‏290.00 ₪

שאלת המחקר

כיצד באה לידי ביטוי החקיקה הפלילית?

תוכן עניינים

א.     הקדמה

ב.     עקרון האחריות המוסרית

ג.       המחלוקת סביב עקרון האחריות המוסרית

ד.     עקרון האחריות המוסרית וכמה התפתחויות בחוק הפלילי המהותי בישראל

1. עקרון האחריות המוסרית וערך כבוד האדם

1. עבירות האחריות המוחלטת

1. עבירות הרשלנות

1. הגנת הטעות בחוק

 ה. עקרון האחריות המוסרית וטענת הדחף לאו-בר-כיבוש

התפתחותו של המשפט הפלילי הישראלי בשנים הקרובות תהיה טבועה בחותמם של שני חוקים שנחקקו לאחרונה בכנסת: א. חוק העונשין (תיקון מס' 39), חלק מקדמי וחלק כללי, שיכונה להלן בקיצור "חוק העונשין החדש"; ב. חוק-יסוד: כבוד האדם וחירותו.

בחיבור זה ברצוני לבחון שלושה מהשינויים שחולל החוק הראשון במשפט הפלילי שלנו: השינוי ביחס לעבירות האחריות המוחלטת, השינוי ביחס לעבירות הרשלנות והשינוי ביחס להגנת הטעות בחוק. בכוונתי לבחון שינויים אלו לאור עיקרון כללי מסוים, המתחייב, מערך כבוד האדם, שעליו בא להגן החוק השני. עיקרון זה - עקרון האחריות המוסרית, כפי שאכנה אותו להלן - קובע כי אין לחוקק חוקים המטילים על בני אדם אחריות פלילית בגין מעשים שאין הם אחראים להם מבחינה מוסרית.1 אפתח בכמה הערות כלליות על משמעותו של עיקרון זה ועל כמה מהטיעונים הכלליים שאפשר להעלות בעדו ונגדו, ורק לאחר מכן אבחן על-פיו את השינויים המשפטיים שהזכרתי.

ביבליוגרפיה לדוגמא (בעבודה האקדמית כ-20 מקורות אקדמיים באנגלית ובעברית) 

J.M.

(Fischer (ed.) Moral Responsibility (New York.

B. Wootton Crime and Criminal Law (London) 219.

 J. Bentham Introduction to the Principles of Morals and Legislation (London) 158-164.