‏290.00 ₪

שאלת המחקר

כיצד באה לידי ביטוי חובת מכרזים?

תוכן עניינים

א. מבוא

 ב. החובות שהוטלו על חברות ממשלתיות קודם לחקיקת החוק

ג. סייגים לתחולת החוק

 ד. מכרזים "פתוחים"-פומביים - נוהל עריכת מכרז

 ה. פטור מחובת עריכת מכרז

 ו. מסירת הזמנות למציע הזול ביותר

ז. פרוצדורה לתקופת הליכי מכרז

ח. מכרזים בהם מותר לנהל משא ומתן

 ט. מכרז סגור

 י. התקשרות שלא במכרז

יא. נפקותן של הוראות שעדיין לא עוגנו במסגרת החוק והתקנות

יב. סיכום

נפל דבר בכל הנוגע להתקשרויותיהן של חברות ממשלתיות במדינת ישראל. התקבל בכנסת חוק חובת המכרזים,1 אשר נכנס לתוקפו ביום .2 לאחר חקיקתו הותקנו מכוחו ונכנסו לתוקף תקנות3 הנותנות לבוש ותוכן להוראותיו.

החובה המרכזית הקבועה בחוק חובת המכרזים מטילה על המדינה ועל כל תאגיד ממשלתי, כהגדרתו בחוק, לרבות חברות ממשלתיות, חובה לקיים מכרז פומבי הנותן לכל אדם הזדמנות שווה להשתתף בו. קיום מכרז כאמור הינו תנאי להתקשרות בחוזה לביצוע עסקה בטובין או במקרקעין, או לביצוע עבודה, או לרכישת שירותים,4 בסייגים הקבועים בחוק ובתקנות שהותקנו מכוחו.

להליך המכרז מטרה כפולה: מבחינת בעל המכרז, משמש המכרז דרך לקבלת הצעות מתאימות, רבות ככל האפשר, שמהן יוכל לבחור את ההצעה המעניקה לו את מרב היתרונות. מבחינת המציעים הפוטנציאליים, המכרז מעניק להם אפשרות לזכות בעבודה המוצעת על יסוד של תחרות מאורגנת והוגנת ובתנאים של שוויון. מטבע הדברים, ארגונה של התחרות מחייב קביעת אמות מידה להתנהגותם של הצדדים.5 החוק והתקנות שהותקנו מכוחו מעגנים חלק ניכר מאמות מידה אלה.

כפי שיפורט בהרחבה להלן, חוק חובת המכרזים הינו רחב בתכולתו הרבה יותר מכפי שמעיד עליו שמו. החוק, וכמוהו התקנות שהותקנו מכוחו, מסדירים את פעולותיה של חברה ממשלתית ושל כל גוף אחר שהוראותיהם חלות עליו, בשלושה סוגי התקשרויות:

1. מכרזים "רגילים", פומביים בלשון החוק, בהם ניתנת לכל אדם הזדמנות שווה ליטול בהם חלק;

2. מכרזים "סגורים", בלשון החוק, בהם ניתנת רק למספר מציעים אפשרות ליטול בהם חלק;

3. התקשרויות שלא בדרך של מכרז.6

חלק מהוראות החוק והתקנות מעגנות את ההלכה הפסוקה, אשר נקבעה בפסיקתם של בתי המשפט שלנו קודם לחקיקת החוק, ואשר חייבה, בין היתר, את החברות הממשלתיות שבחרו לצאת למכרז. בצד עקרונות אלה משיתים החוק והתקנות שהותקנו מכוחו על החברות הממשלתיות חובות חדשות ומהותיות וכן מסדירים נושאים נוספים, אשר הוסדרו קודם לכן בהחלטות ממשלה, ואשר חייבו את החברות הממשלתיות מכוח הוראות סעיף 4(א) לחוק החברות הממשלתיות, 

בצד ההוראות הכלליות של החוק והתקנות, החלות על כל הגופים עליהם חל החוק, הותקן פרק ה לתקנות, שהוא פרק מיוחד העוסק בהתקשרויות של חברה ממשלתית         וחברת-בת ממשלתית. פרק זה מחיל על חברות ממשלתיות וחברות-בת ממשלתיות חובות והוראות המיוחדות להן.

בשל הזמן הקצר שעבר מאז כניסתם של החוק והתקנות לתוקף, עדיין אין פסיקה ענפה המפרשת את הוראותיהם. אסקור את ההוראות שכבר זכו להידון בפסיקתנו. מרבית החלטותיהם של בתי המשפט בארץ בנושא זה ניתנו בהקשר להליכים שאותם נקטה החברה הממשלתית הגדולה ביותר בישראל - "חברת החשמל". על כן, מטבע הדברים, אתייחס להליכים רבים שאותם נקטה "חברת החשמל".

כמו-כן אדגיש את השינויים העיקריים שחולל החוק בפעולותיהן של חברות ממשלתיות לעומת המצב שקדם לחקיקת החוק ולהתקנת התקנות. ראשית אסקור את המצב שקדם לחקיקת החוק ואת המקרים שאינם נכנסים לגדרו של החוק. לאחר מכן אגע בכל אחד משלושת סוגי ההתקשרויות שעליהן חלות הוראות החוק.

ביבליוגרפיה לדוגמא (בעבודה האקדמית כ-20 מקורות אקדמיים באנגלית ובעברית) 

 חוק חובת המכרזים

 בג"צ 5871/98 מיטראל בע"מ ואח' נ' שר המסחר והתעשיה ואח', פ"ד מז (1) 524.

 בג"ץ 270/66 א' לוסטיג נ' עירית גבעתיים, פ"ד כ (4) 129, 132;