‏290.00 ₪

שאלת המחקר

כיצד בא לידי ביטוי טעות במצב הדברים כהגנה בדיני עונשין?

תוכן עניינים

מבוא

א. הדין המצוי לנוכח תיקון מס' 39

ב. מהות טעות במצב דברים כהגנה

ג. פס"ד האונס בפרשת "שמרת"

ד. קשיים בהגנה העונשית

ה. "עצימת-עיניים" כשוות-ערך למודעות

ו. "פזיזות" ו"טעות בעובדה"

ז. "חלל הכרתי" וטעות בעובדה

ח. סיכום

ביבליוגרפיה

הדין המצוי לענין השלכות ה"טעות בעובדה" על האחריות הפלילית, נקבע בסעיף 17 לחוק העונשין, שזו לשונו:

טעות בעובדה

17. העושה מעשה או מחדל בהנחה כנה וסבירה, אך מוטעית בדבר מצב דברים - אינו נושא עליהם באחריות גדולה מזו שהיה נושא בה אילו היה מצב הדברים לאמיתו כפי שהניח, והוא כשאין הוראה אחרת מפורשת או משתמעת.

הוראות סעיף זה עמדו בתקפן בשעת בירור הדין בפרשת "שמרת" ותוספנה לעמוד בתקפן עד לתחילתו של תיקון מס' 39

(2) בתיקון מס' 39, נקבע הדין לגבי אותה סוגיה בסעיף 34יח כלהלן:

טעות במצב 34יח. (א) העושה מעשה בדמותו מצב דברים שאינו קיים, דברים לא יישא באחריות פלילית אלא במידה שהיה נושא בה אילו היה המצב לאמיתו כפי שדימה אותו.

(ב) סעיף קטן (א) יחול גם על עבירת רשלנות, ובלבד שהטעות היתה סבירה, ועל עבירה של אחריות קפידה בכפוף לאמור בסעיף 22(ב).

השוני שבין כותרת השוליים של שני הסעיפים שהובאו לעיל, הינו חסר משמעות, שכן גם בגוף סעיף 17 לחוק העונשין - כבגוף סעיף 34יח לתיקון מס' 39 - מדובר בטעות "במצב דברים" ולא בטעות "בעובדה". מבחינה זו, התיקון מס' 39 רק התאים את כותרת השוליים של סעיף 34יח שבו, ללשון הסעיף גופו. מלבד זאת, ההתייחסות המפורשת שבסעיף 34יח (ב) לעבירות של "אחריות קפידה" מתקשרת עם ההסדר הנורמטיבי, החדש והמפורש בתיקון מס' 39, של סוג מיוחד זה של עבירות, השונה מזה הנהוג לגבי העבירות של אחריות מוחלטת; וממילא אנו נדון, בהמשך, בעבירות שנמנות עם מיגזר העבירות הרגילות, ולא בעבירה כלשהי משני הסוגים הללו....

ביבליוגרפיה לדוגמא (בעבודה האקדמית כ-20 מקורות אקדמיים באנגלית ובעברית) 

 פס"ד שמרת - ע"פ  מ"י נ' בארי ואח', פ"ד מח (1) 302.

 חוק העונשין (תיקון מס' 39) (חלק מקדמי וחלק כללי), ס"ח 1481, עמ' 348.

 חוק העונשין, התשל"ז-1977, ס"ח 864, עמ' 226.