‏290.00 ₪

שאלת המחקר

כיצד באים לידי ביטוי בית המשפט העליון ומעמד הערבים בישראל?

תוכן עניינים

א. מבוא.

 ב. דפוסי יחסים בין-קהילתיים בחברות דמוקרטיות שסועות.

 ג. דרך ההשפעה של "ההקרנה ההיקפית" - השוואה לבית-המשפט העליון בארצות-הברית.

 ד. בית-המשפט העליון בישראל ומתכונת הפיקוח על המיעוט הערבי - לחצי השינוי;

 1. מהותה ויסודותיה החיוניים של מתכונת הפיקוח;

 2. המהלכים המשפטיים המכילים איום על מתכונת הפיקוח;

 3. השלכות המהלכים השיפוטיים על המציאות הסוציופוליטית של הערבים בישראל;

 (א) הרחבת נוכחותו ומשקלו של בית-המשפט כגורם בקרה החל מסוף שנות ה-70;

 (ב) העדר מסר בסיסי של "סטנדרטים כפולים" בביקורת השיפוטית הנוגעת ישירות לשסע האתני-לאומי בתוך ישראל.

 ה. סיכום.

. אני מבקש להציע טיעון, ואישוש חלקי בצדו, ביחס להשפעת בית-המשפט העליון על מעמד הערבים בישראל.

מעמדם של מיעוטים בחברות דמוקרטיות מצוי בתוך טווח אפשרויות מסוים. אני מצטרף לעמדה, לפיה מתכונת היחסים בין המדינה והמיעוט הערבי בישראל נעה במהלך השנים ממתכונת יחסים של "שליטה" או "פיקוח" למתכונת מתונה יותר של "דמוקרטיה אתנית".1 הטיעון שאציג להלן עוסק בשאלת מעורבותו של בית-המשפט בתהליך התמתנותה של מתכונת היחסים הבין-קהילתית בישראל.

לטיעון המפורט יש שני מרכיבים מרכזיים: ראשית, אטען כי ניתוח מתכונת הפיקוח - שהיא מתכונת היחסים בה היה נתון המיעוט הערבי ב-30-20 השנים הראשונות לקיום המדינה - מגלה מערכת שהיא במהותה שברירית. מערכת פיקוח משמרת את עצמה רק מכוח מנגנונים סבוכים של מניפולציה המצויים בשיווי משקל עדין, ומנגנונים אלו נשחקו על-ידי גורמים שונים שהופיעו במציאות הישראלית המשתנה. אחד מאותם גורמים הוא הרשות השופטת, ובמיוחד בית-המשפט העליון. משנפגעו המנגנונים המייצבים של מתכונת הפיקוח, לא יכלה היציבות הפוליטית להישמר אלמלא מיתנה ישראל את ממדי ההגמוניה כלפי המיעוט הערבי.

מרכיבו השני של הטיעון נוגע לאופן המעורבות של בית-המשפט באותו תהליך שחיקה של מנגנוני הפיקוח. העמדה שאטען היא, כי בשונה מאורח השפעתו של בית-המשפט העליון האמריקאי על יחסי לבנים ושחורים בארצות-הברית, הפגיעה במנגנוני הפיקוח בישראל לא התגבשה בעימות ישיר, מודע והחלטי עם אותם מנגנונים. היא גם לא היתה באותה עוצמה. את אופן ההשפעה של בית-המשפט הישראלי אני מכנה "דרך של הקרנה היקפית".

2. למרות ההתמתנות החלקית שהתרחשה בהגמוניה האתנית בישראל, הערבים בישראל הם עדיין מיעוט פגיע הנתון בממדים קשים של אפליה וחוסר שיתוף ממשי בחברה הישראלית.

התמקדותי בבית-המשפט העליון בהקשרם של מעמד המיעוט והשינוי המסוים שחל במצבו מקורה בשלושה טעמים: ראשית, היא נובעת מפקפוק בקיומה של מדיניות מונוליטית וקבועה כלפי המיעוט הערבי, אליה חותרים כביכול באורח מתואם כל מרכיביה של המערכת השלטונית הישראלית. שנית, היא נובעת מרצון לצמצם במעט את ההלל התיאורטי הנובע ממיעוט הספרות המחקרית שעניינה השפעתו של בית-המשפט על החברה הישראלית, ובמיוחד השפעתו על אחד משסעיה - השסע האתני-לאומי. נקודה שלישית היא התקווה, שהבנת אופן מעורבותו של בית-המשפט העליון בשיפור החלקי שבכל זאת התרחש במעמדו של המיעוט הערבי תאפשר לנו לגבש השערות מוצקות יותר על אודות יכולתו (וגבולות יכולתו) של בית-המשפט ליטול חלק בתהליך התמתנות נוסף בעתיד.

3. ניתוח השפעת בית-המשפט, קרי, בירורם של קשרים סיבתיים, הוא משימה מורכבת. ההתמתנות החלקית במתכונת היחסים הבין-קהילתיים בישראל היא תולדה של משתנים סבוכים. לא אתיימר לפרק את מכלול תמונת המשתנים המסועפת, ולכן גם לא אתיימר לנתח באופן שלם את משקל השפעתו של אחד המשתנים - בית-המשפט העליון. אסתפק בהצגתו של טיעון מפורט, שאני מוצא בו כוח אינטואיטיבי ניכר, ואספק לו אישושים חלקיים. לקראת סופה של הרשימה אצביע על מספר נתיבי מחקר שעשויים לבסס יותר או להפריך את הטיעון המוצג.

4. הבנה נכוחה של הטיעון שבפניכם מותנית בהבהרה מקדימה של הנקודות הבאות: ראשית, אני עוסק בתיאור השפעתו של בית-המשפט העליון בישראל בתחומי "הקו הירוק"; לא בשטחים וגם לא במזרח ירושלים, שם אני תופס אחרת את השפעתו.2 אני שותף לחלק גדול מהביקורת על תיפקודו והשפעתו של בית-המשפט העליון בשטחים, ואעיר בהמשך בקצרה בהקשר זה. ביקורת זו אינה מייתרת, עם זאת, את הצורך לבחון את השפעתו של בית-המשפט במישור השסע האתני-לאומי בתוך ישראל.

שנית, אינני מתמקד ב"מיקום האידיאולוגי" של בית-המשפט העליון; קרי, במניעי בית-המשפט, בסדר היום הפוליטי-ערכי שלו באשר לדמותה ומהלכיה של החברה הישראלית, או בהשוואת מיקומו בהקשר זה למיקומן של רשויות שלטון אחרות, שאלת "המיקום האידיאולוגי" היא מעניינת וחשובה, אך היא אינה שאלתי כאן. הניתוח להלן מתמקד בשאלת הפונקציה של בית-המשפט. משמע, ההשפעה הסוציופוליטית שלו, התוצרים של פעולתו. תוצרים אלו עשויים להיות בחלקם עקיפים, בלתי מכוונים מראש וכדומה. במלים אחרות, אין הם חופפים את סוגיית העמדות הערכיות או הפוליטיות של בית-המשפט העליון.3

שלישית, ובסמיכות להערה הקודמת: הערכת "הפונקציה" של בית-המשפט - משמע, התפקיד שמילא או השפעתו (role/impact) ביחס למיעוט הערבי - אינה מתמצית בהערכת הכרעותיו או תיפקודו (performance) באותם פסקי-דין אשר עוסקים ישירות בשסע האתני-לאומי.4 השפעתו הסוציופוליטית של בית-המשפט על השסע הפנימי מוכרעת על-ידי סדרה של משתנים. חלקם נוגעים אכן לפרקטיקה הישירה של בית-המשפט בהקשר האתני-לאומי, אך חלקם נוגע לפרקטיקה של בית-המשפט בהקשרים סמוכים, כמו התחום הכללי של הזכויות הפוליטיות; יתר על כן, השפעת בית-המשפט נוגעת לאופן הרחב שבו נקלטים מסרי בית-המשפט ומשפיעים על התנהגותם של "צרכני משפט" שונים, ובמיוחד הרשויות הפוליטיות והמינהליות. מה שנקלט כמסרים והאופן שאותם מסרים מובנים על-ידי הרשויות השלטוניות, אינם מצטמצמים רק להכרעות השיפוטיות הישירות בתחום הנבחן.

ביבליוגרפיה לדוגמא (בעבודה האקדמית כ-20 מקורות אקדמיים באנגלית ובעברית) 

 ד' קרצמר, "ביקורת בג"צ על הריסתם ואטימתם של בתים בשטחים"

 י' זמיר, "זכויות האדם וביטחון המדינה" משפטים יט

D. L :ranked and unranked

Horowitz, Ethnic Groups in Conflict (Berkeley)..