‏290.00 ₪

שאלת המחקר

כיצד באה לידי ביטוי פסיקה לאור המשפט העברי?

בפסיקתו של השופט אלון באו לידי ביטוי, במיוחד ובמודגש, מקורות מן המשפט העברי. מאז כניסתו לתפקידו השיפוטי החל עידן חדש בקליטת המשפט העברי לפסיקתו של בית-המשפט העליון, ותהליך הקליטה הגיע לשיאו לאחר חקיקת חוק יסוד: כבוד האדם וחירותו. מפתח זה מקיף למעלה מ-160 פסקי-דין שנתחברו על ידי השופט אלון, אשר כוללים דברי פרשנות למשפט הישראלי לפי יסודות וערכים מן המשפט העברי3. פסיקה זו הפכה לאבן פינה בדרכי ההשראה, הקליטה והכינוס מן המשפט העברי, בבחינת - "כלל גדול בידינו, שאין מערכת משפטית יכולה להתפרנס מגופו של הדין בלבד. גופה של מערכת המשפט זקוק הוא לנשמה, ויש שאף לנשמה יתירה..."4. מלאכת הכנת המפתח שלהלן, בתחום מקומו של המשפט העברי במשפט המדינה, באה להוסיף על הערכת הפסיקה של השופט אלון, בכל תחומי המשפט, אשר היא עניין לעצמו. כמו כן ראוי לציין את הזיקה ההדדית בין פסיקתו של השופט אלון לבין ספריו ופרסומיו5. חלק מפסקי הדין הנסקרים במפתח זה כוללים תחומי משפט שונים, הן של המשפט הישראלי והן של המשפט העברי. המפתח מפנה למבחר ערכים העוסקים בשאיבת השראה מן המשפט העברי, בקליטה ממנו ובהשוואתו למשפט הישראלי, ועל כן רשימה זו אינה תחליף למפתחות כלליים אחרים6.

המפתח שלפנינו מצביע על הפתרון המשפטי הרווח בפסיקתו המאוחרת של השופט אלון, מכוח חוק יסוד: כבוד האדם וחירותו7. אולם עוד בטרם עבר חוק יסוד: כבוד האדם וחירותו את כור ההיתוך של הפסיקה השיפוטית, נתגלעו חילוקי דעות מהותיים בין השופט ברק (המשנה לנשיא בית-המשפט העליון דהיום) לשופט אלון (המשנה לנשיא בית-המשפט העליון דאז) לגבי פרשנות החוק8. בשורות מבוא אלו אנו מבקשים לעמוד, בקצירת האומר, על חידושים אחדים שנתחדשו בדרכי קליטת המשפט העברי9, לאור דרכו של השופט אלון בפרשנות סעיף המטרה בחוק יסוד: כבוד האדם וחירותו10. בינתיים, לאחר פרישתו של השופט אלון מתפקידו השיפוטי, נתקבל בכנסת, ביום 9.3.94, חוק יסוד: חופש העיסוק, בנוסח מתוקן, הכולל גם תוספת לחוק יסוד: כבוד האדם וחירותו11. מן הראוי, לצטט, בפתח הדברים, את שני הסעיפים הראשונים בחוקי היסוד הנזכרים, סעיפים המשלימים זה את זה. וזה לשון הסעיף הראשון, הנושא את הכותרת "עקרונות יסוד":

"זכויות היסוד של האדם בישראל מושתתות על ההכרה בערך האדם, בקדושת חייו ובהיותו בן-חורין, והן יכובדו ברוח העקרונות שבהכרזה על הקמת מדינת ישראל" (להלן : סעיף עקרונות היסוד).

סעיף זה בא להוסיף על סעיף ה"מטרה" :

חוק יסוד זה, מטרתו להגן על כבוד האדם וחירותו, כדי לעגן בחוק יסוד את ערכיה של מדינת ישראל כמדינה יהודית ודמוקרטית (להלן : סעיף המטרה).

שני הסעיפים הללו, שנכללו עתה, בנוסח דומה, בשני חוקי היסוד הנ"ל, הוצבו כעקרונות-על חוקתיים. ראה דברי השופט אלון, שנאמרו בעניין סעיף המטרה (עוד בטרם חוקק סעיף עקרונות היסוד) :

...תשתית היסוד של מערכת המשפט בישראל, ומתוך כך יתפרשו חוקיה ודיניה של מערכת זו, על פי מטרתו האמורה של חוק זה, היינו לפי ערכיה של מדינה יהודית ודמוקרטית12.

תכליתו של חוק יסוד: כבוד האדם וחירותו, לשיטתו של השופט אלון, היא, כמפורש בחוק, דו-ערכית - "ערכיה של מדינת ישראל כמדינה יהודית ודמוקרטית" - והיא המסד לבניין הסינתזה בין ערכי היהדות לערכי הדמוקרטיה בתורת המשפט הישראלית. על בית-המשפט הוטל עתה, במצוותו המפורשת של חוק יסוד: כבוד האדם וחירותו, התפקיד ליישם סינתזה זו13. אמנם "עצם עיצומה של הגדרה שלובת ערכים זו כבר הייתה נקוטה... בפסיקתו של בית המשפט העליון, כשיסודה בהכרזת העצמאות של מדינת ישראל"14. מקורה ותוקפה של תכלית זו של זכויות היסוד שעלו לכלל הוראה חוקתית מפורשת, תחילה בסעיף המטרה 15 ולאחר מכן - לפי שיטתו של אלון - אף בסעיף עקרונות היסוד החדש, המפנה במפורש ל"רוח עקרונות ההכרזה על הקמת מדינת ישראל"16. הפנייה זו העלתה את עקרונות הכרזת העצמאות למעמד של "עקרונות יסוד", אך עדיין הכרזת העצמאות אינה מקור לזכויות אלא תשתית יסוד לפרשנות. עקרונות הכרזת העצמאות משקפים את הקונצנזוס הלאומי, אך לא הרי פרשנותו של השופט אלון כהרי פרשנותו של השופט ברק

ביבליוגרפיה לדוגמא (בעבודה האקדמית כ-20 מקורות אקדמיים באנגלית ובעברית) 

 , ע"א 506/88 שפר נ' מדינת ישראל, פ"ד מח(1) 87

 ע"א 391/80 לסרסון נ' שכון עובדים בע"מ, פ"ד לח(2) 237.

 א' ברק "המהפכה החוקתית: זכויות אדם מוגנות" משפט וממשל א (2012) 36-9 :