסיכולוג, עו"ד ואיש דת.
• קביעת מעמד היילוד – בסמוך לאחר הלידה על בית המשפט לקבוע מי מהמעורבים בתהליך יוכר כהורה המשפטי של הילד. פרק ג' של החוק מבטיח רמה גבוהה של ודאות בשאלת קביעת ההורות, ומתיר לבית המשפט שיקול דעת על מנת שיהיה ביכולתו להתמודד עם שינויי נסיבות. בהיעדר התנגדות מצד האם הפונדקאית, וכאשר לא התקיימו נסיבות מיוחדות, יוכרו הוריו המיועדים של הילד כהורים לכל דבר ועניין וזאת באמצעות "צו הורות" הניתן ע"י בית המשפט.

החוק בעצם מאפשר התקשרות בהסכם לנשיאת עוברים בשני מקרים בלבד, הולדה משותפת העושה שימוש בתאי המין של שני ההורים המיועדים והולדה משותפת העושה שימוש בתרומת ביצית מאישה שלישית. שימוש בזרע האב המיועד הוא הכרחי לפי החוק וההתקשרות מוגבלת לזוג הטרוסקסואלי ולכן היא אינה עומדת לרשותם של חד הוריים או זוגיות חד מינית.

פונדקאות היא נשיאת עובר על ידי אשה עד לידתו של התינוק, לשם מסירתו לאחר הלידה להורים מיועדים. ב"פונדקאות מלאה" תורמת האישה הנושאת תהליך הריוני בלבד, והעובר מועבר לרחמה באמצעות תהליך IVF. בתחליפאות או "פונדקאות חלקית" תורמת האשה תהליך הריוני וביצית משלה אשר מופרית בזרע, כך שהילד שנולד קשור גנטית לאם הפונדקאית. פונדקאות מלאה מורכבת פחות מבחינה משפטית מאשר פונדקאות חלקית, בה קיים קשר גנטי בין האם הפונדקאית לילד.

במרבית מדינות העולם פונדקאות תמורת תשלום אינה חוקית כאשר בחלקן גם "פונדקאות אלטרואיסטית", כלומר, פונדקאות בהתנדבות - אסורה. במספר מדינות, ובהן ישראל, נחקקו חוקים המסדירים את תהליך הפונדקאות. במדינות רבות בעולם, גם כאלה בהם הפונדקאות מותרת, החקיקה והאכיפה בנושא אינן עקביות מה שיוצר פתח למקרים משפטיים סבוכים.

שחר ליפשיץ "שלילת אבהות בהסכמה" משפטים כרך נא (2021).

פוגל – ביזאוי ס. "האישי, הלאומי, הגלובלי: מבט עכשווי על משפחות בישראל" מאזני משפט, י"ג, 1 -27. (2020)

לוין א'. אימהות - דין, הלכה ומעשה (הריון - שמירת הריון - לידה - חופשה והפסקת עבודה). אוצר המשפט (2020)

Doron Dorfman, The Inaccessible Road to Motherhood — The Tragic Consequence of not having Reproductive Policies for Israelis with Disabilities, Columbia Journal of Gender and Law, Volume 30-Number 1, p. 49-83, (2015)