‏290.00 ₪

שאלת המחקר

כיצד באה לידי ביטוי ההסכמה בטיפול פסיכיאטרי כפוי בחולה נפש ?

תוכן עניינים

מבוא. 

שאלת המחקר. 

הצורך בחקיקה המסדירה את הטיפול בחולי נפש

משפט משווה

ארה"ב. 

תקפות האבחון הפסיכיאטרי בארה"ב.

תיקון מס` 8 לחוק טיפול בחולי נפש מ-2014.

מחלקות סגורות ואשפוז בכפייה

אדם המובא לאשפוז בניגוד לרצונו וזכות האדם לחירות.

שררת המטפל בכפיה.

עוולת כליאת שווא בנזיקין 

יחסי מטפל-מטופל בתחום הפסיכיאטריה. 

התמודדות בני המשפחה עם אשפוז כפוי של בן משפחה.

התמודדות עם המדיה. 

הוועדות הפסיכיאטריות. 

התערבות הוועדות באשפוז כפוי 

לחצים ישירים ועקיפים על הצוות המטפל באשפוז הכפוי 

לחצים של משפחות החולים

עדויות השכנים. 

שימוש במערכת האשפוזית למטרה זרה. 

ההכנות לוועדה. 

חוסר הסכמה עם החלטת הוועדה. 

בתי-המשפט בגין אשפוז בכפייה. 

פס"ד פזרקר יהונתן נ' מדינת ישראל. 

חוק כבוד האדם וחירותו 

תפקיד החולה בבית המשפט. 

מעצר פלילי כאנלוגיה משפטית בכמות הזמן לאשפוז כפוי 

הסכמת המטופל לטיפול. 

סיכום

ביבליוגרפיה

נספח.

חוק טיפול בחולי נפש (תיקון מס' 8), התשע"ה–2014

הסמכות לתת הוראה לבדיקה פסיכיאטרית של אדם כנגד רצונו היא בידי הפסיכיאטר המחוזי. הפסיכיאטר המחוזי מוסמך להורות על מתן טיפולים פסיכיאטריים ואף על אשפוז בכפייה, כאשר מדובר בחולה נפש אשר יכול לסכן את עצמו או את הסביבה שלו. כאשר הסכנה המדוברת היא מיידית, הפסיכיאטר המחוזי רשאי להורות על בדיקה דחופה כפויה ואף על אשפוז החולה בכפייה ובדחיפות.

לחצים של משפחות החולים: את אלה ניתן לחלק לשלוש קבוצות: אלה המתנגדות להמשך אשפוז; אלה המעוניינות באשפוז לאורך זמן ורואות בו פתרון לבעיה; ואלה בעלות העמדה הדו-ערכית. משפחות החולים מוזמנות לעתים להופיע בפני הוועדה. גם כאן עלול להתעורר קושי, כאשר המשפחה פוחדת לדבר בפני הוועדה בנוכחות בן המשפחה החולה או כאשר היא נוטה למגמתיות. בני משפחתו של החולה מחמירים לעתים בתיאור הסימפטומים החולניים שלו כדי להשיג הארכת האשפוז. אחרים, החפצים בשחרור החולה, נוטים להמעיט בחריפות התמונה הקלינית .

עדויות השכנים: שכניו של החולה בחייו שמחוץ למחלקה, אף הם עשויים להשפיע על החלטת הוועדה. לדוגמה, אדם שסבל ממחלה ממושכת הסב סבל לדיירי הבית שבו התגורר. הוא לכלך, זרק בקבוקים ושפך שתן לחדר המדרגות ולחצר הבית. שכניו הופיעו בפני הוועדה והציגו בפניה את טענותיהם ובעייתם.

על מנת לקבל פיצוי, עוולת כליאת שווא אינה דורשת קיומו של נזק. עוולת כליאת שווא נחשבת כעוולה פרטיקולארית בדיני הנזיקין, בניגוד לעוולות מסגרת כמו רשלנות והפרת חובה חקוקה, שיכולות להגן על אינטרסים מגוונים.

בסמינריון זה היה ניסיון להביא את מורכבות העשייה של הרופאים המטפלים במרחב טיפולי כפוי, הנמצא בפיקוח משפטי הדוק. המרחב הטיפולי עומד בסתירה למרחב הכפייה שבו אנו נדרשים לפעול.

הבעיה העיקרית של המרחב הטיפולי בכפייה נעוצה בהיות הרופא המטפל בעל שני תפקידים: תפקיד של רופא מחד גיסא ותפקיד של בעל שררה מאידך גיסא. מיזוג תפקידים זה הינו מורכב, סבוך ופוגם בטיפול בחולים. כאשר תפקידי רפואה ותפקידי שררה שזורים אלה באלה הבעייתיות הנוצרת היא קשה להתרה.

תיקון מס` 8 לחוק טיפול בחולי נפש, עוסק בטיפול בנאשמים חולי נפש במסגרת ההליך הפלילי. התיקון קובע הקמה של ועדה פסיכיאטרית מיוחדת לעניין נאשמים שמואשמים בביצוע רצח או ניסיון לרצח. הוועדה המיוחדת כוללת שופט מחוזי בדימוס, פסיכיאטר עם ניסיון של למעלה מעשר שנים וקרימינולוג בעל ניסיון בהערכת מסוכנות. סמכויות הוועדה המיוחדת כוללות, בין היתר, קביעת תנאים לשחרור נאשם, לרבות תנאים לעניין מקום מגוריו.

בנוסף התיקון קובע כי תקופת האשפוז המרבית שיוכל לקבוע בית משפט לגבי נאשם שאינו מסוגל לעמוד לדין או שלא היה אחראי למעשיו בעת ביצוע העבירה, לא תעלה על עונש המאסר המרבי שניתן לקבוע לאותה עבירה. לגבי עבירה שהעונש המרבי עליה הוא מאסר עולם - תעמוד תקופת האשפוז או הטיפול המרבית על 25 שנים.

לגבי נאשם שנמצא בטיפול מרפאתי, אם מצא היועץ המשפטי לממשלה, לאחר קבלת חוות דעת פסיכיאטרית, כי יש יסוד סביר להניח שהוא מסוגל לעמוד לדין ושקיים עניין לציבור בהעמדתו לדין, הוא רשאי לפנות לבית המשפט בבקשה לעיון חוזר בהחלטה כי הנאשם אינו מסוגל לעמוד לדין מחמת היותו חולה.

כמו כן, קובע התיקון את הבניית שיקול דעתה של ועדה פסיכיאטרית בשחרור נאשמים לחופשות או שחרורם מצו אשפוז. התיקון לחוק מורה לוועדה לשקול את סיכויי שיקומו של החולה והתנאים לכך, הטיפול הדרוש לשיקומו והפרוגנוזה לגביו, נסיבות העבירה בשלה ניתן צו האשפוז וכן עברו הפלילי של החולה ומשך הזמן שחלף מאז תחילת האשפוז או הטיפול המרפאתי שהוא מצוי בו. 

ביבליוגרפיה לדוגמא (בעבודה האקדמית כ-20 מקורות אקדמיים באנגלית ובעברית) 

אסף י' טויב משפט, פסיכיאטריה ומערכת בריאות הנפש בישראל – נושאים נבחרים.

ציפורה ארמן-שטרן אשפוז פסיכיאטרי כפוי (חיבור לשם קבלת תואר "דוקטור לפילוסופיה", אוניברסיטת בר- אילן – הפקולטה למשפטים).

אליצור, א', טיאנו, ש', מוניץ, ח', ונוימן, מ' . פרקים נבחרים בפסיכיאטריה, עמוד .152 תל-אביב: פפירוס.

V.A., Hiday, R.R., Goodman, "The Least Restrictive Alternative to Involuntary Hospitalization, Outpatient Commitment: Its Use and Effectiveness, 10 Journal of .Psychiatry and Law  81

C. Bar El, R. Durst, J. Rabinowitz, M. Kalian, A. Teitelbaum, M. Shlafman,Implementation of Order of Compulsory Ambulatory Treatment in Jerusalem. (unpublished manuscript).