‏290.00 ₪

שאלת המחקר

כיצד באות לידי ביטוי סוגיות חברתיות רגשיות של ילדים בגיל הרך?

תוכן עניינים

מבוא

סקירה ספרותית

סוגיות חברתיות רגשיות של ילדים בגיל הרך בחינוך המיוחד

הרכב הצוות החינוכי במסגרות החינוך המיוחד בגיל הרך

תפיסות תפקיד ההורים והצוות החינוכי בהתמודדות עם סוגיות חברתיות רגשיות של ילדים בגיל הרך בחינוך המיוחד

שילוב תלמידים מהחינוך המיוחד בחינוך הרגיל

ילדים סגורים רגשית -  מופנמות

היבטים פיזיולוגיים הנלווים לחוויה והבעה רגשית חברתית אצל ילדים סגורים רגשית.

השפעת ההתפתחות השפתית על התנהגות של סגורים רגשית

מוטיבציה פנימית וחיצונית

מוטיבציה פנימית

מוטיבציה חיצונית

דרכי התערבות, תכניות התערבות שונות שיש היום?

איסוף נתונים לקראת בניית תכנית התערבות

הכוונה עצמית בלמידה

מאפיינים של לומד בעל הכוונה עצמית:

אקלים מיטבי

התמודדות חינוכית-טיפולית עם בעיות התנהגות בגן

מאפייני אקלים גן מיטבי

ילד עם בעיות התנהגות בגן

סיכום - קשיים חברתיים ובעיות התנהגות

ביבליוגרפיה

התנהגות רגשית רגילה אצל ילדים מתבטאת בהתנהגויות חיוביות, סקרנות ועניין, ביטוי רגשות בהתאמה לסיטואציה, קשר בין-אישי, שליטה עצמית, קבלת גבולות, הסתגלות למצבים חדשים וכיו"ב רכוז וקשב, הרגלי עבודה, עצמאות בעבודה, גבולות, משמעת עצמית, התפרצויות זעם, אלימות, חוסר שקט מוטורי, השתתפות בכתה, דימוי עצמי , יצירת קשר עין, תגובות רלוונטיות למציאות, הבנת מצבי סיכון ויכולת התמודדות עם קשיים[1].

לעיתים מתגלות בעיות חברתיות רגשיות כאשר קיימות מספר התנהגויות שליליות הבאות לידי ביטוי אצל ילדים מהחינוך המיוחד אשר לא מאובחנים ומומלץ לזהותם במהירות והם:

דימוי עצמי- הוא מושג רב ממדי המכיל בתוכו את התכונות והדימויים שהאדם מייחס לעצמו. המונח מתייחס להיבטים שונים בחיי הפרט: דימוי אישי (תכונות אופי, (מוסרי, גופני, משפחתי, חברתי, אקדמי ועוד. מושג זה עונה על שאלות כמו, "מה אתה חושב שחבריך לספסל הלימודים חושבים עליך?" "מה אתה חושב שחושבים עליך בעבודה?" הדימוי העצמי מתחיל להתפתח בגיל הילדות המוקדמת ומושפע מאוד מדמויות שנתפסות בעיני הילד כדמויות סמכות (הורים, קרובי משפחה אחרים משמעותיים, מחנכים וכדומה). דימוי זה ממשיך להתפתח ומגיע לשיאו בגיל ההתבגרות וכן יכול להשתנות גם בהמשך החיים הבוגרים[2].

בדידות- היא מצב חברתי-רגשי המבטא חוסר השתייכות, ריחוק מאנשים או סביבת אנוש ולרוב כמיהה עזה להתחברויות עם אחרים, עקב מחסור בתקשורת או במגע גופני. תחושת בדידות היא סובייקטיבית ואינה מחייבת המצאות לבד, אלא חיים ללא יחסים חברתיים מסוימים או עם יחסים חברתיים לקויים.

מצבי רוח- הוא מצב רגשי שנמשך פרק זמן מסוים. לרוב מצבי רוח הם חיוביים או שליליים. בהתאם לכך, בשפת הדיבור אנשים נוטים להגיד שיש להם מצב רוח "טוב" או "רע". ניתן לסווג מצבי רוח על פי שני ממדים: אנרגטיות ומתח נפשי. אדם יכול להיות מלא אנרגיות או חסר כוחות ועייף, וכן יכול להיות מתוח או רגוע. על פי ת'אייר, מצב הרוח הטוב ביותר נוצר כשהאדם אנרגטי וגם רגוע, ומצב רוח רע נוצר כשהאדם עייף ומתוח.

 קושי חברתי- הבסיס לכישורים החברתיים  אלו הוא תחושת ערך עצמי. כאשר ילד יודע לשתף פעולה, להתפשר כשצריך וגם לפעמים לעמוד על דעתו, הילדים בני גילו ירצו להיות בחברתו. כאשר ילד מודע לרגשות של חבריו ומסוגל לבטא את רגשותיו החיוביים והשליליים בצורה ברורה ולא תוקפנית הדבר מהווה בסיס לחיי חברה מספקים. היבט חשוב נוסף הוא המסוגלות להתנהל בתוך מסגרת כמו בית הספר בה הילד נדרש להישמע לבקשות המורים, ולקבל את הכללים והחוקים של מסגרת. 

בושה- בושה כמצב אינסטינקטיבי של מודעות עצמית שבו ה"אני" מתפצל כדי לדמיין את ה"עצמי" דרך עיניו של ה"אחר," לכן,  הבושה היא מנגנון חברתי, המתקיים רק באינטראקציה עם אחרים, ולכן הביטוי החיצוני של בושה משחק תפקיד חשוב. [3]

מצבי תסכול- הוא תחושה שנוצרת עקב אי התגשמות רצון, צורך או דחף. התסכול יכול להיווצר כאשר האדם ניצב בפני אתגר שנתפס בעיניו כבעל רמת קושי גבוהה מידי ביחס ליכולתו.

התפרצויות זעם- התקף זעם הינו ביטוי לא מאורגן ולא מתוכנן של כעס, אשר נראה כהתפרצות רגשית ומתבטא באופן מילולי ולעיתים אף פיזי. התפרצויות כאלה שכיחות בקרב ילדים בגילאי שנתיים עד ארבע, כתגובה לחוסר התאמה בין רצונו של הילד לדרישות או להגבלות הסביבה. ילד המצוי בהתקף זעם יכול להיראות כמי שאיבד שליטה על גופו. [4]

 הלם- מוגדר כירידה בפרפוזיה (כמות הנוזל העוברת דרך תווך מסוים, הכוונה היא לכמות הדם העוברת דרך הרקמות. בעברית זילוח) של הרקמות ובעקבות כך גם בחמצונן, המובילה למטבוליזם אנארובי. זאת, כתוצאה מירידה בלחץ הדם או בנפחו. הלם מהווה סכנה ממשית ומיידית לחיי החולה. הסיבה הנפוצה למצב זה היא אובדן דם אבל קיימות סיבות נוספות. לאחר אובדן דם, הגוף בפיקוחה של מערכת העצבים האוטונומית גורם לכך שזרימת הדם תגיע בעיקר לאיברים חשובים על חשבון הפריפריה וזאת על ידי הגברת קצב הלב וכיווץ של כלי דם פריפריים והרחבה של כלי דם מרכזיים (המובילים דם אל המוח, הלב והריאות). זהו מעין מנגון פיצוי של הגוף על אובדן הדם.

קהות חושים- עיבוד חלקי או מלא של תחושה בחלק של הגוף; נובע מהפרעה במעבר אותות עצביים לאורך עצב תחושתי

ביבליוגרפיה לדוגמא (בעבודה האקדמית כ-20 מקורות אקדמיים באנגלית ובעברית) 

[1] גודמן מ', מהפכת הקשב: העידן הדיגיטלי . הוצאת זב"מ  (2022)

[2] רימון־אור ענת, תורתו של זיגמונד פרויד ויישומיה בחינוך, הוצ' פרדס (2020)

[3] חיותה קפלן, הטיפול הדיאדי: מחשבות מחדר הטיפול, הוצ' פרדס (2020)