‏290.00 ₪

שאלת המחקר

כיצד בא לידי ביטוי ניתוח "הגברת עם הכלבלב" לאנטון פבלוביץ'צ'כוב?

תוכן עניינים

מבוא    

הספרות הרוסית              

תקופת המאה השמונה עשרה       

תקופת המאה התשע עשרה           

סוף המאה התשע עשרה ותחילת המאה העשרים   

הספרות הסובייטית        

קורות הספרות לאחר המלחמה   

הסופר צ'כוב       

השפעתו              

סיפורו של צ'כוב "הגברת עם הכלבלב"       

היגון     

תמצית עלילת הסיפור     

תמונה ראשונה: יונה ואיש הצבא 

תמונה שנייה: יונה והשיכורים      

תמונה שלישית: יונה והחצרן        

תמונה רביעית: יונה והעגלון הצעיר בפונדק             

תמונה חמישית: יונה והסוסה      

מבנה הסיפור     

אקספוזיציה מצג             

הזמן: דמדומי ערב, חורף קשה; המקום: לב לבה של עיר גדולה ברוסיה.        

הסיבוך הבעייה  

התפתחות העלילה           

סדרת המפגשים עם הדמויות השונות, אך ללא הצלחה.       

סיום הסיפור; התרה       

ה"פתרון" של יונה – הוא שופך את לבו בפני סוסתו.             

משמעות מבנה הסיפור    

אפיון דמותו של יונה        

המספר הכל יודע              

תפקידי המספר 

דרכי עיצוב מרכזיות         

משמעות הסיפור              

סיכום   

ביבליוגרפיה       

אנטון פבלוביץ' צ'כוב 1860 – 1904, היה סופר ומחזאי רוסי. בסיפוריו, תוארו החיים ברוסיה בשנות השמונים והתשעים של המאה ה – 19. הוא היטיב לצייר תמונות מציאות בקיצור רב "כתוב היטב פירושו מחוק היטב". הוא הרבה לתאר את תחושת רפיון הידיים, אפס התקווה, הבדידות ואי-ההבנה בין איש לרעהו. הוא מיצה את ייעודו כסופר באומרו: "רצוני לומר לבני-אדם, הביטו על עצמכם, מה רעים ומשעממים חייכם!"

עלילת סיפורו של צ'כוב "הגברת עם הכלבלב" היא הבנאלית שבעלילות – היא מופיעה דרך קבע בכול מדור רכילות: איש ב"משבר גיל העמידה" מואס באשתו ומוצא לו מאהבת הצעירה ממנו בשנים רבות. בלב סיפור הרכילות נמצאת השערורייה המתחוללת בעקבות הבגידה. ואולם, הסיפור של צ'כוב מניח ל"עלילת הבגידה", ומתמקד דווקא בסיפור האהבה, שלבו בתהליך המרפא ההופך את הנאהבים לאנשים שהם טובים, נדיבים ורגישים הרבה יותר,

הסיפור נפתח בהגעת גורוב לעיר הנופש יאלטה אליה הוא מגיע פעמיים בשנה במטרה מוצהרת למצוא מאהבת. ה"דיל" הבלתי כתוב שיש עם אשתו הוא שמותר לו לנהל "רומן חופשה" קצר כזה, ובלבד שלא יהפוך לרומן של ממש. נראה שגורוב נוהג כך כבר שנים רבות, מאס מזמן ב"דיל", ומתייחס אליו במידה רבה של ציניות – הוא שב ומגלה מניסיונו המר שרומנים קצרים אלה, המלאים סיבוכים, אינם "מספקים" את "סחורת הרומנטיות". האם הוא שב ונוסע כי הוא מייחל בסתר לבו לרומן של ממש?!

"יגון" הוא סיפורו של יונה העגלון שהגיע אל העיר הגדולה מהכפר לאחר שבנו מת. הוא מנסה למצוא אדם, לו יוכל לספר על מות הבן ובכך להקל מעט על יגונו. הסובבים אותו מרוכזים בעצמם ואינם קשובים לצרתו. לאחר תאור כללי בפתיחה באשר למקום ולזמן בהם מתרחשת העלילה, נפתחת סדרה של מפגשים בין יונה לבין אנשים שונים, אשר בפניהם הוא מנסה לשפוך את לבו.

הסיפור "יגון" מתאר אווירה קשה, קור, עצב ובדידות. הוא מצייר תמונה קודרת ביותר של העיר הגדולה הבולעת אל קרבה את האדם הבודד, הנתון במצוקה ומשתוקק לנחמה. האירוניה הזועקת מעצם הניגוד בין הסוסה האנושית לבין בני-האדם המתבהמים מכוננת את הביקורת החברתית העומדת במרכז היצירה. ההמון מתואר במושגים של "מערבולת, המוצפת אורות פלצות, שוקקת טרטור אין-קץ ורוחשת אנשים אצים-מתרוצצים בלי הרף". החברה האנושית מוצגת כגוש אנונימי הצועק ומגדף וסוגר מכל עבר על האדם הקטן, חסר-ההגנה ורדוף היגון.

לכאורה, שייכים חייו של יונה לרקע מסוים, אך למעשה הוא שייך לכל מקום ולכל זמן. יונה לא מוצא נפש חיה לדבר אליה – לא משום שהוא עגלון פשוט ונוסעיו אדונים, אלא משום שכל אדם בעיר הזאת שקוע בעצמו ואיננו מוכן להקשיב לזולתו. יגונו של יונה הוא יגון של כל אדם, שאין לו אדם אחר שמעוניין בו. כך זוכה היצירה הזאת למשמעות אוניברסלית, המתריעה מפני חברות אנושיות המבטלות את היחיד ומקדשות ערכים של אגואיזם, דורסנות, אטימות וניכור אנושי.

ביבליוגרפיה לדוגמא (בעבודה האקדמית כ-20 מקורות אקדמיים באנגלית ובעברית) 

צביה ליטבסקי, הלשון המכונפת: על לשונם הציורית של צ'כוב ובאבל, "הספרנים" הספרייה הלאומית, פברואר 2019

רועי חן "דרמה" / אנטון צ'כוב, סיפור קצר מתוך "מהתלות", "מעבורת" - פרויקט הסיפור הקצר, תרגם מרוסית: הוצאת כרמל, 2017

דוסטויבסקי וגוגול: לקראת התאוריה של הפרודיה יורי טניאנוב, הוצאת קדימה, 2016.